האיש מאחורי העונג: גיא חג'ג'

"כל הדברים הטובים שקרו לי ב-8 השנים האחרונות קרו בזכות הבלוג", אומר גיא חג'ג' על הבייבי שלו, בלוג המוזיקה "עונג שבת". איך הוא עושה את זה? השאלון

27/06/2012
גילי גרשוני קבלו עדכונים מגילי
  • RSS
» להקות שמשנות חיים. חג'ג' (צילום: MUPERPHOTO)

גיא חג'ג' הוא האיש מאחורי עונג שבת, אולי בלוג המוזיקה החשוב ביותר בישראל, שגם הוביל את רשימת בלוגי המוזיקה המומלצים שלנו. חג'ג', 30, כותב על מוזיקה חדשה ל-Ynet ובלייזר, מפיק ערבי הרצאות, ועוד דברים - כמו לענות על השאלון שלנו:

כמה זמן קיים הבלוג?

"8 שנים בקיץ הקרוב"

איך היית מתאר את הבלוג שלך?

"הדרך הכי נעימה לרצוח את סוף השבוע שלכם. לחילופין, אגרגטור אישי של תרבות ומוזיקה מעניינת, שהתפתח מלינק-בלוג בלבד לסמי-בלוג מוזיקה ותרבות".

מתי התחלת לכתוב בלוג ואיך זה התגלגל?

"העונג התחיל ב-2004, כששימשתי כעורך אתר ביקורות המוזיקה "השרת העיוור". ביום שישי אחד מישהו ביקש כמה לינקים לדברים מעניינים לקרוא בסופ"ש. זה התחיל מרשימה של חמישה לינקים לכתבות מחו"ל, ומהר מאוד הפך לרשימה שבועית של עשרות קליפים, שירים חדשים, ראיונות ומה לא. אחרי כמה חודשים הטור השבועי גדל מספיק וקיבל דומיין משל עצמו, וכך נולד העונג שבת במתכונתו הנוכחית, שלא השתנתה בהרבה מאז".

מה היתרון בכתיבה דווקא בפורמט של בלוג?

"אין מעליך עורך. אין סט של כללים, מלבד אלו שאתה קובע בעצמך מתי ואיך שבא לך. אין דברים שאתה חייב לעשות ומנגד, אין דברים שאסור לך לעשות. אם לא בא לך לכתוב השבוע, לא תכתוב. אם בא לך לעשות ספישל נרחב של היפ-הופ קזאחי כי זה מה שהכי מדליק אותך כרגע, זה בדיוק מה שתעשה. אין שיקולי רייטינג, או מה הקהל רוצה, או איזה חג עכשיו שדורש אייטמים שנוגעים לחג. חופש מוחלט"

>> מתים לפתוח בלוג אבל לא יודעים איך לעשות את הצעד הראשון? בואו לכנס הבלוגרים של סלונה, לקבל עצות מהבלוגרים המצליחים בארץ

באיזו תדירות אתה כותב?

"בכל יום שישי אני מפרסם את אוסף הלינקים השבועי. מפעם לפעם יש גם פוסטים אחרים במהלך השבוע".

יש לך משמעת כתיבה או שאתה כותב באופן ספונטני?

"יש לי משמעת, במובן הזה שכל יום שישי אני מתיישב וכותב. אבל צורת הכתיבה היא חופשית מאוד, מבחינתי על גבול זרם התודעה. רק לעתים נדירות אני חוזר וקורא מה שכתבתי לפני שאני מפרסם אותו בעונג. בעיניי זה גם חלק מהסיבה שיש אנשים שנהנים לקרוא את העונג - זה בעצם בחור אחד שממש מתלהב מדברים ומת לספר לכם עליהם. הוא לא עוצר ומהרהר ושוקל את מילותיו עם מטאפורות שנונות ורטוריקה מושחזת. הוא פשוט החבר הזה שלכם שרוצה שתשמעו רגע את הלהקה הזאת שהעיפה לו את האוזניים".

האם אתה מרוויח כסף מהבלוג?

"אני לא מרוויח במישרין כסף מהבלוג, מלבד שיתופי פעולה מסחריים די נדירים עם קמפיין "בירה מכבי הום טור". הוצע לי בעבר לצרף את הבלוג למשפחת "אורנג' בלוגים" תמורת סכום נאה, וזה אכן היה מפתה מאוד. בסוף הבנתי שאם העונג יהיה "עבודה", זה כבר לא יהיה משהו שנעשה מתוך תשוקה ולהט. ואם זה לא נעשה מתוך תשוקה ולהט, אז למה לטרוח? עם זאת, אין ספק שכמעט כל העבודות שאני מרוויח מהן כסף כיום חייבות את קיומן לעונג שבת, במישרין או בעקיפין".

פוסט שאתה הכי גאה בו? ולמה?

"אני אוהב מאוד את הפוסט על הספר המוצלח שנכתב על אלבום המופת של ניוטרל מילק הוטל, בין היתר כי אני יודע שהרבה מאוד אנשים התחילו לשמוע בעקבות הפוסט הזה את הלהקה הזו, שהיא אחת הלהקות הנדירות האלו שלעולם לא תשמע עליהן אם לא ידחפו לך את זה ליד, ואז הן ישנו לך את החיים".
פוסט שאפשר היה לחיות בלעדיו? ולמה?

"הפוסט האמוציונלי שכתבתי כשדבנדרה בנדהארט, זמר שאני מאוד מאוד אוהב, ביטל את ההופעה שלו בארץ ממניעים פוליטיים שבעיניי נובעים מפחדנות ובורות. אני לא ממש מתחרט שכתבתי את הפוסט הזה, אני בעיקר מתחרט שהתגובות שלו הפכו תוך שניות להשלכת רפש פוליטית, ובעיקר מעציב אותי שמכל מאות הפוסטים שפורסמו בעונג לאורך השנים, זה הפוסט עם הכי הרבה צפיות".
מאיפה אתה מקבל השראה לכתיבה?

"מהמוזיקה המעולה שלא מפסיקה לצאת כל הזמן לאור. זה מגוחך".

כיצד היית מגדיר את מערכת היחסים שלך עם קוראיך?

"אני מקווה שהיא דו-סיטרית. אני מעריץ את הקוראים שלי, הם מערכת המלצות התרבות הכי טובה שאי פעם נתקלתי בה, וכל פוסט בעונג מכיל אחוז נכבד של המלצות שמגיעות מהם במייל כל שבוע. גם בשבועות שבהם אני עמוס נורא ולא מספיק לעקוב אחרי המתרחש ברשת, פשוט לא קורה שאני מפספס את הדברים השווים באמת - כי מיד יימצא קורא אחד שישלח לי את זה עם הכותרת "בטח כבר ראית את זה, אבל...". מה הם חושבים על הבלוג ועליי? אני יכול רק לקוות לטוב. אבל אני מוכן לתת אישית חיבוק לכל קורא וקוראת (אם הוא שומר על היגיינה בסיסית, כי אחרת - איכס)".

האם, ואיך, הבלוג השפיע על החיים שלך?

"בפשטות גמורה - כל הדברים הטובים שקרו לי ב-8 השנים האחרונות קרו בזכות הבלוג. כולם. אנשים חדשים, חברים חדשים, תחומי עניין חדשים, עבודות, לימודים, הגשמת חלומות - הכול".

איזה בלוגים אתה קורא בארץ ובחו"ל?

"יש לך מקום לעוד כתבה שלמה? המונים, המונים. אני קורא בעיקר בלוגים, יותר מאתרי חדשות או מגזינים או ווטאבר. בין הישראליים אני אוהב במיוחד את חסר תרבות, סיפור כיסוי, יוחאי וולף, פריק, קפה גיברלטר, ביצים, מתחת לשולחן של דרור בורשטיין, הבלוג הסנטימנטלי של אלפרד כהן, הקומיקס "הו לא", מדע ביזיוני, וכמובן את הלינקבלוג המבריק של טל מסינג, ויה, שהוא כל כך מהנה שאני שוקל להפוך את העונג לאתר מראה שלו וללכת לים כל יום שישי".

אישיות מהרשת שהיית רוצה לשתות איתה קפה? ולמה?

"עכשיו כש"הקצה" עברה מהרדיו לאינטרנט אני יכול להגיד קוואמי, ועכשיו כשקוטנר מתחזק שני בלוגים וערוץ יוטיוב אני יכול להגיד גם קוטנר. אם אפשר לשבת לקפה עם שניהם, להתווכח על מוזיקה ואז ללכת ביחד לאכול גלידה, זה כנראה היום שבו ימצאו אותי בצד הכביש, מת מרוב אושר".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה