האמת על מהגרים ומחלות

פרופ' רפי קרסו קרא למהגרים "מאגר מחלות", והזהיר מפני איידס ושחפת. סמדר סלומון בדקה עם משרד הבריאות ומצאה שאין ממש בטענותיו

03/06/2012
סמדר סלומון קבלו עדכונים מסמדר
  • RSS
» האם כוונותיו היו טובות? קרסו

לפני כשבועיים התארח פרופ' רפי קרסו בתוכנית הבוקר של גיא ואורלי והטיל פצצה: לדבריו, בין 50% ל-60% מאבחנות האיידס בישראל הן של מהגרים, וכן כ-80% מאבחוני השחפת, ומספר לא ידוע של נשאי חצבת. למרות שהוא הרבה לסייג את דבריו בכך שמדובר במציאות מורכבת ותיאר תנאי חיים בלתי הולמים של המהגרים, המסר היה ברור: האנשים האלו הם "נותני שירותים שקופים" לדבריו, הם מנקים את השירותים במסעדות, רוחצים את הכלים, מנקים את הרצפה, נוגעים בברז שאנו ניגע בו לאחר מכן ואף מכינים לנו את האוכל. קרסו שהוצג בכתוביות כמי שהתנדב בעבר במרפאת הפליטים בדרום תל אביב הוא פרסונה רפואית ידועה ובהחלט נחשב בעיני רבים כאוטוריטה בתחום כשכתובית ה"מתנדב" בהחלט מוסיפה משנה תוקף לדבריו.

ואכן, לא עברו מספר ימים וברשת התגלגל מכתב שרשרת תחת הכותרת "פרופ' קרסו מזהיר, שלחו לכל מיודעיכם ואהוביכם" המצטט מדבריו של פרופ' קרסו, ועם ישראל שלח בהמוניו. האש לא איחרה להתלקח וארגוני הרופאים לזכויות אדם מהרו להגיב ולהכחיש את הנתונים. והמכתב ברשת- הוא ממשיך בשלו.

פרופ' קרסו מבקש להבהיר היום כי הוא מתנגד למכתב השרשרת "המטעה אנשים רבים ומלבה יצרים אפלים". לדבריו, הוא  מזהיר נגד הגזענים, ולא נגד הפליטים. "הזהרו מגזענים שמשתמשים בשמי ללבות יצרים!!!", הוא אומר, "דברי בתכנית של אורלי וגיא נאמרו כדי להציף בעיה ולהעלות בפני המדינה ורשויותיה את הצורך לטפל בדחיפות בבעיה הומנית, אנושית ובריאותית. כאדם, כיהודי, וכישראלי אני נגד כל גילוי של גזענות מכל צורה, בוודאי שאיני סבור שהפליטים כציבור מסוכנים, אני מגנה וחרד מאמירות כאלה, המנוצלות על ידי גורמים גזעניים ועלולות להביא לאלימות נגד חפים מפשע, אשר לפחות חלקם מוצאים בישראל מקלט והגנה, הנזק רב נגרם בכל הדורות במהלך ההיסטוריה מהסתה ומגזענות גם לעם היהודי. אני קורא לממשלה ולרשויותיה ולטפל בדחיפות בבעיות הבריאות והתעסוקה של ציבור זה. כרופא שעבד בהתנדבות במרפאת פליטים עד לפני מספר חודשים אני מודע לכאב, לסבל ולחוסר האונים של להיות פליט, חסר זהות, חסר עבודה , וחסר הגנה,ואנא..אל תשתמשו בשמי ללבות יצרים אפלים!"

ארגון רופאים לזכויות אדם, פרסם באתרו את הדברים הבאים: "הגם שפרופ' קרסו השתדל לתאר מציאות מורכבת, הרי שתיוג מהגרים באמצעות שימוש בביטויים כגון כ"מאגר מחלות" (ציטוט מתיאורו של קרסו) והפצת נתונים שאינם מדוייקים לגבי מהגרים הינה מעשה שיש בו כדי לתרום תרומה מסוכנת לשיח השנאה והאלימות הגובר ממילא. כמו כן, חשוב להיצמד לנתונים מהימנים, בהם כאלו שמפרסם משרד הבריאות' על מנת להבין שאין ממש בטענות הכוללניות ובתיוג המסוכן של מהגרים כנושאי מחלות."

למען ידע כל אוכל עברי במסעדה

הנתונים המהימנים והעדכניים ביותר שהבאנו עונים לשאלתנו, האם יש אמת בדבריו והאם אכן קיים "מאגר מחלות". הרי לכם 10 עובדות שכדאי לדעת ועולות ממסמך שחובר בנושא ע"י שלושה בכירים במשרד הבריאות: ד"ר זהר מור מהמחלקה לשחפת ואיידס, פרופ' איתמר גרוטו העומד בראש שירותי בריאות הציבור, וד"ר אלכס לבנטל מהמחלקה ליחסים בינלאומיים.

1. אחוזים - מבין כלל חולי השחפת והאיידס בעשור האחרון, 13% ו– 17%, בהתאמה, הם מהגרי עבודה. זאת לאור העובדה כי מהגרי העבודה נסקרים דרך שגרה לשחפת בכלא בישראל או במדינות המקור שלהם. בניגוד לדברי פרופ' קרסו שציין כי מדובר ב 60% ו-50% בהתאמה.

2. סיכויי הידבקות בשחפת - הסיכוי שהמחוללים של שחפת יועברו לאוכלוסיית המדינה המארחת מוגבלים, כיוון שנדרשת שהייה ממושכת עם חולה שחפת כדי להידבק במיקובקטריה

3. סיכויי הידבקות באיידס - מעבר נגיף האיידס HIV מתקיים במקרה של קיום יחסי מין עם נשא חולה איידס  או שימוש במחטים שלא חוטאו.

4. שכיחות נמוכה להידבקות במחלות - בשני המקרים  מגעים אינטימיים מעין אלה בין מהגרי עבודה לבין תושבי ישראל אינם שכיחים, ומרבית ההעברות מתרחשות בין מהגרי עבודה לבין עצמם.

5. אפקט המהגר הבריא - מהגרי העבודה נהנים ברובם מהשפעת תופעת "המהגר הבריא" - שכן, לרוב אלו אנשים צעירים, משכילים ובריאים ביחס לאוכלוסיה המקומית במדינות מוצאם, ותוצאות מחקרים מצביעות על כך שבשנים הראשונות של ישיבתם במדינה המארחת הם בריאים יותר באופן יחסי לתושביה של המדינה הקולטת אותם".

6. ניטור - קיים ניטור גבוה של תחלואת שחפת בקרב המהגרים ביחס לתושבי מדינת ישראל. מאיסוף נתוני התחלואה בשחפת עולה כי קיים הבדל משמעותי בין אופי ניטור התחלואה של מהגרים מקרן אפריקה לעומת תושבי ישראל: מהגרים החוצים את הגבול בדרכם לישראל נכלאים במתקן סהרונים, וכולם עוברים שם סקירה לשחפת עם קליטתם. כיוון שכולם נבדקים, הרי ששיעורי גילוי המחלה גבוה אצלם ביחס לשאר אזרחי המדינה; שכן זולת עובדי מקצועות הבריאות, אין תושבי ישראל עוברים סקירה לשחפת דרך שגרה.

7. כיצד נדבקים בשחפת? החשיפה של תושבי ישראל לתחלואת בשחפת והדבקה מוגבלת, מאחר שהעברה מתרחשת בדרך כלל בעקבות חשיפה שמשכה עולה על שמונה שעות בחדר סגור עם חולה שחפת ריאות פעילה, וגם אז - רק מיעוט קטן ביותר מבין המגעים ההדוקים נדבק בחיידק  אכן נמצא כי מרבית ההדבקות מתרחשות בין המהגרים לבין עצמם.

8. נתונים לגבי אחוזי ההדבקה מאיידס מקרב אוכלוסיית המהגרים -  מחקירות אפידמיולוגיות הנעשות בעקבות גילוי של נשאי איידס חדשים בישראל עולה, כי 0.5% בלבד מכלל הישראלים שדווחו או חולי איידס בישראל מאז 1981 נדבקו כתוצאה ממגע HIV כנשאי מיני עם מהגרי עבודה. לכן, המדיניות של מניעת תחלואה באיידס בכל העולם וגם בישראל היא לנקוט אמצעי הגנה אוניברסאליים, ולהשתמש בקונדום בעת קיום יחסי מין עם כל שותף מיני, מבלי להתייחס למוצאו - תושב ישראלי או לא.

9. מיתוסים ודעות קדומות - התגובה הציבורית בישראל להגירת העבודה מתבטאת בדו קוטביות, ומתבססת על תחושות ומיתוסים ונסמכת פחות על עובדות.

10. הציווי המוסרי -  בכירי משרד הבריאות מסיימים את מאמרם במילים "מדינת ישראל, אשר הוקמה עצמה על ידי פליטי שואה ורדיפות, מחויבת לאמנות בינלאומיות המתייחסות לבריאותם של פליטים, שחלקן אף אושררו בכנסת. זאת, בנוסף לצווים מוסריים המחייבים לדאוג לרווחתם של מגזרים חלשים.כנזכר בציווי המקראי בפרק י"ט בספר ויקרא: "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר איתכם; ואהבת לו כמוך - כי גרים הייתם בארץ מצרים".

חיים ומוות ביד הלשון

המקרה של פרופ' קרסו אם נעשה בזדון או בתום לב מעלה עובדה אחת והיא הקלות הבלתי נסבלת של השחרת אוכלוסייה שלמה, השמתה תחת סטיגמה וליבוי פחדים וחרדות הקיימים בקרבנו. קל מאוד להשחיר, קשה יותר לנקות את שמו של אדם במקרה זה אוכלוסייה שלמה. אני מניחה שבקרב רבים מה שנשאר בזיכרון הן העובדות השגויות. כולי תקווה שבדברים שהבאנו פה יש היכולת להבהיר ולפזר את ענני החרדה כלפי אוכלוסיית המהגרים בפרט וכלפי כל מי שחלה, חולה – ואלו נמצאים באוכלוסיה שלנו בכלל.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה