די להרחקת בנות מלימודי מדעים ומקצועות טכנולוגיה

המיעוט היחסי של נשים במקצועות המדע והטכנולוגיה הוא תוצר של חשיבה מוטה שהובילה להסללת ילדות ונערות למקצועות הומניים, במקום שיפתחו קריירה בתחומי המדעים והטכנולוגיה. תופעה זאת נמשכת גם היום

07/03/2018
שלומית ליר קבלו עדכונים משלומית ליר
  • RSS

יום האישה הבינלאומי נחוג לראשונה לפני למעלה ממאה שנים בארצות הברית, לציון שביתת איגוד פועלות נשים שהתקיימה שנה לפני כן, נועד לסמן את הכוח של נשים להתאגד יחדיו ולקדם שינוי חברתי באמצעות פעולה משותפת. העצרת הכללית של האו"ם שהכריזה על ה- 8 במרץ כיום לציון זכויות נשים בשנת 1977 והזמינה מדינות חברות להכריז על יום זה, חידדה את משמעותו של היום כדרך להתאחדות גלובלית במטרה להעלאת מודעות חברתית ופוליטית לזכויותיהן של נשים.

אפשר להבין זאת. הייתה זאת הילרי קלינטון שהטמיעה את התובנה האפריקאית "דרוש כפר שלם כדי לגדל ילד". משמעותה של תבונה זאת היא שהיכולת של ילדות וילדים להגשים את עצמם תלויה במידה רבה במגוון נרחב באנשים המצויים בסביבתם. מדובר לא רק בהורים אלא גם במורות ומורים, בני המשפחה המורחבת, מכרות ומכרים ואמצעי התקשורת השונים – כל אלו מעבירים לבנות ולבנים מסרים ישירים ועקיפים בכל הקשור לתפקידיהם החברתיים: מה מצופה מהם, למה הם יכולים ויכולות לשאוף ומה צופן להם העתיד.

איזה מסרים מקבלות תלמידות? (צילום: עמוס בן גרשום / לעמ)

הממרה "נדרש כפר שלם" נתפסת בדרך כלל במובן החיובי שלה – בתרומה של סוכני חברות שונים להתפתחותם של ילדים בדרך למימושם העצמי והטמעתם בחברה. אולם, לעתים ההשפעה איננה תמיד חיובית. הדבר נכון במיוחד במסרים המועברים במקרים רבים לבנות על ידי סוכני החברות השונים, כולל על ידי מי המבקשים בטובתן. פעמים רבות מסרים חברתיים ותקשורתיים אלו פועלים להגביל את כוחן, את ביטחונן ואת האמונה שלהן להגשים את עצמן במקצוע המעניין אותן כשיגדלו – דבר המורגש במקרים רבים בתחושות של בנות לגבי עצמן במעבר מילדות לבגרות.

במאה שעברה, לפני למעלה משלושה וחצי עשורים קרול גיליגן הצביעה על האופן שבו המעבר מגיל הילדות לתקופת הנעורים מוביל נערות לחוש פחות בטוחות ביכולותיהן ובכוחן להביע את עצמן בעולם. הנתונים שהתקבלו מסקר שערכה לאחרונה חברת מדגם בקרב 82 ילדות וילדים מלמדים שגם בעידן הנוכחי בישראל, מתקיימת תופעה דומה. מהנתונים עולה כי בטווח זמן קצר של כ-5 שנים, ההערכה העצמית והערכת המסוגלות של בנות צונחות ביותר מ-40 אחוזים וככל שהגיל עולה, בנות מאמינות כי לבנים יש ביטחון עצמי גבוה יותר. מאחר ותחושת הביטחון חיונית להצלחת דרכן של בנות ונערות בעולם, הירידה בערך העצמי של בנות בישראל במעבר מילדות לנערות מדאיגה. מדובר באובדן משמעותי, שהדרך לתיקונו אורכת שנים רבות".

הסללה הרחק ממקצועות טכנולוגיים מרחיקה וגורמת לקשיים (צילום: שאטרסטוק / Ollyy)

במחקר שערכתי אני התברר לי שנשים רבות בישראל מגלות את כוחן ואת יכולתן להשמיע קול רק בגילאים מתקדמים, לעתים עשרות שנים לאחר גיל ההתבגרות. בנוסף, ההסללה של נשים הרחק ממקצועות הטכנולוגיה מובילה אותן לקשיים רבים לאמץ את דפוסי העולם הטכנולוגי בו אנו חיים.

תוצאת הסקר שנערך בישראל מלמדות כי הורים יעדיפו לעודד את הבנים ללמוד לימודי מדעים ומתמטיקה , יותר מאשר את הבנות. מדובר בנתונים מדאיגים מאחר והמיעוט היחסי של נשים במקצועות המדע והטכנולוגיה הוא תוצר של חשיבה מוטה שהובילה לאורך שנים להסללת ילדות ונערות למקצועות הומניים, דבר שמנע מנשים רבות לפתח קריירה בתחומי המדעים והטכנולוגיה. המדגם מלמד כי תופעה זאת, נמשכת גם היום, גם מתוך המתרחש בבית. להשפעתם של ההורים יש להוסיף את המערך הבית ספרי, שבו בדרך כלל יש יותר מורים ופחות מורות בתחום.

נערות סודקות את תקרת הזכוכית (צילום: יחצ)

כל אלו פועלים– בין במודע בין שלא במודע - להעביר לילדות ולנערות מסרים שהן אינן מתאימות ללימודי מקצועות טכנולוגיים ושתחומים ריאליים מתאימים יותר לבנים מאשר לבנות. העלאת מודעות לנושא הינה בעלת חשיבות ראשונה במעלה לתיקון המצב; ככול שמערכת החינוך וההורים יאמצו את התובנה שבנות ובנים כשרים במידה שווה לעסוק במדעים מדויקים ובטכנולוגיה, כך יקל על בנות ונערות להאמין בעצמן ובכוחן להתמחות במגוון נרחב של תחומים. דבר חשוב בעיקר בתקופה זו, בה הטכנולוגיה הופכת לשחקן מרכזי ורב השפעה על חיינו.

המאמר נכתב במסגרת פרויקט Like a Girl של חברת Always בשיתוף עם התכנית "סודקות את תקרת הזכוכית" המקדמת תכניות לימודים עבור נערות בתחומי המדע והטכנולוגיה

שלומית ליר (צילום: יחצ)

** הכותבת הינה חוקרת מגדר ותקשורת באוניברסיטת ברנדייס




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה