''בכל צבעי הקשת''

בתרומתם של בכירי היוצרים לילדים, יהודה אטלס, דתיה בן דור ו-39 מאיירים, יצרו בעמותת המתנדבים "אליפלט – אזרחים למען ילדי פליטים" את ספר הצביעה המקסים והמרגש, "בכל צבעי הקשת", המאפשר לכל ילד ומבוגר לצבוע את חיי הילדים בצבעים יפים. הספר יושק ביריד אליפלט ב-4.6

22/05/2016
יעל גבירץ קבלו עדכונים מיעל
  • RSS

מבעד למיניבוס, בדרך לעמק הבכא של הפליטים בגבול זאיר-רואנדה, ראיתי תינוק מתבונן בעיניים קרועות. הוא היה קשור לגב אמו שכבר מתה. לא עצרנו להצילו. במסע ההוא, באוקטובר 1994, עם משלחת בית החולים הצבאי ששלח ראש הממשלה, יצחק רבין, להצלת הפליטים, ראיתי אינספור תינוקות כאלה, שגורלם נחרץ. ההבדל בין חיים למוות הייתה אינפוזיה פשוטה של נוזלים. נלחמנו כדי להציל ככל שניתן, רבים לא הצלנו בשל מחסור במיטות. עם הפצע של עיניהם אני חיה מאז. הוא מתעורר בכל פעם שאני שומעת את המשפט: "כדי שתגיע עזרה – חייב למות עוד תינוק".

בחמש השנים שחלפו מתו ב"בייביסיטרים" של קהילת הפליטים 15 תינוקות. לא מעבר להרי החושך, אלא בקרבנו, בדרום תל-אביב. חמישה מהם מתו בתוך חודש וחצי בראשית השנה שעברה. מוות שלא נגזר מגורל, אלא מהתנאים בהם שבויים מדי יום 3,000 ילדים גילאי 0-6. שקופים, בסיכון פיזי ורגשי, ברעב ובחולי, נטולי כל מעמד, זכויות או נראות. התנאים הבלתי אנושיים האלה גוזרים גם על מחציתם להגיע אל מערכת החינוך בגיל שלוש עם עיכוב התפתחותי קשה. הרפסודה הרעועה עם אלפי הילדים ממשיכה לנוע במים הסוערים, אך משלחת הצלה מטעם המדינה טרם הגיעה. גל הסיוע שהגיע מהציבור בעקבות הזעזוע ממות התינוקות ותרם להצלתם – כמעט גווע.

זאב אנגלמאייר

"מדובר בילדים שעתידם במחלוקת", מתרצים מסבי העיניים. לא זכור לי שכשהגענו עד רואנדה התעוררה אצל מישהו במשלחת הישראלית מחלוקת על החובה שלנו להציל חיי ילדים חסרי-אונים. "עניי עירך קודמים", מתרצים אחרים, תגידו לי מי יותר עניי עירנו מילדים שקופים במותם המיותר ובילדותם על פי תהום? מה שהכי מכאיב הוא, שכמו ברואנדה, גם בקרבנו כל ההבדל בין חייהם למותם הוא מתן אינפוזיה. בארבע השנים האחרונות ליוויתי מאות תינוקות וילדים שזכו לה ממתנדבים ומתרומות של אזרחים אכפתיים – ראיתי איך טפטוף קבוע מציל לא רק חיים אלא מחייה גם את הפוטנציאל הגלום בכל ילד, מעניק לו נראות, מאיר את עיניו. אלא שכדי לעצור את השיטפון לא די באצבע בסכר, דרושה כף יד. התעוררות ושותפות במתן אצבעות מכולנו.

ילדה אוכלת ספגטי

בתרומתם של בכירי היוצרים לילדים - יהודה אטלס ודתיה בן דור ו-39 מאיירים - יצרנו בעמותת המתנדבים "אליפלט – אזרחים למען ילדי פליטים" את "בכל צבעי הקשת": ספר צביעה מקסים ומרגש, המאפשר לכל ילד ומבוגר לצבוע את חיי הילדים בצבעים יפים ולשפר את ילדותם. ההד סטארט לגיוס המשאבים להדפסת המהדורה הראשונה הושלם בתוך יומיים בלבד, ערב יום השואה. שמענו אתכם עוצרים, ראינו התגייסות מדהימה של המוני אצבעות, מעשה קהילתי משותף של גילויי ערבות הדדית, חמלה ואמפתיה. ביום שבת, ה-4.6.16, בשעות 12:00-14:00 בצהריים, נקיים בבית רומנו בדרום ת"א את "יריד אליפלט"   - חגיגה חברתית, אקטיביסטית, למכירת "בכל צבעי הקשת" ותוצרים שהפקנו ממתנות המאיירים, עם שפע ביתנים ופעילויות לילדים, לצעירים, למבוגרים. הכל מגיע מנתינה, לתרומה. חם מהלב, כמו מאות פיתות הכרובית שתורם אייל שני. זה כמו ההד סטארט לספר - הפעם ב"חי".

אמיתי סנדי

כשאני שומעת את הטיעון שחייב להיות עוד שה לעולה כדי שהעזרה תגיע נוקבות את לבי עיניי התינוק שלהצלתו לא עצרנו. לעיניים שאני רואה מדי יום יש זהות ושמות. לכולם יש אמהות הנאלצות בלית ברירה להפקיד אותם בכוכים המסוכנים בעת שהן נאבקות לפרנסתם, וחרדות שבשובן ימצאו אותם מתים בלולים. בואו. אנחנו חייבים לעצור בחריקת בלמים לפני שתשמע עוד סירנה.

** יעל גבירץ היא מייסדת ומנכ"לית "אליפלט", אשר הוקמה בעקבות שריפת מעון ילדי פליטים מאריתריאה וסודן בבקבוקי תבערה. מתנדבי העמותה מסייעים לילדים במזון, במרפא, בציוד בטיחותי, בחינוך ובהעשרה. העמותה אינה זוכה בתמיכה ממשלתית וכל המשאבים לפעילותה מגיעים מאזרחים. www.elifelet.org




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה