דברי האלוף גולן מציבים מולנו מראה

הסערה שעורר נאומו של האלוף יאיר גולן מתמקדת במשפט אחד מתוך נאום שלם. משפט אחד שבעיני המבקרים שולל את כל דבריו של האלוף ואת האלוף עצמו

05/05/2016
גל פרימק קבלו עדכונים מגל
  • בדואר
  • RSS

אמש דיבר סגן הרמטכ”ל, האלוף יאיר גולן, בטקס המציין את יום השואה בקיבוץ תל יצחק. בנאומו הוא דיבר על אותם תהליכים חברתיים אשר למעשה אפשרו את מהלך השואה. “אין קל יותר מלשנוא את הזר, לעורר חרדות ולהלך אימים. אין יותר קל מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות. ביום השואה ראוי לדון ביכולתנו שלנו לעקור מקרבנו ניצנים של חוסר סבלנות, ניצנים של אלימות, ניצנים של הרס עצמי ודרך ההידרדרות המוסרית”. ההקדמה למילים אלו, שבה הוא התייחס ל”תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה ומציאת עדות להם כאן, בקרבנו, היום ב-2016″ עוררו סערה של ממש בימין הישראלי אשר יצא כנגד דבריו מכל עבר בתקשורת.

התגובות הקשות הביעו התנגדות קשה להשוואת ישראל של שנת 2016 לגרמניה של 1939. התגובות הגדירו את ההשוואות כ”מופרכות ומעוותות” על ידי ח”כ בצלאל סמוטריץ’ ו”בזויות” על ידי הפובליציסט שמעון ריקלין. הגדיל לעשות חבר הכנסת לשעבר שרון גל, שהאשים את השמאל הישראלי בתמיכתו בדברי סגן הרמטכ”ל ואמר כי “צה”ל מעל כל ויכוח פוליטי”, כנדמה כי סגן הרמטכ”ל אינו חלק מצה”ל עליו שרון גל מגן בחירוף נפש.

אך אף לא אחת מתגובות הימין הסבירו מדוע ההשוואה מופרכת. הטיעון כי ישראל לא מבצעת טיהור אתני אינו עונה לשאלת השנאה אליה הנאום התייחס. על השנאה והאימה, על הסירוב לקבל ביקורת, על איבוד הדרך המוסרי. התגובות לנאום זה מוכיחות בדיוק עד כמה הוא היה נחוץ ועד כמה האלוף גולן צודק. הן מסרבות לקבל ביקורת בטענה שהשוואה מופרכת מטבעה, שכן ישראל לא יכולה להיות דומה בשום צורה לגרמניה הנאצית. כאילו גרמניה הנאצית הייתה ארץ מסיפורי אגדות והנאצים היו מפלצות שלא יכולות להתקיים בעולם האמיתי. הן מסרבות להביט במראה, בישראל של 2016, שבה נראה שאין יום שלא רואים ביטוי כלשהו לשנאה, לגזענות, לחוסר סובלנות וקבלה כלפי האחר.

ביטויי שנאה בישראל 2016 (מתוך הפייסבוק)

אבל הגיע הזמן להכיר בעובדות: גרמניה הנאצית הייתה מדינה , כשם שישראל היא מדינה, והנאצים הרוצחים היו בני אדם, בדיוק כמו כל אחד מאיתנו. שנאה היא מדרון חלקלק ביותר והבנה זו חשובה כיוון שעלינו להבין כי דברים שקרו בעבר,  עלולים לקרות בעתיד. זה יכול גם לקרות לנו, אף חברה אינה חסינה. אפילו לא החברה הישראלית. עצם היותנו ילדי השואה, שגדלים על ברכי הזכרונות הכואבים, שנוסעים למסעות במחנות ההשמדה לעת בגרות ולימים מעבירים את שיעוריה לילדנו, לא פוטר אותנו מהאפשרות כי גם אנחנו נשנא את האחר. עלינו להבין שבגרמניה הנאצית לא היו רק תאי גזים, אלא בעיקר, אנשים שבנו אותם.

-

**  הכותב הוא גל פרימק סטודנט לתואר ראשון למדע המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה