בנתיב החיים הטובים: יום שישי בקיבוץ נתיב הל"ה

טחינה נפלאה, סטודיו לקרמיקה, כפר אקולוגי, פסטיבל אוכל וגן קסום שהוא אחד היפים בארץ. חגית אברון חזרה מוקסמת

12/03/2015
חגית אברון קבלו עדכונים מחגית
  • RSS

netivale_post

סוף עונת הגשמים וזלעפות הרוחות היווה אות לחברתי עדי, נסיכה תל אביבית, שדי לה להעביר את בקרי האביב בנמל תל אביב.

היתרון בחברות תל אביביות מהז'אנר המלכותי הוא עובדת היותן קלולסיות בכל הכרוך במפת ארצנו. ניתן לאמר בעדינות שאלמלא אפליקציית הניווט המסורה הן היו מגיעות לגדרה בידיעה פנימית עמוקה שמדובר בחדרה.

את היתרון הזה בדיוק החלטתי לנצל לטובת ביקור בקיבוץ נתיב הל"ה שבעמק האלה. אזור החוגג בימים אלה את האביב ביופי צרוף של שקדיות בצבעי גלידה תות-וניל, חמוקי גבעות מכוסות דוק ירקרק ופריחת תורמוסים שזוהי שיא תפרחתם. אל כל הטוב הזה מתווסף בסופי השבוע של החודש הקרוב הפסטיבל הקולינרי השנתי של מטה יהודה. פסטיבל מאכלי עדות, שמדי שנה מעיר את האזור מתרדמתו, והופכו כבמטה קסם לחגיגה גדולה של מטבחים, סירים וטעמים.

בכניסה לקיבוץ נתיב הל"ה החלה הנסיכה להתעניין בנדל"ן המקומי, כמו גם מכל שלט שהעיד על יקב מקומי, סטודיו לקרמיקה וחנות יד שנייה. "מבטיחה לך שנספיק הכול", השבתי ולו לרגע את הסמכות הרופפת לידי, ושברתי שמאלה לאזור התעשייה של הקיבוץ.

בשנים האחרונות התפתחו בקיבוצים אינסוף עסקים קטנים, ביניהם בוטיקים, גלריות, מסעדות ובתי קפה ועוד הרבה יוזמות מתוצרת עצמית של בני הקיבוצים, שכישרונם פרץ עם מות החלום הסוציאליסטי. בנתיב הל"ה החלום הלך והתרחב עד כדי הצדקת בנייתו של אזור תעשייה קטן בפאתי הקיבוץ.

חיפשנו חנייה ליד רפתות מיותמות מפרות. שאלנו מקומי האם הן יצאו למרעה, והוא ענה כי הן עשו רילוקיישן לקיבוץ צרעה, שם ככל הנראה התבן משובח יותר. המקומי הציע שבמקום חלב נקבל את הסידן שלנו מטחינה וניווט אותנו בעדינות אל מפעל מקומי ששלט טרי: "קסומשום" ננעץ בדלתו.

עדי, בהיותה אורגנית אורבנית (תת ז'אנר של טבעונים בריאותיים), עטה על הצנצנת שצפנה בחובה משחה במרקם סמיך ובטעמים עמוקים של שומשום. היא טמנה את הכפית ומלמלה שטחינה שכזאת לא טעמה מעודה. עמית כהן ומיכל לוין, הבעלים של המיזם השומשומי המסקרן, החליטו להשקיע את כל הונם ומרצם לפיצוח סודותיו העתיקים של הגרגר הזעיר. מיכל עזבה משרה מבטיחה כפסיכולוגית קלינית, ואילו עמית, שבעבר עבד במפעל טחינה, נשבע לייצר את המוצר האותנטי. זאת על פי שיטות מסורתיות שנותנות כבוד לחומר הגלם, וללא תוספות, חומרים וצבעים.

את מכונת הייצור של המפעל ייצר עמית במו ידיו, על פי טכניקות שמאפשרות טחינה של הגרעין על קליפתו. התוצאה: חמאת שומשום טהורה, גבישית שמשאירה בפה טעם של עוד ובגוף כמיהה לעוד מהבריא והטעים הזה.

היו לנו המון רעיונות איך להגיש את הטחינה: בתיבול סילאן ואולי בשילוב עגבניות מיובשות. חמדנו קעריות יפות במיוחד, ואלה נמצאו לנו מאחורי דלת הזזה בסטודיו הסמוך. "אדמה" הוא סטודיו לקרמיקה אותה יוצרים אמנים ישראלים בשלל צבעים וצורות.

הקיבוץ הסתבר כבובת בבושקה. כל מקום הוביל לאחד נוסף. נסענו חמישה מטרים משם לכפר האקולוגי ורטיגו, ביתה של להקת המחול המהוללת. נפעמנו מרוח היופי והקיימות המפעמת במקום, והזמנו סיור משפחות בשילוב סדנת יצירה מאדמה. דני גולדנברג, ממקימי הכפר, נראה לנו בדיוק האדם המתאים ללכלך לילדים את הידיים באדמה טובה ולמלאם בערכי איכות הסביבה. עוד כוסית אחת של תה מצמחי הגינה המקומית והתפעלות מצלליות הרקדניות שהתנועעו כגבעולים בסטודיו המשקיף אל הנופים, ומפלס התשוקה שלנו למשהו טעים לאכול עולה באחת.

הבטחתי לעדי אוכל של מאמות. אוכל של מטבחי עדות, בטעמים של פעם שכמעט ונשכחו. פסטיבל האוכל של מטה יהודה, ידוע בזכות הבתים הפתוחים המזמינים לאכול מתוך הסירים אוכל אתני ואותנטי של מטבחי עדות.

בפאב המקומי של הקיבוץ, "דודה זאבה", מצאנו פרשנות אותנטית ומעודכנת למטבח החלבי-הטורקי המפואר. אורית קדם, נצר לאב סורי חובב בישול ולאמא ממוצא טורקי, מבשלת במהלך השבתות של הפסטיבל סירים של הפתעות ומגישה אותם עם טוויסט קטן, יש מי שיגיד הומאז' למזנון של אייל שני.

"דודה זאבה" הוא מקום מרושל בחינניות בעל אווירה היפסטרית משהו. מקום שבו אפשר לדפוק את הראש עם מזכיר הקיבוץ על בירה במחירים מגוחכים. הפאב קרה בזכות אסנת שאלתיאל, קיבוצניקית שלקחה על עצמה לתבל את הערבים בקיבוץ בקורטוב של שמחה. בשבתות הפסטיבל יפתח הפאב החל משעות הצהרים ושם תבשל אורית קדם את סיריה.

ניחוחות הסירים של אסנת התערבלו בריחות הנקיים של המכבסה שמעל הפאב. הם טמנו בחובם שלושה סוגים של קציצות שמנמנות. סיר אחד ובו קציצות דגים עסיסיות ברוטב אדום לוהט, בשני קציצות בקר אווריריות זרועות עשבים משתכשכות לצד חצילים ברוטב לימוני עדין. הסיר השלישי גילה קציצות כתמתמות של עדשים ובטטות. את תבשיליה החליטה אורית להגיש מגולגלים בטורטייה או בלחם פרנה מרוקאי, כשמצע של סחוג מעקצץ, טחינה סמיכה וסלט קטן של רוקט וצנוניות מלטף את כל הכבודה.

זללנו עוד מהכול. כשטחינה מטפטפת מעל קציצה אדמונית. סיכמנו שהשילוב בין לחם, קציצות של בית וגולדסטאר במחיר מגוחך, כנראה ישמח ביותר את בית ישראל.

קינחנו במלבי טעים, ותכננו כבר לשוב, אבל ליד אותה המכבסה של הקיבוץ נתקלנו בחנות יד שנייה קטנה וחיננית שאכלסה ערבוביה נחמדה של בגדים, חפצים וכל מיני שמלות מרשרשות ומפוארות, שהיו נחוצות לנו לאפטר פרטי של פורים.

רונית, הבעלים של החנות יד שנייה, השביעה אותנו לא לצאת את שערי הקיבוץ מבלי לעשות סיבוב קטן בגן הסודי שממול. צעדנו בעיניים כמו של עליסה בארץ הפלאות, בין שבילי הגן, הבריכות הקטנות, הפרחים הצמחים והעצים שאת חלקם ראינו לראשונה. הגן המופלא הוקם על ידי עתי יופה, מורה לביולוגיה לשעבר, שהקים במו ידיו את אחד הגנים המרהיבים במדינת ישראל.

שקלנו להישאר ללון בין התורמוסים הזקורים, או לכל הפחות לבקש ללון באחד מבתי הילדים. אבל אז נזכרנו שתם עידן הלינה המשותפת בקיבוצים, והמשפחה שמצפה ללון איתנו הלילה ממתינה בבית בתל אביב ובשרון.

תגיד שחגית:

פסטיבל האוכל הכפרי מטה יהודה: מתקיים בין התאריכים – 27/2-20/3. לכל אירועי הפסטיבל לחצו כאן

קסומסום: א.ת. קיבוץ נתיב הל"ה. 02-9900213. מומלץ לתאם מראש.

אדמה: סטודיו לקרמיקה. א. ת. קיבוץ נתיב הל"ה – 02-9044282. מומלץ לתאם מראש.

כפר אקולוגי ורטיגו: קיבוץ נתיב הל"ה – 02-9900235, סיורים וסדנאות בתיאום מראש.

תבשילים אצל דודה זאבה: אורית קדם. בימי שבת של הפסטיבל 052-4255739

חנות יד שנייה: קיבוץ נתיב הל"ה. רצוי לתאם מראש: 052-3742844

גן ארץ ישראלי: קיבוץ נתיב הל"ה. סיור מודרך בתיאום מראש: 052-3824775




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה