דברים שלמדתי מסרטן השד שלי

חווית הכריתה היא חוויה מטלטלת. כמי שמלבישה נשים כבר שנים, ראיתי גם לפני המחלה נשים כרותות שד ועם זאת נדמה שאף אחד לא הצליח להכין אותי לחוויה האישית הזו

01/10/2017
עירית בר קבלו עדכונים מעירית
  • בדואר
  • RSS

גם כשמחלימים מסרטן שד המחלה תמיד משאירה איזשהו חותם. לא רק צלקת חיצונית אלא גם סימנים בנפש, גם באישיות. לפני האבחון הייתי בדיוק כמו כולם, שועטת קדימה, לא עוצרת את מרוץ החיים שלי, עסוקה בקריירה, במשפחה ובגידול ילדים. את החיים גמעתי תמיד בעשייה אינסופית, דואגת לכולם אך פחות מכולם מכל דואגת לעצמי. היה לי סלון כלות גדול, וליוויתי מדי יום נשים ביומן השמח בחיים. את הסרטן יש לציין, פגשתי שנים רבות לפני כן מהבית. כשהייתי בת 17 אמי חלתה במלנומה גרורתית וכשהרופאים כבר עמדו להרים ידיים ולא נותר שום טיפול שניתן להציע לה, היא נכנסה למחקר ניסיוני בטיפול שבסופו של דבר הציל את חייה. לעומת זאת, אחי הצעיר נפטר מסרטן המעי הגס כשהוא רק בן 29.

לפני חג הפסח של 2015 התחלתי להרגיש דקירות בשד השמאלי שלי, באזור הפטמה הדקירות שבו וחזרו לסירוגין והחלו להטריד אותי. כמי שגילה הוא מעט מעל ל- 50, עברתי רק9  חודשים לפני כן בדיקת ממוגרפיה שגרתית שהייתה תקינה. חשבתי שאולי מדובר בשריטה אבל הדקירות המשיכו להטריד. מה שהוביל אותי לפנות לרופא ומשם הדרך הייתה קצרה עד לאבחון של סרטן שד.

הבשורה, כצפוי, היתה חוויה קשה, גם חשתי שקיבלתי אותה מהרופא שלי בישירות מוגזמת וללא הכנה מוקדמת. באמירה חדה שפילחה את ליבי מיד כשנכנסתי לחדרו. התאבנתי ופשוט קפאתי. חשבתי לעצמי "באיזה צד של הסטטיסטיקה אני אהיה"- בזה של אמי שחייה ניצלו ברגע האחרון או של אחי היקר שנפטר בגיל כה צעיר. לשמחתי הרבה, הגידול התגלה בשלב מוקדם, כשהוא עדיין קטן וניתן להסיר אותו. גם היום, אחרי התקופה המורכבת הזו, אני בקשר יומיומי עם נשים רבות שהחלימו מסרטן השד אני מתוודעת עד כמה התהליך הזה מורכב. להחלים מסרטן שד, שהתגלה מוקדם ככל שיהיה, היא משאלת הלב של כל מי שאובחנה עם המחלה, ואני מודה על כך שאני בריאה ובחיים, אך בכל זאת ההחלמה היא דרך קשה ומאתגרת. לעיתים נדמה שהמחלה מרחפת מעלי כל הזמן. גם בחשש שמא תחזור יום אחד וגם בעובדה שאני, כמו נשים נוספות אשר הגידול שלהם רגיש להורמונים מקבלות טיפול מניעתי הורמונלי למשך שנים רבות גם אחרי שהמחלה כבר לא קיימת בגוף. מעין תזכורת יומיומית למחלה שמלווה בתופעות לוואי.

אחרי ההתאוששות מהבשורה הקשה, עברתי ניתוח, במסגרתו כרתו לי את הפטמה ועטרת השד וכן קיבלתי טיפולי הקרנות. זיכרון חזק שלי מאותה תקופה קשה קשור לאופן שבו התנהלתי באותם ימים. פשוט הייתי בהלם, חודשים ארוכים שהתנהלתי על אוטומט. לא שאלתי את הרופא שאלות, מה שאמרו לי פשוט עשיתי, לא ידעתי מה השלבים הבאים המתוכננים לי, לא ידעתי מה לשאול את הרופא, ולצערי גם לא טרחו להסביר לי. אפשרתי למישהו אחר לקחת את ההגה לידיים. היום אני כועסת שנתתי לעצמי את התחושה שמלווה אותי עד היום שהייתי מובלת כצאן לטבח. כמובן שרצו את טובתי וגם קיבלתי טיפול ראוי אבל חוסר השליטה הוא חוויה מטלטלת.

עירית ברעירית בר, מחלימה מסרטן. צילום: אלבום פרטי

היום, בדיעבד, הייתי מבררת, שואלת, דורשת להיות מעורבת בטיפול שלי. אבל גם היה לי מזל גדול. כי עם סוג גידול כמו שלי נהוג היה לטפל אחרי הניתוח לא רק בטיפולים הורמונליים אלא גם לעבור טיפולי כימותרפיה כמעין טיפול מניעתי. לשמחתי וללא שעירבו אותי בכלל, הרופאה שלי שלחה דגימה מהגידול שלי לבדיקת אונקוטייפ שד, בדיקה גנומית אשר מסווגת את סוג הגידול ובודקת מה רמת הסיכון שלו לחזור שוב ועד כמה אני בסיכון בשנים הבאות להתפתחות של גרורות. תוצאות הבדיקה העידו שאני ברמת סיכון נמוכה-בינונית ובהתאם לכך החליטה הרופאה שניתן לחסוך ממני את הסבל של הכימותרפיה. היה לי מזל גדול. היום, אחרי מאות שיחות עם נשים כמותי אני מתוודעת גם לאלו שכלל לא שלחו אותן לבדיקה הזו, ועברו כימותרפיה, וייתכן שחלקן כלל לא היו זקוקות לכך.

המחשבה על טיפולים כימיים אחרי שכבר סבלתי כל כך הרבה מהבדיקות, החרדות והניתוח בלתי נתפסת בעיניי. אני, שכל חיי שומרת על התלתלים שלי, לא יכולה לדמיין להפסיד אותם ויותר מכך את הפגיעה הכוללת באיכות החיים שהייתה יכולה להיגרם לי. גם ככה הטיפולים הנוכחיים אינם פשוטים ולכן אני ממש מטיפה לכל אישה שמאובחנת עם סרטן שד קודם כל להיות מודעת לאפשרויות. ידע זה באמת כוח וחייבים להחזיר את השליטה גם במצב חסר שליטה שכזה. לברר, לשאול ולהעלות בפני הרופא אפשרויות ולא לוותר על אפשרויות טיפול טובות או ויתור על אפשרויות טיפול שאינן לצורך. המחשבה שייתכן ויש מי שתעבור כימותרפיה שלא לצורך היא הזויה בעיני ולכן חשוב, עם כל הקושי לאחר האבחון הראשוני, לבדוק וללמוד ולהתעקש על כל הבדיקות שניתן לעשות. ברור שאם צריך לעבור טיפולים כימיים ולהגדיל את הסיכוי להבריא לחלוטין אסור לחשוב פעמיים. קודם כל, צריך לעשות הכל כדי לחיות.

חווית הכריתה היא חוויה מטלטלת. כמי שמלבישה נשים כבר שנים, ראיתי גם לפני המחלה נשים כרותות שד ועם זאת נדמה שאף אחד לא הצליח להכין אותי לחוויה האישית הזו. בתחילה כשנאמר לי ע"י הכירורג שיש לבצע כריתה בשד הוא שרטט על תרשים מוכן מראש של שדיים את האזור של הכריתה. במשך חודשיים מאותו יום ועד לניתוח הסתכלתי על השרטוט והתאבלתי. נראה היה שאאבד יותר ממחצית מהשד שלי. חודשיים הסתובבתי מבועתת אבל עדיין, המומה, לא אמרתי מילה לאיש וכמו שסיפרתי, פשוט לא שאלתי שאלות.

בסופו של יום, הניתוח היה קטן הרבה יותר ממה שחשבתי שעומד לקרות. כמובן שבהתחלה היה לי קשה להביט על עצמי במראה, אני מניחה שזה שלב טבעי בתהליך השיקום וההתמודדות. היום אני מאד שלמה עם הגוף שלי, מרגישה איתו מצוין, לא פחות מפעם. גם בנקודה זו, אני מבינה כיום את החשיבות והכוח שיש בשיתוף אחת את השנייה, ללמוד זו מזו, את ההתייעצות עם נשים אחרות שעברו את זה, להתעקש להציף מול הרופא את כל השאלות מבלי להתבייש, כל אלו הן המפתח למנוע את הסבל האישי והנפשי ולהקטין את החרדות מתהליך שכזה. בגלל זה אני גם מספרת את הסיפור שלי.

בעקבות מסלול חיי הקמתי קבוצת פייסבוק המיועדת למחלימות מסרטן שד. כיום כבר חברות בה 450 בנות אשר בחרו לחגוג את ניצחון החיים שלהן. היות וברשת יש המון מקורות ידע ולא מעט קבוצות שיתוף ותמיכה, כולן מבורכות וחשובות, את הקבוצה הזו ייעדנו לחיים הטובים. לעשות טוב זו לזו, ליצור זמן איכות משותף ולכן אנחנו מבלות ביחד, יוצאות לטיולים ומארגנות ימי כייף. בנובמבר הקרוב תצא קבוצת בנות מהקבוצה, כולן מחלימות מסרטן שד, לטיול משותף בהודו.

לחיים האישיים שלי שאחרי המחלה, הכנסתי המון איזון. צמצמתי את עבודתי כדי לפנות לי זמן פנאי. אני עושה ספורט, מבלה בים, שמה את עצמי במקום גבוה יותר בסדר העדיפויות. אולי זו החרדה הקלה המרחפת מעל, החשש שהמחלה תרים את ראשה שוב. אינני יודעת מה יהיה מחר ורוצה לחיות עכשיו, וכמה שיותר. למרות שצפיתי וליוויתי את המחלה של אמי ושל אחי כשדבר שכזה קורה לעצמך את פוקחת עיניים. לומדת להעריך את הדברים הקטנים, אוספת לי עוד ועוד זיכרונות ומתנות קטנות מהחיים עצמם, ובעיקר מתגאה במי שאני וחולקת עם כל אחת את הדרך שעברתי כדי לחזק, להראות שיש פתרונות ושאסור לאבד תקווה.

 ** הכותבת, עירית בר, מחלימה מסרטן השד




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה