גבר. קרבן תקיפה מינית

בהתנדבותו ב-1203, קו הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, רונן טל גילה את הגברים שמתביישים לספר על מה שקרה להם, שחושבים שזה באשמתם. בסוף השבוע הבא, הוא מזמין את כולם לבזאר השנתי של המרכז, אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של הארגון החשוב הזה

13/12/2012
רונן טל קבלו עדכונים מרונן
  • RSS
» צילום אילוסטרציה, thinkstock

בצד השני של הטלפון נמצא בחור צעיר. הדיבור שלו מקוטע, מהוסס, דומע. הוא מספר על מסכת הטרדות שנמשכת כבר שבועות: הבוס שלו, גבר נשוי ואב למופת, דוחף ידיים למקומות אינטימיים כשאף אחד לא רואה, מציע הצעות מגונות, ניבולי הפה המבודחים הופכים בהדרגה לאיומים מפורשים. יום העבודה הוא גיהינום מתמשך. הוא חרד, מבויש, נבוך. איך להפסיק את הסיוט מבלי לאבד את מקום העבודה? האם לפנות למשטרה? זו הרי מילה שלי נגד מילה שלו. ורק שאף אחד לא יידע.

זו יכולה להיות אמא מבוהלת שבנה בן ה-14 הוטרד במקלחת של מכון הכושר על ידי גבר בוגר שאונן מולו ללא בושה. או בחור בן 40 שהרגיש שמשהו ממש ממש לא הולם התרחש בזמן הבדיקה אצל האורתופד (אחרי הכל, למה צריך להוריד את המכנסיים כשבאים עם תלונה על כתף תפוסה?). או אב שבנו הופשט והותקף על ידי החברים בבית הספר (המורה חושבת שאלה משחקים לא מזיקים). או בחור רהוט ומצליח שמדבר לראשונה על האונס המתמשך שעבר בגיל תשע על ידי קרוב משפחה רחוק. הבושה עדיין הורגת אותו. למה לא סיפרתי לאף אחד? איך יכולתי לשתוק במשך כל כך הרבה שנים?

עבור רבים מאלה שמחייגים 1203, אני וחבריי - המתנדבים בקו הסיוע לגברים שנפגעו מינית - הם כתובת ראשונה. איתנו - קולות לא מוכרים, אנונומיים, חסרי פנים - הם מרשים לעצמם לחשוף את מה שהם לא מעיזים לדבר עליו אפילו, ואולי דווקא, עם האנשים הקרובים להם ביותר. אנחנו מספקים בעיקר אוזן קשבת, לא שיפוטית, מנחמת, סובלנית. לפעמים אנחנו נותנים מידע על הגשת תלונה פלילית או תביעה אזרחית או מפנים לרשויות הרווחה. אנחנו מציעים לבוא לפגישת סיוע פנים אל פנים או להצטרף לקבוצה שכל חבריה עברו טראומה דומה. אנחנו מזמינים אותם להתקשר שוב גם כשהם פורקים עלינו כעס שהצטבר אצלם במשך שנים של הדחקה והסתרה.

קו הסיוע לגברים הוא האח הצעיר של קו הסיוע לנשים שנפגעו מינית (1202). הוא הוקם לפני כעשרים שנה, לאחר שלמתנדבות בקו הנשים התברר שפגיעה היא פגיעה היא פגיעה. היא נגרמת על ידי מנגנון דומה של הפעלת כוח ומולידה טראומה דומה. באופן פרדוקסלי, מגברים נמנעת "הפריבילגיה" היחידה שיש לנשים שנפגעו: הזכות לחולשה. אם אונס ותקיפה מינית הם המשך "טבעי" של סדר חברתי לא תקין שרואה בנשים בני אדם מסוג נחות, מין "חלש", גבר שנפגע סובל, קודם כל, מאיום מבהיל על עצם זהותו הגברית. ובגלל הקושי הפסיכולוגי להימצא במצב של נחיתות וחולשה, הרבה גברים - גם אלה שסבלו את הפגיעה כילדים - לוקחים על עצמם תחושת אשמה בלתי נסבלת ולא הגיונית. זה קרה לי בגללי. חלקם יהפכו לפוגעים בבגרותם.

גבר שבוחר לסייע לגברים שנפגעו מינית מוצא את עצמו מתמודד, במקרים רבים לראשונה, עם תובנות פמיניסטיות שנוסחו ושוכללו במהלך כמה עשורים של מאבק נשי. גם מי שלקח באוניברסיטה כמה קורסים במגדר וקרא את בטי פרידן, מגלה פתאום שהוא נדרש לבחון מחדש את הפריבילגיות האוטומטיות שמעניק לו הפאלוס - בראש ובראשונה הכוח המיני והגופני שיש לו מעצם היותו זכר. אבל הוא מגלה גם את כל הזכויות שנמנעו ממנו בגלל אותו כוח בדיוק - הזכות להיות חלש, הזכות להתייחס לנשים כאל בני אדם שוויוניים, הזכות להבין שסקס הוא עסק מורכב, מאיים, לרגעים מפחיד, לא בדיוק המסרים שמככבים באתרי הפורנו ברשימת ה"מועדפים" שלו. ואז הוא מזהה את ההזדמנות הנדירה שניתנה לו לנסח את גבריותו מחדש - חומלת, מהוססת, כאובה. כשהוא מאזין לקולות האלמוניים מהעבר השני של הקו, הוא מתחבר לתכונה האנושית שעומדת ביסוד כל מאבק מוסרי: אמפתיה.

>> בסוף השבוע הבא יתקיים בגני התערוכה הבזאר השנתי של המרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. זהו אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של המרכז, שזכאי לתקציב קטן ממשרד הרווחה ומסתמך גם על תרומות. מי שיבואו לשם יוכלו לרכוש מאות פריטים של מעצבים ומותגי אופנה מבוקשים ופופולריים במשך כל השנה. רק שהפעם תתלווה לרכישה הידיעה שהכסף הולך למען מטרה שאין טובה ממנה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה