כל עוד בבית פנימה

בשנה הבאה אין שום טרנד עיצובי אחד בולט. הכל הולך ואתם יכולים להרשות לעצמכם להיות מי שאתם

03/10/2011
שלחו לחבר
 תגובות 
» אודית לורן בלקין קבלו עדכונים מאודית
  • RSS

» יהלומים הם לנצח

איילת צור מנהלת חברה למכרות, עיצוב ותיירות יהלומים. היא לא נותנת לדעות הקדומות להפריע לה, ומראה לכולם שגם עסק "גברי" כמו יהלומים יכול להיות מנוהל על ידי אישה, וביד רמה ובטוחה

שחר קיסינג'ר, 01/08/2016

בשבוע שעבר נתקלתי, ממש במקרה, בתופעה עיצובית שהופיעה בשני מקרים, דומים אבל שונים בתכלית. התופעה היתה עיטורן של שתי חנויות עיצוב שונות מאוד זו מזו, כשכל אחת לא מודעת לכך שהשנייה בחרה באותה השיטה עצמה. האחת בדרום תל אביב והשנייה דווקא בצפונה. האחת באחת החנויות היוקרתיות ביותר לריהוט ועיצוב, ואילו השנייה בחנות שולית יחסית לקישוטים ואביזרים למסיבות. באחת סך כל עלות התופעה אלפי שקלים או אולי אפילו עשרות אלפים ואילו בשנייה עשרות שקלים או כמה מאות לכל היותר.

על מנת להבהיר במה מדובר צילמתי את שתי החנויות כדי שתראו בעצמכם. התמונה הראשונה צולמה בחנות "קסטיאל" שברחוב אלפסי בתל אביב. מדובר בקיר גדול שעליו נתלו כארבעים צלחות צבעוניות, שלפחות את חלקן עיצבה מעצבת העל האיטלקייה ממוצא ספרדי – פטרישיה אורקיולה.

התמונה השנייה צולמה בחנות "הילולה" שבקריית שאול, בצפון הרחוק של תל אביב בואך רמת השרון. כאן היה מדובר בקיר קטן יחסית, שעליו נתלו גם כארבעים צלחות, אבל הפעם מפלסטיק וסביר גם להניח שהן יוצרו בסין.

אם אתם שואלים למה אני מלאה אתכם בכל זה ואיך זה קשור לפרויקט "האישה שתהיי בשנה החדשה", מבחינתי זה לגמרי ברור ופשוט. למרות שקיר אחד יוקרתי והשני צנוע, למרות שהפריטים באחד נתלו באפן מקרי ובשני בסדר מופתי, למרות שהפריטים באחד יוצרו באירופה ואילו של השני במזרח, למרות שאת הפריטים של האחד (אם נצליח לשים עליהם יד) נרצה לשמור לעולמי עד ואילו את האחרים נזרוק לפח לאחר השימוש – למרות כל אלו אין הבדל אסתטי מהותי בין השניים. אין אחד טוב יותר ואחד טוב פחות. שני הקירות, בסופו של דבר, מהווים תרגום שונה אך דומה לאותו רעיון בדיוק.

וכל זה מסביר את מגמת העיצוב שתשתלט עלינו בשנה הקרובה. תערוכות העיצוב השנתיות שהתקיימו לאחרונה בערים הגדולות והאופנתיות ביותר, ושבחלקן עדיין מתקיימות או יתקיימו בקרוב, לא מוציאות מתוכן טרנדים ברורים וקבועים. אין גוון אחד שולט ובולט, אין בד בטקסטורה מסוימת שמוביל על פני אחרים בחומריות או במרקם, אין גם סגנון ריהוט שנחשב כסגנון הבולט בצורניות או בגימור.

בזמן האחרון ישנה פשוט תחושה שהכל הולך. הטרנדים והמגמות מלווים אותנו ברקע כמו רשת ביטחון שתהיה שם תמיד במקרה הצורך, אבל אותה רשת לא באמת מצפה שממש ניפול לתוכה.

אז מה בעצם אני באה להגיד? לפחות בתחום עיצוב הפנים אנחנו מתחילים להשתחרר ממוסכמות. אנחנו חופשיים לעשות כמעט כל מה שבא לנו ואיך שבא לנו. התחושה הכללית היא שהכל נכון והכל פתוח והרשות נתונה. הבית שלנו הוא המקום שלנו להביע את עצמנו ואת הטעם שלנו מבלי לעשות חשבון לאחרים. מכיוון שגם שיטת הערבוב וההתאמה הפכה מקובלת מאוד בתחום הזה בשנים האחרונות, החגיגה הופכת גדולה ויצירתית הרבה יותר. אין כל מניעה להציב את הקרושה של הדודה (סבתא שיק שממאן לצאת מהאופנה) לצד שולחן הצד שבנינו בסדנה לנגרות (ארטס אנד קרפטס, חזרה לטבע) לצד מסחטת הלימון של פיליפ סטארק (קלאסיקה מודרנית שתמיד תהיה נכונה) ואפילו שטיח עשוי צמיגי אופניים או קופסאות אחסון עשויות נייר עיתון (מיחזור, דאגה לכדור) – וכולן מגמות לגיטימיות שמלוות אותנו בשנים האחרונות.

התחושה הכללית שמתקבלת כשמתבוננים בכל חוזי הטרנדים והמגמות היא שלאחרונה הם הולכים יותר על בטוח. למרות שהם מצביעים על כיוונים כלליים, לרב אותם כיוונים די מעורפלים ומאפשרים להם תמיד להימצא על הצד הבטוח. אם תתבוננו למשל בטבלאות הגוונים הנכונים של "פנטון" לשנה הבאה תראו כמה עשרות גוונים. ואם תתבוננו בספרי הטרנדים של הכוהנת ההולנדית הגדולה לי אדלקורט, תוכלו להיווכח שהספרים עבי כרס עד להתפוצץ וכי מקורות ההשראה שלה מתחילים בלב הערים הגדולות ומסתיימים במצולות האוקיינוס. גם כשהיא מצביעה על מגמת החזרה לטבע כעל הדבר הבא היא מדברת על הטבע בכל כך הרבה מובנים עד שכל גוני הקשת כלולים בחיזויים שלה.

אז לקראת השנה החדשה קחו לכם את החופש לבחור. זכרו תמיד שתפקידם של מגמות וטרנדים הוא לשמש לכל היותר כלוח השראה או כרפרנט נחמד. בבית שלכם היו אתם עצמכם. שם אתם קמים ושם אתם הולכים לישון ושום טרנד או מגמה לא צריכים ולא אמורים להשפיע על בחירותיכם.



כתבות נוספות שיעניינו אותך

בחזרה למעלה