דמי כיס לאישה

אלה אלקלעי חושבת שנשים חייבות ללמוד את השפה הפיננסית כדי לקחת חלק אמיתי בניהול הכסף שלהן, ולא להסתפק בדמי כיס

26/01/2012
אלה אלקלעי קבלו עדכונים מאלה
  • RSS
» יש לך פנסיה בכלל? צילום: Thinkstock

לפעמים צריך לראות את מצבי הקיצון בכדי לבחון את ייחוסינו אליהם. תארו לעצמכן שלא היה לכן כסף בכלל, כמו ילדה, אפילו בלי דמי כיס. לרובינו נדמה שזו מציאות בלתי אפשרית ובכל זאת יש לא מעט אנשים, או יותר מדויק להגיד – נשים, שחיות כך במדינת ישראל בשנת 2012. נשים שעוברות מבית האבא לבית הבעל וגם אם הן עובדות ומתפרנסות מי שמנהל את התקציב, הבעלים על הנכסים של המשפחה הוא זה שכשמו כן הוא – בעלן.

אם אתן קוראות שורות אלו כנראה אתן לא חיות במציאות הזו. רובנו, לפחות בחברה החילונית הליברלית נמצאות בפער של כמאה שנים ממציאות זו. זהו פרק הזמן שחלף מאז שנשים, ברוב המדינות המערביות, קיבלו זכות הצבעה. הפער הגיאוגרפי מהמציאות הזו קטן משמעותית בהינתן שחלקים נרחבים בחברה הישראלית עדיין חיים כך. אבל גם בחברה החילונית הליבראלית עדיין אין שוויון. מרבית הנשים על אף שהן עובדות, מרוויחות כסף ותורמות הן לתקציב והן לחיסכון, מסתפקות בכך. רובנו לא עושות את הצעד הבא. אנחנו הולכות עד הבאר, שואבות את המים, סוחבות את הכד הכבד הביתה אבל נמנעות מלשתות.

ל – 50% מהנשים במדינת ישראל אין פנסיה כלל! מבין אלו שיש להן פנסיה רק מעטות יודעות האם יש להן קרן פנסיה או קופת גמל. עוד פחות יודעות איזו קרן או איזו קופה יש להן ועוד פחות יודעות מה אפיקי ההשקעה שהקרן או הקופה מושקעים בהם והאם הם מתאימים לה.

ברור שמי שאינה מעורבת בתכנון ובמעקב אחר כספה עלולה להיפגע מכך בעתיד. ההחלטות שצריך לקבל כדי לנהל נכון כסף הן החלטות אישיות שגם אנשים קרובים לנו לא באמת יכולים לקבל במקומנו. לדוגמה: האם נכון לפדות את קרן ההשתלמות שלי ולשדרג את האוטו או שעדיף להמשיך לחסוך על מנת שכשאפרוש לפנסיה אקבל גם סכום חד פעמי משמעותי ולא רק קצבה מקרן הפנסיה או קופת הגמל? על כמה כסף אני מוכנה לוותר בצריכה השוטפת כיום בכדי להבטיח קיום בכבוד בעת זיקנה? האם החשיפה לסיכון שאני מוכנה לקחת דומה לזו של בן זוגי שמטפל בהיבטים הפיננסים שלנו? מה המשמעות של הכתבות בעיתונות על משבר החובות באירופה, הירידות בבורסה, התספורות של הטייקונים? האם הפנסיה והחסכונות שלי בסכנה?

מה אנחנו מפסידות מכך שאנחנו לא בשיח, לא במשחק? האם חוסר הנכונות שלנו כמאמר האמריקאים "ללכת את המייל האחרון״ , לא מחזירה אותנו לספסל האחורי של האוטובוס? לא מקטינה דרמטית את המרחק בינינו לבין אלו שחיות כל חייהן בבעלות, קרי ללא רכוש משל עצמן?

כולנו מסיימים תיכון וצבא ומצטרפים לעולם המבוגרים עם אותו חסר בהשכלה פיננסית מסודרת. חלקנו משקיעים ולומדים את השפה וחלקנו בוחרות להשקיע את זמנן ומרצן בלמוד מיומנויות אחרות. המחיר של הוויתור לעצמנו על המאמץ הכרוך בלימוד השפה הפיננסית, הוא בוויתור על עצמאות כלכלית וויתור על שליטה בכסף וברכוש שלנו. המשמעות של הוויתור, בעולם המטריאליסטי שאנו חיים בו, היא יצירת תלות במי שמדבר את השפה והשקיע בלימוד. להגיע עד לבאר ולא לשתות את המים.

>> לבלוג של אלה אלקלעי בסלונה

>> ד"ר רחל שיינין על משכנתא הפוכה

>> עו"ד דריה כנף: מדוע חשוב שגיל הפנסיה לנשים לא יעלה

>> מיכל לבנה: תפסיקו לבלבל לי את המוח




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה