ביקורת הסרט ''גלגל ענק''

וודי אלן היה ונותר מגאוני הבמאים. סרטו החדש ״גלגל ענק״ הוא שיעור מאלף על קולנוע כמטאפורה. כמות המטאפורות היצוקות לסרטו, מעוררת השראה. גם הפלירטוט עם גבולות התיאטרון, האמנות והספרות, מותירים את אלן נצחי

13/12/2017
מרלין וניג קבלו עדכונים ממרלין
  • RSS

וודי אלן מבלבל אותי. מצד אחד אני חשה אליו כבוד גדול, בגלל ההיסטוריה הקולנועית המרשימה עליה הוא חתום ובגלל שבגילו, חוצה השמונים, זה לא ברור מאליו להמשיך להיות פעיל ויצירתי כבמאי. ההומור הפואטי, המושחז והקצבי בסרטיו, מזכירים ילד שמגלה כל פעם מחדש את הקומדיה הרומנטית. אלן לא מתייאש או מתבייש להתנסות כמו במאי מתחיל, באפקטים אמנותיים חדשים בז׳אנר החביב עליו. מצד שני, אותו וודי אלן, באותה נשימה, לפעמים, ממחזר את אותן הברקות שוב ושוב. לפעמים, נכרת העייפות שלו ועם לא די בקליפות של קלישאות, שלעיתים נדבקות לפריים, אופן עיצוב דמויות הנשים המתוקות בסרטיו, מסגירה ציניות לא מחמיאה מצד הבמאי.

ועדיין, כך או כך, וודי אלן היה ונותר מגאוני הבמאים. סרטו החדש ״גלגל ענק״ הוא שיעור מאלף על קולנוע כמטאפורה. כמות המטאפורות היצוקות לסרטו, מעוררת השראה. גם הפלירטוט עם גבולות התיאטרון, האמנות והספרות, מותירים את אלן נצחי, ברשימת הבמאים האהובים עלי.

גלגל ענק וודי אלן צילום יחצ

זר לא יבין את הטריפ שלי על אלן, בייחוד בעקבות סרטיו האחרונים, שמדיפים ניחוחות סטריאוטיפים על נשים וסביב נשים ובייחוד לאור השערוריות הקרימינליות, אליו נקשר שמו בשנים האחרונות. לאלה, רק אזכיר את ז׳אן ז׳נה, שריצה כמה מאסרי עולם וכתב את היפה במחזותיו, בבית הסוהר. ואם נדמה שלא ניתן לחמוק מהסטריאוטיפים, הרי בקולנוע, בתיאטרון, באמנות- במרחבי היצירה והפנטזיה, בניגוד למציאות, אין חוקים. ונקודה אחרונה חביבה להקדמה קטנה זו, קשה לאהוב באמת את וודי אלן אם נקודת המוצא היא רק קולנוע.

כשאני צופה בסרטיו, אני כל כך מאושרת שלמדתי ספרות ויהדות, תיאטרון ואמנות ובראשם כמובן, קולנוע אבל... לא רק קולנוע.

וודי אלן סרט צילום יחצ

העלילה שמתרחשת בעיירת החוף המצועצעת קוני איילנד, מלמדת אותנו שיש מי שעובד קשה מאוד על הפנטזיות שלנו. מאחורי ערימת הגופות המשתזפות על החוף, וגלגל הענק בלונה פארק, מאחורי בתי הקפה והמסעדות השוקקות, יש אנשים שקברו מזמן את החלומות שלהם, אותם חלומות שהפכו לפנטזיות אסורות ומשם לאשליות. על הדרך, וודי אלן שולח שוב ושוב את המוסר לעזאזל. הוא מלמד אותנו שהמוסריות היחידה היא החיים, ושמוסר והנאה אינם סותרים זה את זה אלא אדרבא דרים בכפיפה אחת.

בעולם צדקני כמו במאה 21, המסר הזה עשוי להישמע לא רק מעוות אלא גם אינפנטילי, אבל בעולם של המחזה הריאליסטי בן המאות ה18 וה19 וראשית המאה ה20 – עולם אליו רומז אלן גם בשפה החזותית של הסרט, בעיצוב הדמויות ובשימוש בתאורה כתאורת במה ובפסקול המתאפיין בסימוני במה והן מההיקשים למחזאי אנטון צ׳כוב״ (רגע מסוים בסרט ממש מקביל למונולוג של נינה ממחזהו של צ׳כוב: השחף ואפילו רואים, מתישהו, בתמונה קצרה, שחף משוטט על החוף), הרולד פינטר (״בגידה״) וכמובן המחזאי שהוא כנראה הכי אוהב, טנסי ווליאמס (ממנו הוא לא מפסיק להיות מושפע בעיצוב דמות הנשים המתוסבכות).

וודי אלן גשר צילום יחצ

כבר בפתיחת הסרט יש מספר כל יודע, מציל בחוף, משורר שעושה מאסטר בתיאטרון וחולם להיות מחזאי ומהר מאוד הוא גם הופך לאחד מגיבורי בסיפור (מיקי בגילומו של ג׳סטין טימברלייק). הגעתה של קרוליינה היפה (ג׳ונו טמפל) הוא קיו הפתיחה של המחזה-סרט.

קרוליינה היא בתו של המפטי (ג׳יימס בלושי התיאטרלי למדי וכמובן קריצה לדמפטי) ושל שירלי אשתו הראשונה שמהדיאלוגים אנו מבינים, נפטרה בדמי ימיה. המפטי מפעיל את גלגל הסוסים בלונה פארק ואשתו השנייה ג׳ני (קייט וינסלט המדהימה) היא מלצרית במסעדת צדפות ואם לבן מנשואיה הראשונים. לשניהם יש עצבים קצרים, קריז לאלכוהול והמפטי הנרגן מכה לעיתים את ג׳ני ובנה. שניהם אנשים קשיי יום ואיפשהו שם באומללות הם נאחזים זה בזה.

מתוך גלגל ענק צילום יחצ

כדי להימנע מספויילרים, הוסיף רק שבמרכז הסרט החטא הנורא מכל, ניאוף. ואלן מתמודד איתו ומכופף את המוסר בכך שהוא מצדיק אותו לאורה של האומללות הקיומית (לצד הרומנטיקה, האהבה שמרפאת הכל, האכזבה ועוד כמה קלישאות שמככבות על הרצף הזה).

בגלל שמדובר בחטא נורא שסופו גיהנום, מרצדים לנו לאורך הסרט סימבולים לאש. מעבר לג׳ינג׳ים בפריים, לבנה הג׳נג׳י של ג׳ני (ג׳ק גור), יש נטייה (לצד אהבתו את הקולנוע-הבריחה מהמציאות) להצית אש להבות בכל מקום. מזל אריה הוא המזל הדומיננטי של הסרט וגווני הפסטל הכתומים לא מפסיקים לרצד מהתאורה. ״גיהנום״ כסימבול ארוטי חזותי, הוא למעשה קוד התפאורה של הסרט, כש״גלגל ענק״ הוא משל לביטוי השגור ״העולם עגול״ כי בכל נקודה שתתחיל ולא משנה מה תעשה או לאן תלך, הכל חוזר אליך (שכר ועונש).

טריילר:

כוכבים- 3.5

מבחן מרלנה- בואו נשאיר את זה ככה, צריכה עדיין לחשוב על זה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה