עצרו את הפדופילים

ריקי כהן קוראת להקמת מאגר פדופילים ברשת. אחרי שעוד פדופיל נתפס אחרי שהספיק לתקוף, אחר התקבל לעבודה בגן ילדים ועוד אחד תקף פעוט של בת זוגו: ייתכן שמאגר כזה ימנע את הקורבן הבא

22/05/2012
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • RSS
» ThinkStock

אתמול התבשרנו על עוד מעצר של פדופיל, שנהג להתחזות ולנהל יחסי מין וירטואלים עם ילדים וילדות ברשת, והוערך כי הטריד מאות ולכן אי אפשר יהיה לאתר את כולם. על זהותו חל צו איסור פרסום, "בשל עניינים הנוגעים לחקירה", ענו לי בטוויטר של המשטרה, וזה רק הציף יותר את הבהלה מהאפשרות הקיימת תמיד שמפלצת כזו אורבת גם לילדים שלנו במרחק צעד וחצי לחוג, נניח.

הויכוח הציבורי על הקמת מאגר פדופילים כמו באמריקה, נמשך כבר שנים, וצץ מחדש בכל פעם שנתפס עוד סוטה, ללא הכרעה מצד הרשויות, ובינתיים קם אתר עצמאי, "תנו לגדול בשקט", של הורים מודאגים, הדואגים לפרסם שם, תמונה ופרטים של כל מורשע בתקיפת ילדים (כולל חנן גולדבלט למשל), על פי מידע מאתרי החדשות, וכן מידע חוקי חשוב. בין היתר באתר - עמודים לאותות חיוביים ושליליים לשופטים הפוסקים עונשים לעבריינים האלו (בינתיים מופיע רק שופט אחד, יש הרבה יותר).

רשימה נוספת הקיימת באתר היא של עבריינים תחת צו פיקוח, כולל מיקומם, אולם ללא תמונה. נותר רק לשנן את השמות מהאזור ולקוות שלא יסתובבו בקרבת ביתנו. חוסר האונים מקומם ומזעזע.

זה בשכונה שלנו

לפני כמה חודשים קיבלתי מייל מבהיל מאחד ההורים בכיתה של בני, הוא סיפר שבשכונה מסתובב מטרידן הנוהג לאונן מול ילדים, וכי הערב אירע מקרה נוסף כזה, והמשטרה מחפשת אחרי העבריין. הוא לא נתפס, ואני עדיין חוששת שיכה שוב. אין לי שום בטחון שגם אם ייתפס, הוא לא יקבל הקלות בשל בעייתו, השופט יבין את מצוקתו וישחרר, רק כדי להפוך עוד חיים של ילד ומשפחתו לאיי חורבות בעתיד.

המתנגדים להקמת מאגר ממשלתי כזה מציגים טיעונים מהתחום הליברלי, חופש הפרט, וטיעונים הומניסטים של כבוד האדם, אני תוהה מה הם רלבנטים כששיעורי ההחלמה מהמחלה הזו נמוכים עד אפסיים, כשרובם בוחרים לא לעבור סירוס, והוא גם לא תמיד מסייע למנוע מהם לתקוף שוב. עו"ד נגה ויזל, המייצגת פדופילים אמרה לynet כי היא "גם מתנגדת לטיפול תרופתי וסירוס כימי של המורשעים. "כאשר אנו משתמשים בתרופות על פדופילים, אנו למעשה דנים אותם לחיים של סבל גופני ובעיות בריאותיות רבות, אך ורק בשל הדחף המיני שלהם והרצון שלנו כחברה לשלוט בהם, מבלי לחשוב על איכות חייהם. אז מה הפלא שפדופילים רבים בוחרים פשוט שלא להשתקם"? ומה עם הסבל הגופני, הנפשי של הקורבן ומשפחתו? מה לגבי עובדים סוציאלים שלא מגיעים לילדים בסיכון כי אין תקנים?

המתנגדים טוענים עוד כי תפקידה של המשטרה הוא לשים ידה על הפדופילים האלו, ולא של הציבור, ופרסום מאגר כזה ימנע כל אפשרות לשיקום הפדופילים, וכן ייצור מצב של התנכלויות והיסטריה ציבורית, מה שכבר קרה במדינות אחרות בעולם. אפילו משרד המשפטים טוען שמאגר כזה יוריד את עברייני המין למחתרת ויקשה מאוד על תפיסתם. בדיון שנערך היום בפייסבוק שלי הגיבה המשפטנית איילת עוז כי "ש הגנות מסוימות לפרט בחברה ליברלית שתקפות גם לפושעים מורשעים. אם המדינה חושבת שאדם x הוא מסוכן, היא יכולה לפקח עליו (נחקק חוק ב-2006 שנותן סמכויות מאוד מרחיקות לכת לפיקוח על אנשים שריצו את עונשם). אבל ליצור מאגר שבו כל אחד יוכל לדעת איפה גרים הפדופילים הקרובים אליו זה מתכון להתנכלויות ולהסטריה ציבורית. מי שתפקידו להגן על החברה, במדינה דמוקרטית, היא המשטרה. המעבר לפיקוח על ידי שכנים ואנשים פרטיים פותח פתח מסוכן להתפרקות של המדינה והמשטרה מהאחריות הזו - מה אכפת לנו? שאנשים ייזהרו לבד!"

אני לא יכולה לזלזל בטענות האלו, אבל אני רואה מציאות, והיא הולכת באופן חזיתי ומבהיל נגד התיאוריות האלו, מציאות שבה המשטרה לא מצליחה לספק הגנה לילדים ולנו, מציאות שבה מקרי התקיפה יצאו מכלל שליטה, וחיצי האשמה מופנים תדיר כלפי ההורים, שאמורים להקיף כל סדק בטחוני בחיי הילדים גם כשהם עובדים או ישנים, וכן מוסדות החינוך הולכים ומתפוררים מאחיזתם המגוננת מהילדים. יתרה מזאת, מוסדות החינוך נכשלים שוב ושוב בקיום החוק של אי העסקת פדופילים במוסדות חינוך, ונראה שאין מספיק משאבים, במציאות שבה חברות קבלן חודרות למוסדות החינוך, בעידוד משרד החינוך, לפקח באמת על קיומו.

אנשים המתהלכים בחברה עם אות קין תמידי זה מצב בעייתי, אין ספק. אנחנו שואפים לחברה שבה אנשים ירצו את עונשם ויזכו לסיכוי לחזור למוטב. אבל נוכח המקרים המטילים צל על חיינו (האחים קורידו למשל) ואוזלת ידה של המדינה מולם, אני חושבת כי זכותם של הילדים להגנה מתקיפה באה לפני זכויותיו הדמוקרטיות של הפדופיל.

לקריאה נוספת: איך לגונן על הילדים מתקיפה מינית ברשת

תמונות: ThinkStock




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה