בצק, סוכר ושוקולד: צ’ורוס הוא השילוש הקדוש של ההנאה

דמיינו שוקולד חם על בצק וסוכר, בספרד זו ארוחת בוקר של אלופים, ויוה אספניה

16/11/2016
דניאל לוין קבלו עדכונים מדניאל
  • בדואר
  • RSS

צ'ורוס ושוקולד (צילום: שאטרסטוק)

צ’ורו (ככה זה ביחיד, אבל זה אף פעם לא בא לבד) הוא מקלון, או אצבע, או סלסול בצק נימוח וטעים, שמוגש עטוף סוכר ולצדו קרם שוקולד עשיר וחם. בספרד הוא חלק בלתי נפרד מארוחת הבוקר, אבל זה לא מונע ממנו להיות מוגש בכל מקום, בתי קפה מסעדות, קיוסקים ודוכני מזון, ובכל שעה. הצ’ורוס הפך לסימן היכר ספרדי ושמו נישא בגאווה. אבל אחרי שהשתלטו לגמרי על ספרד, הם כבשו את כל העולם.

מה צריך לדעת על צ’ורוס?

ובכן, זה די פשוט: טעים! אבל נוכל גם להרחיב:

• כבר הבנתם שזה מאכל לאומי ספרדי

• עקרונית אלה אצבעות בצק מוגשות עם שוקולד או ריבת חלב ליד ולרוב עם סוכר וקינמון מעל

• זה ממכר

• כולם חושבים שקשה להכין אותם אבל תכל’ס זה ממש ממש קל

אם בא לכם לעשות רושם ולא להתאמץ – זה לגמרי המתכון

הפיתוי האולטימטיבי (צילום: שאטרסטוק)

מאיפה בא התיאבון?

לא ברור מאיפה הגיעו הצ’ורוס שזה הגיוני כי ככה זה עם מיתוסים והצ’ורוס הם מיתוס מתוק מאוד. טענה אחת היא שהצ’ורוס מקורו במנה הסינית, youtiao שפירושה ‘שטן מטוגן’, אצבעות בצק מטוגנות אך מומלחות שמוגשות לארוחת הבוקר. מלחים פורטוגזים ייבאו אותם ליבשת, שם אומצו בחום על ידי הספרדים שהבינו את הפוטנציאל ועשו אדפטציה, כי למה להתחיל את הבוקר מלוח אם אפשר להפוך אותו למתוק? זה התחיל עם סוכר, אבל ברגע שהגיע השוקולד זו הייתה אהבה ממבט ראשון.

נראה כמו צ'ורוס אבל לא – יוטיאו אצבעות לחם מלוחות (צילום: שאטרסטוק)

גרסא אחרת טוענת שהצ’ורוס הם בכלל המצאה של רועי צאן בהרי צפון ספרד, שם שהו חודשים ארוכים ללא אספקה ויכלו רק לבשל מעל המדורה ועם מלאי מוצרים מוגבל אבל מדי פעם התחשק להם משהו מתוק. וככה המציאו אצבעות של בצק רבוך קל להכנה (עשוי מקמח, שמן ומים בלבד) שעליו בזקו סוכר ואם היה אז גם קינמון. זה גם מסביר את השם – הצ’ורוס נראים כמו הקרניים המעוקלות של כבשי הצ’ורה-נווחו הספרדיות. הצ’ורוס הפכו להיט והספנים הספרדים נהגו לעשות אותם גם. כך נדדו הצ’ורוס לאמריקה והתקבלו שם בברכה וגם מצאו חבר – השוקולד. יותר מזה כבר לא היה צריך. מאז הצ’ורוס והשוקולד הולכים ביחד עם רוטב שוקולד חם בצד, מילויים של שוקולד, שוקולד חלב ושוקולד לבן ואפילו בציפוי שוקולד מכל הסוגים.

המסע של הצ’ורוס מסביב לעולם המציא עוד וריאציות למתוק-מתוק הזה וכך נולד הצ’ורוס הממולא, ויש אינסוף מילויים משוקולד, דרך וניל, תות, ריבת חלב (בעיקר בארגנטינה) ואפילו גויאבות (כן, אבל כנראה רק בקובה). לעשה כל מדינה לטינית שאימצה את הצ’ורוס המציאה לה מילוי ייחודי, אבל מה שנחמד הוא שאף אחת לא ויתרה על השוקולד, ב-רור.

אבל למה לדבר על צ’ורוס אם אפשר לעשות?

מתכון לצ’ורוס

המצרכים:

בצק:

250 גרם חמאה

2 כוסות מים

2 כפות סוכר

כפית וחצי מלח

2 וחצי כוסות קמח

5 ביצים

קרם שוקולד (גנאש):

250 מ”ל שמנת מתוקה

200 גרם שוקולד מריר איכותי

 צ'ורוס בציפוי שוקולד (צילום: שאטרסטוק)

קדימה לעבודה:

בצק:

לסיר בינוני מכניסים חמאה, מים, סוכר ומלח ומביאים לרתיחה, תוך כדי ערבוב על להבה בינונית. כאשר התערובת מתחילה לרתוח, מורידים מהאש ומיד מוסיפים את הקמח בפעם אחת.

לערבב היטב עד למרקם אחיד ושוב מחזירים לכיריים. מעל אש בינונית נמוכה, תוך ערבוב מתמיד, מניחים למרבית הנוזלים להתאדות. הבצק מוכן כאשר הוא נפרד מדפנות הסיר ולא נדבק. צריך להיות מדויקים ולא ליבש מדי.

מורידים מהאש ומכניסים את הבצק לקערת מיקסר, באמצעות וו גיטרה מערבלים במהירות נמוכה עד שהבצק מתקרר.

מוסיפים את הביצים אחת אחת (זה חשוב) עד שהן נטמעות בבצק, וממשיכים לערבל עד לקבלת בצק אחיד רך ומבריק.

עוטפים את הבצק המוכן בניילון ומכניסים למקרר (לא חובה אבל מומלץ).

גנאש שוקולד:

מחממים את שמנת בסיר קטן, כאשר מגיעה לרתיחה מוסיפים את השוקולד המריר ומערבבים עד לקבלת קרם מבריק.

 טיגון צ'ורוס, השוקולד מחכה בצד לתורו (צילום: שאטרסטוק)

טיגון הבצק:

מכניסים את הבצק לשקית זילוף עם פיה משוננת.

מחממים שמן בסיר. כדי לדעת אם השמן בטמפרטורה הנכונה, קורצים חתיכה קטנה מהבצק ושמים בשמן, אם היא צפה סימן שהשמן חם מספיק. מזליפים את הבצק ישירות לשמן וכשהצ’ורוס זהובים מכל הצדדים זה סימן להוציא אותם מהאש.

כל מה שנשאר זה להוסיף את הגנאש ולהגיש.

צ'ורוס אצבעות שוקולד – רק לטבול ולאכול (צילום: שאטרסטוק)

2 טיפים קטנים:

• ניתן להגיש לכל סועד 2-3 צורוס ליד קערית גנאש אישית, כי אין כמו לטבול צ’ורוס פעמיים

• אם משתמשים בפיה עבה, ניתן גם למלא את הצ’ורוס בשוקולד, ולא – אין צורך לוותר על הרוטב בצד.

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה