דוח השנאה: עלייה של 10% בהסתה נגד שמאלנים

יותר ויותר אנשים "נורמטיביים", כמו שאוהבים להגיד בחדשות, קמים בבוקר, שולחים את הילדים לבי"ס, מכינים להם סנדוויץ' בריא, נותנים נשיקה על הראש ואז מתיישבים ליד המחשב וכותבים משפטים כמו: "צריך לרצוח אותם, שמאלנים זבל!"

03/02/2016
נעמה תורן קבלו עדכונים מנעמה
  • RSS

הסתה ברשתות חברתיות. צילום מתוך הפייסבוק

"תפסיקי להגזים, המצב לא כזה גרוע וחוץ מזה, מתי לא אמרו כאן ש'המצב אף פעם לא היה כל כך גרוע'?" הדובר שמע את דעתי על ה"מצב". הוא היה צעיר ואופטימי ומה שהוא אמר נכון, אבל אין כאן כל סתירה. המצב רק מחמיר. ולראייה - השנה רק התחילה וכבר אפשר לדווח על שיא: הפערים הכלכליים גדולים, החינוך בשפל, ראש הממשלה עדיין לא מתראיין לעיתונות והאזרחים מרוצים מתמיד, תודה ששאלתם. בזה אין כל שינוי.

אבל משהו כן השתנה כאן, כבר בחודש הראשון של השנה; מידת ההסתה ברשת נגד שמאלנים עלתה ב-10%, כך עולה מדוח של קרן ברל כצנלסון. המכון יוצא נגד תופעות של הסתה, הדרה וגזענות, כך שאין מה להתפלא אם בקרוב יככבו גם אנשיו בקמפיין שתולים.

האמת היא שהנתון הזה לא מפתיע. הוא אפילו מאד הגיוני. יותר ויותר אנשים "נורמטיביים", כמו שאוהבים להגיד בחדשות, קמים בבוקר, שולחים את הילדים לבית הספר, מכינים להם סנדוויץ' בריא, נותנים נשיקה על הראש ואז מתיישבים ליד המחשב וכותבים משפטים כמו:

הסתה נגד שמאלנים ברשתות חברתיות. צילום מתוך פייסבוק

 ואז הולכים להחזיר את הילד המתוק מבית הספר.

קרוב ל-10,000 גולשים המליצו לחבר'ה בינואר 2016 לרצוח, לאנוס, לדקור, לדרוס או לשרוף את מי שלא מסכים איתם. אף אחד לא חושב שמשהו לא בסדר בשיח הזה. אחרי הכל, מדור בהסתה נגד סמולנים, שנתפסת כיום סוג של מעשה פטריוטי (בשקט, ברור שבשקט, מלאכתם של מסיתים שיושבים בראש נעשית בדממה על ידי ההמון הזועם).

וכמו במקרה של הקשר הסיבתי "שלא הוכח", בין זיהום מפרץ חיפה לגודל ראשם של התינוקות שנולדים בעיר, וכמו שלא הוכח הקשר הסיבתי בין הזיהום בקישון לבין כל המתים והמסורטנים שיצאו ממימיו - כך אי אפשר לקשור קשר סיבתי בין הגפרור המסית לבין המון הדלוק.

אבל קשרים של שכל ישר לא חסרים; הסתה לא נבראת יש מאין, היא לא שפעת עונתית או תאונה מצערת. היא מתבשלת על אש קטנה במחשבה תחילה, ולרוב, ידיו של מי שהדליק את הגפרור נקיות מסימני גופרית.

ואם, נניח, זה היה וירוס, מאיפה חטפנו אותו? יש לי כמה רעיונות:

כשאומרים לציבור המצביעים ש"המון הערבים נוהרים באוטובוסים" לקלפי ולא בקטע של דיווח תנועה; כשמשכתבים את ההסטוריה בספר אזרחות ומצדיקים (כלומר - לא מגנים) רשימות שחורות של ספרים ש"לא ראוי לתלמידים להכיר"; כשמכניסים לראש של הדור הצעיר תאוריה לפיה מרבית הפיגועים בשנה שעברה בוצעו על ידי ערבים תושבי ישראל; כשמנסים להעלים את הקשר בין הסתה לבין רצח ראש ממשלה (למי קראתם בוגד?); כשנעלבים כשמזכיר האו"ם מדבר על נזקי הכיבוש ומכנים "בוגד" כל מי שטוען שיש דבר כזה כיבוש, במקום להכיר בכך שהטרור ההולך ומתעצם הוא תוצאה של היאוש מהכיבוש הזה (דינוזאור? אין דבר כזה). כשלא מוכנים לשמוע מה בדיוק עושים חיילים בקרב האוכלוסיה הנתונה תחת אותו כיבוש ומה זה עושה להם כפרטים ולנו כחברה - ובמקום זה קוראים למי שחושף את העובדות משם- נכון, "בוגד"! כפיים!

ויש עוד:

כשמתמהמהים בחקירת שורפי ורוצחי משפחת דוואבשה, ואז מזדעזעים מהטוקבקים האיומים של  גולשים, יהודים טובים, חלקם ודאי בעצמם הורים לילדים בני ארבע, על תהליך ההחלמה של היתום היחיד מהמשפחה ששרד! כששותקים כשחבורת הזויים ימנים משחררת רשימה "שחורה" של אמנים שמאלנים, שמעולם לא הסתירו את העובדה שהם שמאלנים - פשוט כי זה עדיין לא דבר שיש להסתיר או להתבייש בו, אם כי אנחנו בדרך לשם;  כשמצותתים ומחפשם באשפה של עמותות שמאל ועוד במימון שלנו (וכשחבר הכנסת שהקים את העמותה המרגלת בזבל עדיין מכהן בתפקידו הציבורי); כשמי שאומר שלום נחשד בבגידה; כשפטריוטיות משוייכת רק למי שמסכים עם הממשלה וכל דעה אחרת מסומנת כבגידה. כשאין מנהיג שקם ואומר משהו נגד ההסתה הפרועה, אולי כי הוא מרוויח מכך הון פוליטי? לא יתכן!

ועל אופוזיציה לוחמת באמת מדכא לדבר. קיצוניים משני הצדדים? באמת בוז'י? בחייאת, הרב לפיד? זה המקסימום שלכם? בואו נגיד את האמת: קיצוניים יש רק בצד אחד! הצד שהורג, שמסית להרג ולוחץ על ההדק (כי למרות מה שילמד פה דור חדש שלא ידע את יצחק, וכך הוא יגדל גם את ילדיו, רבין נרצח בגלל הסתה ולא בגלל כשל בטחוני), שמקדש את הדגל והאדמה על פני חיי האדם, הצד שמפחד שילדיו יחיו פה פעם בדמוקרטיה, חס ושלום. לחרבן על הדגל זה אולי אקט מסריח, אבל לעטוף את עצמך בדגל בזמן שאתה מכה מפגיני שמאל בחצרות - זה קיצוני.

אם קיצוני זה לשים את עצמך בנעליו של האחר, לגלות חמלה, להתבלבל, לא לדבר בקול אחד, להטיל ספק תמיד, לדרוש שקיפות ולא לקבל את מה שכתוב בעיתון או נאמר על ידי הראש הסגול כאמת משמים - אז גם אני קיצונית. באשר למימון זר - תזכירו לי, אנחנו לא מדינה קטנה במיקום אסטרטגי שמוחזקת על ידי השוגר דדי החזק במערב?

בפרק הראשון בסדרה החדשה והנפלאה של  לואי סי קיי, "הוראס ופיט" (תעשו לעצמכם טובה ותראו) יושבים שלושה גברים על הבר. מצד אחד דמוקרט, מצד שני רפובליקן ובאמצע גבר שמנסה לתווך ביניהם ולהראות שמאחורי הקלישאות והסיסמאות יש כמה דברים שהם אפילו מסכימים עליהם.

אידיליה? אל תצחיקו את לואי סיי קיי. גבר רביעי מתערב בשיחה ומסכם את קלקלת הדמוקרטיה: זה שלטון מטומטם. ההמונים לא רוצים בכלל להתעסק עם כל הכאב ראש הזה של שלטון וכלכלה, הם מעדיפים לתת למיעוט עשיר ושבע לשלוט בהם. כששואלים אותו מה יקרה אם דונלד טראמפ ייבחר לנשיא, התשובה שלו היא (בתרגום חופשי): "אם נבחר בו, זה סימן שהחלטנו שגמרנו פה, אז יאללה - בואו נגמור עם זה".
אנחנו לגמרי בדרך לשם.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה