דיכאון במקום העבודה: האם זה באמת דיכאון?

מרגישים אומללים כשאתם מגיעים לעבודה ומתפללים שהיום שרק התחיל יגמר כבר? הפסיכולוג נדב הריס מסביר מהו דיכאון ומהי שחיקה ואיך תעזרו לעצמכם להרגיש טוב יותר בעבודה

19/12/2016
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • RSS

איך תעזרו לעצמכם להרגיש טוב יותר בעבודה (צילום: שאטרסטוק)

בוקר טוב? ממש לא. אתם מתהפכים במיטה וחושבים על תירוצים לא להגיע לעבודה, מפנטזים איך תחתמו על עוד יום מחלה, מייחלים לאומץ להגיש לבוס/ית מכתב התפטרות. כי די נמאס לכם  ואתם לא מוכנים יותר ל... למה בדיוק? ומהן התחושות האלה שאתם מפתחים, האם זה דיכאון?

"מרביתנו לא קמים לעבודה עם שיר בלב, וכמעט כל אחד ואחת חוותה תקופות כאלה בחיים, אבל מבחינת הספרות המקצועית לא מדובר בתופעה מוגדרת אם כי נעשו לא מעט מחקרים על דיכאון שקשור למקום העבודה", מסביר נדב הריס, פסיכולוג קליני במכבי שירותי בריאות.

זה באמת סוג של דיכאון?

הריס: "דיכאון הוא עניין רגשי, שכולל ביטויים כמו  דכדוך, עצב, מצב רוח ירוד, הפרעות שינה, אבדן עניין, שינויים בטמפרמנט, האטה פסיכומוטורית, ירידה ביכולות קוגניטיביות, תחושת חוסר ערך וכדומה. הגדרה נוספת לדיכאון היא תפיסה פאסימית על העולם, בכל מיני מישורים כגון חברתי, קהילתי, גלובלי, וכן מחשבות על מוות. כמובן שיש מדרג ועוצמות שונות שמשתנות מאדם לאדם. כשמדובר בתחושות לגבי מקום העבודה ניתן להתייחס למושג שחיקה".

כיצד שחיקה באה לידי ביטוי?

"שחיקה היא בעצם ירידה בתפקוד. בכל מיני תחומים: יעילות וביצוע משימות, תפוקות, נוכחות והיעדרות, מעורבות, 'הגדלת ראש' לעומת צמצום תחומי העיסוק והצמדות למוכר ולשגרתי, וגם מבחינת דינמיקה חברתית ומערכות יחסים תוך ארגוניות. שחיקה יכולה גורם משמעותי בהיווצרות דיכאון, אבל זו לגמרי שאלה של "ביצה ותרנגולת", כלומר מה גרם למה: הדיכאון לשחיקה או שחיקה לדיכאון. אני מציע לא להתייחס לכך כאל דיכאון במקום העבודה, אלא להבין מהם הגורמים לשחיקה שמייצרים תסמינים של דיכאון".

דיכאון במקום העבודה. מה עלול לגרום לתחושות של שחיקה? (צילום: שאטרסטוק)

מה עלול לגרום לתחושות של שחיקה?

רשימת הסיבות והגורמים ארוכה:

  • עומס משימות.
  • דרישות גבוהות ביחד עם תחושה על חוסר יכולת לעמוד בציפיות.
  • תחושת לחץ.
  • חסר בתמיכה חברתית ובקשרים תומכים ומפרגנים במקום עבודה.
  • דינמיקה משובשת וקונפליקטים מול קולגות.
  • דפוסי התנהלות ותקשורת לא מאוזנים בצוותי עבודה.
  • קונפליקט תפקידים: כשהדרישות לא הולמות את הכישורים. אדם שמרגיש שלא ממצה את עצמו, או מרגיש שלא כשיר לעשות מה שמבקשים ממנו.
  • חסר בתחושת סמכות ואחריות.
  • תגמול לא הולם, מבחינת שכר או מבחינת תנאים סוציאליים.
  • פידבקים מעמיתים ומהבוסים.
  • תחושה נמוכה של שייכות והזדהות עם הארגון.
  • התעמרות מצד הממונים.
  • מבנה אישיות לא בשל של העובד, הבוס/ית או הקולגות.
  • ציפיות לא ריאליות ממקום העבודה וקושי להתמודד עם הפער בין הרצוי למצוי.
  • חוסר איזון בגורמי תמיכה מחוץ לשעות העבודה. מחקרים מראים כי גברים לא נשואים פגיעים יותר לשחיקה מול הגורמים האלה.
  • קשיים בחיי היומיום שאינם קשורים למקום העבודה – מחלה, אובדן, גירושין, סכסוכים, ליווי של הורים קשישים או גידול ילדים קטנים – שבאים לידי ביטוי במהלך היום.

קשיים בחיי היומיום שאינם קשורים למקום העבודה. חלק מהסיבות לדיכאון במקום העבודה

כמעט כל אדם יכול לחוות אחד או יותר מהגורמים הללו, איך מתמודדים?

הריס: "שם המשחק הוא איזון בין גורמי לחץ לבין המשאבים שאנחנו יכולים לייצר. הפתרון הוא כמובן לא מידי, אבל נקודת המפתח היא לנסות לייצר שינוי. יש מי שיחליט להמשיך למקום עבודה אחר, ויש מי שדווקא יחליט לעשות שינוי במקום העבודה, מתוך מחשבה והבנה שהוא עלול להיקלע לאותן סיטואציות גם במקום אחר. כי בכל מקום עבודה יש קשיים. אדם שחווה שחיקה במקום העבודה מומלץ ורצוי שיבחן את הדברים שהוא מרגיש וחווה.  לא חייבים להשלים עם הקיים, אלא לתת תשומת לב למה שאפשר לייצר בו שינוי".

כדי לייצר שינוי הריס ממליץ לבחון את האפשרויות הבאות:

  • לבקש תמיכה מהמשפחה: אפשר להסביר שעוברת עליכם תקופה קשה בעבודה ולבקש שיורידו מכם לחצים ומשימות בבית.
  • לחפש את גורמי התמיכה גם בארגון. לפעמים צריך פשוט לשפוך את הלב לפני קולגות, או אפילו לפני הבוס/ית.
  • למצוא מהן הפעילויות שיכולות לייצר משמעות מחוץ לשעות העבודה, כדי ליצור איזון.
  • לקבוע סדרי עדיפויות, כדי להפחית את העומס.
  • למצוא דרכים להקל על עומס מחוץ לשעות העבודה: למשל, איתור עזרה בניקיון הבית או בטיפול בילדים.
  • לנסות לפתור קונפליקטים במקום העבודה כדי לייצר מרחב מחייה. גם אם זה אומר שצריך להתעמת עם הבוס/ית או עם קולגות.
  • לבדוק אפשרות להחליף תפקיד.
  • לבחון את השחיקה כתמרור אזהרה ולבדוק מה ניתן לשנות ברמת ההתנהלות האישית, התגובות והעמדות האישיות.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה