דבר לא יעצור את המחאה

אור-לי ברלב, ממנהיגות המחאה החברתית, בראיון עם פיטר ג'וזף, יוצר סרטי 'צייטגייסט' שגיבו את המחאה החברתית העולמית, עם 50 מיליון צפיות ביוטיוב

05/02/2012
אור-לי ברלב קבלו עדכונים מאור-לי ברלב
  • RSS
»

גל המחאה העולמי שהתפרץ ב-2011 כתגובה למצב הכלכלי-חברתי במדינות רבות בעולם הפתיע רבים. בין אלה שלא הופתעו, ניתן למצוא את פיטר ג'וזף, יוצר סרטים עצמאי אמריקאי שיצר את סדרת סרטי "צייטגייסט", סרטים המבקרים בחריפות את השיטה הכלכלית המבוססת על כסף, ומציעים חזון של כלכלה חדשה.

אולי לא ראיתם את הסרטים, אולי אפילו טרם שמעתם עליהם, אבל המילים האלה שאתם קוראים עכשיו לא היו נכתבות, אלמלא זכה הסרט הראשון שיצר ג'וזף ליותר מ-50 מיליון צפיות ביוטיוב בתוך 3 שבועות, מרגע שעלה לרשת ביולי 2007.

ג'וזף, פרסומאי ניו יורקי אנונימי באותם ימים, יצר את הסרט "צייטגייסט" כמיצג אומנותי. המינוח "צייטגייסט" (Zeitgeist) שתרגומו המילולי הוא: רוח הזמן, הינו למעשה כינוי לאוסף הרעיונות, המוסכמות והתפישות המאפיינים תקופה היסטורית כלשהי, ומתארים את התרבות של אותה התקופה. תחת הכותרת הזו יצר ג'וזף את סרטו הראשון שעסק בנצרות, בפיגועי 11 בספטמבר ובמערכת הבנקאית האמריקאית. הסרט עורר ביקורות חריפות והאשמות בדבר ספקולציות שאינן מגובות בראיות של ממש, לצד הצלחה מסחררת ולאוהדים נלהבים בכל העולם. הסרט שעלה לצפייה חופשית ברשת, תורגם מאז שיצא ל-23 שפות ונחשב כיום לאחד הסרטים הנצפים ביותר בתולדות האינטרנט.

התהודה לה זכה הסרט הובילה את ג'וזף ליצירת סרטו השני ב- 2008: "צייטגייסט – הנספח". בסרט זה מנתח ג'וזף את השיטה הכלכלית המוניטרית הרווחת בעולמנו, שיטה שמבוססת לדבריו על כסף המיוצר בבנקים יש מאין, כלומר משום דבר. הוא טוען כי שיטה זו אחראית לכל הבעיות שאנו חווים היום: מלחמות, שחיתות, עוני, רעב, אי-שוויון, אלימות, פשיעה, מחלות, זיהום הסביבה ועוד.

הטענות של ג'וזף נשמעות אולי חתרניות ורדיקליות, ולפני פרוץ המחאה והמשבר הכלכלי העולמי יכולות היו אף להיות מתויגות כהזויות, אולם המצב שאליו הגיעה הכלכלה העולמית, מאלץ אותנו להתמודד עם דבריו לעומק. ג'וזף טוען בסרט כי העולם כולו הפך לעסק כלכלי לכל דבר, כשהמטרה העליונה היא הרווח הכספי, ולא בני האדם. על פי ג'וזף הממשלות כיום חסרות משמעות והשליטה הבלעדית היא בידי התאגידים.

בסרט זה עוסק ג'וזף לא רק בבעיה אלא גם בפתרון, והוא מציג מבנה של כלכלה חדשה: כלכלה המבוססת על משאבים שתייצר שפע נגיש לכל בני האדם. בעקבות הצלחת סרטו השני, ייסד ג'וזף ב-2009 את תנועת צייטגייסט, המונה כיום מאות אלפי אנשים הפועלים ב- 70 מדינות ברחבי העולם, בכללן ישראל. התנועה עוסקת בפעילויות של הסברה וחינוך מתוך שאיפה ליצור שינוי חברתי-כלכלי גלובלי.

ג'וזף, שסרטו השלישי מאחוריו והוא שוקד כבר על הרביעי בסדרה, הגיע אמש לתל אביב לצורך הרצאה שתהיה מחר, יום שני. הוא יהיה הדובר המרכזי בכנס מודעות ואקטיביזם שמארגן סניף צייטגייסט ישראל בשיתוף אתר המחאה החברתית הרשמי 14J, מרכז אדמאמא לקיימות והקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות.

יש שרואים בהצלחת סרטי צייטגייסט בעולם, את אחד הזרזים לפריצת המחאה העולמית שאנו עדים לה בחודשים האחרונים. הספק שמטיל ג'וזף במערכות הכלכליות המובנות מאליהן בתרבות שלנו, מוצא קרקע פורייה בקרב מי שאיבדו אמון בשיטה הקיימת. על רקע זה, מצאתי את עצמי מציעה לאנשי התנועה בישראל לראיין את פיטר ג'וזף לקראת בואו. לפני כמה ימים, טרם נחיתתו בארץ, שוחחתי דרך האינטרנט עם ג'וזף באישון לילה שעון ישראל.

איך התחיל העיסוק שלך בנושאים של שינוי כלכלי-חברתי?

"בסרט הראשון היה פחות ניסיון ליצור שינוי. זה היה יותר ביטוי אישי", אומר ג'וזף, "ובאמת האקטיביזם שלי לא ממש התחיל עד הסרט השני, וההתהוות של תנועת צייטגייסט. אז המוטיבציה התחילה להתגבר, והקהילה התחילה לדחוף קדימה. השאיפה היא לארגן תנועה מאסיבית שתוכל לאפשר את השינוי. סוג השינוי הוא כל כך קיצוני, שזה יצריך שינוי תודעה באופן עמוק מאוד, כדי שנראה שינוי אמיתי של הסדר החברתי הנוכחי".

אתה מדבר בסרט השני על אלימות כתוצאה ממבנה הכלכלה שיש היום, אבל אנו רואים אלימות בהיסטוריה האנושית כבר אלפי שנים אחורה.

"יש טענה שאלימות היא בטבע האנושי, שומעים זאת בעיקר מפי מנהיגים צבאיים ואנשים בממסד המדיני, שיש להם אינטרס שהציבור יאמין שזה בטבע שלנו. אולם בהסתכלות אנתרופולוגית וסוציולוגית, רואים שנדרשים תנאים מסוימים שמאפשרים את ההתנהגות הזו. כשמסתכלים על חברות אנושיות אחרות, מוצאים קבוצות רבות שבהן אנשים חיו או חיים בהרמוניה, ללא שום צורה של אלימות. ובאותו זמן, בצד אחר של הכוכב, יש אנשים שחיים באלימות קיצונית, תת-מחיה אנושית, גזל וניצול אנושי קיצוני.

"הסיבה להבדל הזה היא תנאים תרבותיים: אם שמים אנשים תחת לחץ גדול, הם יתנהגו באלימות כחלק ממנגנוני ההישרדות שלהם. אבל במצב שבו הצרכים שלהם מתמלאים והם לא חשים מאוימים, הם לא ירגישו צורך לקחת לאחרים את המשאבים שלהם.

"ברמה כוללת יותר של אלימות, כשזה נוגע ליוזמות מדיניות, מאוד נדיר שאוכלוסיה כמכלול דוחפת לעבר מלחמה. אלו הכוחות שבממסד המדיני שעושים זאת. זה יהיה חלק מנושא ההרצאה שלי בישראל, שתעסוק בגורמים הכלכליים המניעים מלחמות".

האם אתה חושב שניתן להגיע ולהשפיע על האנשים שנמצאים ברמות השונות בפירמידות הכלכליות?

"אלה שבתחתית הפירמידות דומים לנו, הם לא הפנימו את הערכים שתומכים בניצול חסר הרחמים שרואים בפסגה. אולם יש כאן מערכת כלכלית שמנותקת מרווחה אנושית. היא נשענת על אסטרטגיית רווח, כאשר במקום לתמוך באנשים, היא תומכת בהנעה של כסף. וול סטריט הוא אחד הממסדים הגדולים ובעלי ההשפעה החזקה ביותר על פני כדור הארץ. עם זאת הוא אינו מייצר דבר. אף לא דבר. ושם נמצאים ראשי התאגידים.

"אותם אנשים במעלה הפירמידות הכלכליות שעושים מניפולציות על הציבור כדי להשיג רווחים, אותם נוכל לשנות רק על ידי שינוי של המערכת, כך שהיא תתגמל התנהגות אחרת. אי אפשר לצפות מהם להתעוררות מוסרית. צריך להיות לחץ אזרחי עצום. הדבר היחידי שאני חושב שיוביל לשינוי, יהיה כישלון של החברה כפי שהיא היום.

"וזה תהליך שאנו עדים לתחילתו כבר כעת עם המשבר הכלכלי בעולם. אנחנו עדים להתערערות חברתית מאסיבית, והתקווה שלי היא שלפני שזה יהיה גרוע מדי, אלה שמווסתים את המערכת הזו יתחילו לראות בעצמם שהמערכת אינה יכולה להמשיך לתפקד כפי שהיא תפקדה. כי הם יבינו שזה לא רק מעמיד אותם בסיכון, אלא את כל הבסיס של המין האנושי. השאלה הגדולה היא כמה סבל נידרש לעבור, כדי שסוג כזה של שינוי יתחיל לקרות".

האם אתה חושב שאפשרי כזה שינוי לנוכח הכוחות העצומים שאנו פועלים מולם?

"אם לא הייתי חושב שזה אפשרי לא הייתי כאן. האם זה יהיה קל בהתחשב בכוחות הקיימים? לא. אבל אם מצליחים לעורר מודעות באוכלוסייה לגבי האופן שבו החברה צריכה להיות מאורגנת, אנחנו נעלה במספרינו בהרבה מעל אלה שבשליטה. יש רק אחוז קטן מאוד שמנהל את התאגידים שמנהלים את המדינות. מצער שהם נתפסים כדמויות אב הוריות, וכך יש להם את ההשפעה שיש להם. אבל אם הופכים את המאזן של המודעות באוכלוסיה, אז לכוחות הממסד אין שום סיכוי. אין מספיק צבא ומשטרה כדי לשתק תנועה מאסיבית בקנה מידה גלובאלי. זה יהיה בלתי אפשרי".

אתה מדבר בסרטיך על שימוש במדע וטכנולוגיה כדי לבסס את הרעיון של כלכלה המבוססת על משאבים שתייצר שפע לכל. אולם חלקים רבים במדע עד היום הביאו הרבה נזק למין האנושי.

"חשוב שלא לבלבל בין השיטות של המדע עם התרבות הצרכנית והתאגידים. אנשים רבים אומרים 'המדע יצר את פצצת האטום'. ובכן, לא: אנשים עם כוונות מעוותות, תוך שימוש בעקרונות מדעיים, יצרו את פצצת האטום. חשוב שלא נבלבל בין מדע לבין מה שהאדם עשה איתו. ההכרח החברתי הוא כרגע, להביא את החברה להבין שהפירות של הטכנולוגיה הזו יכולים להיות מופנים להשמדה עצמית או לטובת האכלה של כלל האנושות ויצירת שפע".

איך אתה רואה את הקשר בין הרעיונות הכלכליים שאתה מציג לבין נושאים שעולים במחאות העולמיות כמו חיבור בין בני האדם ואהבה?

"אני מתייחס למילה הפואטית 'אהבה' כאל אמפתיה וסימפטיה לזולת, הארכה של תפישת העצמי גם החוצה אל הזולת. אנשים מתחילים לראות את עצמם גם באחר. אם אדם הולך ברחוב ורואה מישהו נפגע ממכונית, כנראה שהוא ירוץ ויעזור לו גם אם הוא לא מכיר את הנפגע. זה חקוק בנו, זו הדדיות. מצד שני אנו חיים במערכת שדוחה את זה. זוהי מערכת תחרותית משולחת רסן. וכך אנחנו מוצאים את עצמינו נלחמים עם נטיות טבעיות של קיימות ושימור עצמי שלנו כחברה. יש כאן תת תרבות שלמה של אנשים שלמעשה מרוויחים מתוך ההתעללות באחרים. הניצול של אחרים מגדיר כמה טוב העסק שלך מצליח".

האם אתה מרגיש שיש מי שמנסה לעצור אותך מלהפיץ את המסרים שלך?

"במקום להניח שיש איזושהי סוכנות ממשלתית שמתנגדת לרעיונות האלו, אלי או אל התנועה, סביר יותר להניח שעצם הביטוי של הרעיונות האלו מייצר אי נוחות עמוקה, בידי אלה שיש להם זהות ישירה עם התרבות שטיפחה אותם. אז כן, יש כלפי התנגדות אדירה מאנשים שאינם מסכימים עם הרעיונות. שמים עלינו תוויות כמו קומוניזם.

"וכן, יש גם מידה גדולה של הטרדה. אחרי פרסום שני הסרטים הראשונים שלי קיבלתי מספר רב של איומים על חיי, מתוך הקהילות הדתיות בעיקר, שמאוד התנגדו להרבה מהרעיונות שהוצגו. למרבה המזל זה די נחלש, על אף שעדיין יש קמפיין מתמשך נגד הרעיונות האלה. הוא קטן, אבל הוא שם, ואני צופה שהוא יגדל. אני צופה זאת משום שאנו מתארים שינוי תרבותי כל כך חזק שאין שום סיכוי שזה יקרה ללא פחד עצום וטינה.

"מה שמעציב אותי זה שאנחנו בעצם אומרים למרבית האנשים בעולם שמה שהם מאמינים בו הוא שגוי - ואם יש משהו שהופך אותך ללא פופולארי, זה להגיד לאנשים שהם טועים. הם לא אוהבים את זה, וזה מצער, אבל בסופו של דבר, שום דבר לא הולך לעצור אותי".
הרצאתו של פטר ג'וזף תהיה ביום שני 6.2.12 החל מ- 17:30 בבית ציונה אמריקה ZOA בתל אביב, ברחוב אבן גבירול 26. לכרטיסים ופרטים נוספים: www.izm.org.il.

קישורים:

ראיון עם פיטר ג'וזף לפני כחודשיים

נאום מול Ocuupy Los Angeles

לפייסבוק של אור-לי ברלב

לאתר המחאה הרשמי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה