בין חול לבין קודש

''החשש של אמי מאביה הדתי וההתעסקות בהסתרת אורח החיים החילוני שניהלה יצרו אצלי תחושה של שאט נפש ורתיעה גם מעצמי". עינת ליפשיץ פותחת צוהר לעולמה המורכב לרגל יציאת ספרה "מעטה של צניעות"

14/08/2018
גוף ונפש קבלו עדכונים מגוף ונפש
  • RSS

מאת עינת ליפשיץ שם טוב, מחברת הספר "מעטה של צניעות"

במשך שנים חייתי בקונפליקט מורכב בין הדת לחילוניות ובין תלותיות לעצמאות. זאת בשל העובדה שהוריי ניהלו אורח חיים חילוני, אך אמי ניסתה להסתיר זאת מאביה הדתי. כך נוצר לי חיבור טבעי לחיים החילוניים, ומנגד תחושת חילול הקודש.

במשך שנים חייתי בקונפליקט מורכב בין הדת לחילוניות. אבי נולד בארץ וגדל בבית חילוני לחלוטין, ואילו אמי באה ממשפחה דתית ונוקשה שאב המשפחה כפה עליה את אורח חייו. הוריי ניהלו אורח חיים חילוני, אך אמי לאורך כל חייה ניסתה להסתיר מאביה את חילוניותה. בשבתות בהן ביקרה משפחתי את סבנו בביתו, היו הוריי מחנים את הרכב הרחק ממקום מגוריו כדי שלא יידע שהגענו אליו בנסיעה.

רוחו המאיימת של סבי הדתי היוותה חלק בלתי נפרד מאורח החיים של המשפחה, ובעקבות זאת נוצרה תחושת אשמה בלתי פוסקת ומורכבות ביחס שלי לאמי. מצד אחד, היה חיבור טבעי לחיים חילוניים, ומנגד תחושת חילול הקודש. החשש של אמי מאביה הדתי וההתעסקות בהסתרת אורח החיים החילוני שניהלה יצרו אצלי תחושה של שאט נפש ורתיעה גם מעצמי. במשך שנים הייתי מקיימת פעולות שקשורות לדת, למרות שבתוך תוכי התנגדתי להן. רוחו של סבי ופחדיה של אמי ממנו הכניסו גם אותי למעגל של הסתרה בעל כורחי ויצרו בי רגשות, שמלווים אותי עד היום. כמו החוזרים בשאלה, גם אני נפרדתי ממעשים אלו בפחד ובחשש, מתוך אמונה שאיענש בשל כך.

עינת ליפשיץ צילום אלבום פרטי

כמי שבחרה שלא לחיות בשני עולמות במקביל ולהפסיק לחשוש מאורח החיים בו בחרתי, יצרתי דמות ועולם שמשקפים עבורי את חיי. הקונפליקט בין הדת לחילוניות שחוויתי מופיע בעלילת ספרי החדש, המתאר את חייה של פרלה – נערה השייכת לחסידות קיצונית, שחיה על פי חוקים נוקשים שחודרים אפילו ליחסים בין בעל לאשתו בחדר המיטות. תחושת הזרות והניכור של פרלה הולכת ומעמיקה ככל שרצונה לחיות על פי תפיסתה סותר את חוקי החברה הנוקשים ואת הערכים על פיהם התחנכה. בעקבות התחקיר המקיף שערכתי לספרי, התחלתי להעביר הרצאות ברחבי הארץ, בהן אני חושפת את חיי חסידות גור מנקודת מבטם ואמונתם של חברי וחברות הקהילה.

עינת ליפשיץ אלבום פרטי

זה לא מקרי שספרי עוסק בחברה החרדית ובכפייה שבה. עד לאחרונה לא הצלחתי לחשוף בפני עצמי את הגרעין ממנו נולדה התשוקה לכתוב על כך. אין לי במשפחה חסידים מגור או בכלל חרדים. כיום אני מבינה שזה קשור לבית ילדותי ולחיים שעברו עליי. אני מגלה את עצמי בדמויות, וגם אם אני לא כותבת על עצמי, אני מביאה ללא התכוונות את תת המודע שלי. ומנגד, אנשים רבים היו מוכנים לחשוף בפניי את סיפור חייהם – במסגרת התחקיר על ספרי. ביניהם היו גבר ואישה, שסיפור חייהם השפיע עליי במיוחד. שניהם עזבו את חייהם החרדיים לטובת דרך חדשה בקהילה החילונית. האישה גוללה בפניי את חייה: החל מסיפור גילוי העריות של אחיה בה בילדותה ועד לנישואים בכפייה עם בחור אלים מילולית, שהתעלל בה והשפילה, הבריחה ממנו עם ילדותיה, הכניסה לעולם החילוני וההתמודדות איתו. הגבר הצעיר הוסיף פרטים רבים על הקהילות החרדיות, תרבותן ונורמות חייהן.

עינת ליפשיץ צילום אלבום פרטי

בתחילה פיתחתי עוינות כלפי החסידות – בשל חוסר השוויוניות שבה, האיסור להשמיע ביקורת, חוסר היכולת לחלוק, המעקב הצמוד והכניסה של הרבנים והמשגיחים לתוך חיי הזוג – כולל חדר המיטות ויחסי האישות ביניהם. כיום, למרות שמדובר באחת הקהילות החרדיות הקיצוניות, עבורי הספר אינו מהווה כתב אישום כנגד חברה זו או אחרת. עם הזמן הבנתי שאני רואה את הדברים מנקודת מבט מערבית-חילונית, ובמידה מסוימת אגוצנטרית. קל מאוד להיסחף לתחושות דחייה וכעס בכל הנוגע לחסידות, אבל קשה יותר להסתכל על החיים בה ועל התיקונים שנהוגים בה, מבלי לשפוט מיידית ולהחליט שזה נורא מה שקורה שם.

עינת ליפשיץ צילום אלבום פרטי

אני מודה שיש לי קושי עם אנשים קורבניים, שאינם עושים דבר כדי לשנות את חייהם ומצדיקים חוסר עשייה עם מה שקרה בחייהם. זה מתחבר לאבי ולאמי. בצעירותי סבלתי מתלות גבוהה בהוריי ובבן זוגי הראשון, ולמרות מערכת יחסים תלותית עם בן זוגי הראשון, תמיד היה קיים בי הרצון לעזוב. לבסוף אזרתי אומץ, עזבתי אותו בהיותנו בשליחות בארצות הברית והגעתי בגפי לארץ, ומשם התחלתי לפרוח. תוך שנה וחצי מצאתי את בחיר ליבי, בעלי יעקב, ויחד הבאנו לעולם שתי בנות. עם אימי הייתה לי מערכת יחסים מורכבת. היא הייתה יותר רגשנית, חרדתית, חמה ומשפחתית, אבל לא העריכה אותי ולא את יכולותיי. היו לי איתה הרבה ויכוחים, וכעסתי עליה מאוד. בעקבות קורס בביבליותרפיה שלמדתי, גיליתי שלאמי הייתה השפעה יותר גדולה עליי ממה שחשבתי. היום אני מפויסת איתה ויודעת שכל מה שהיא רצתה היה להתקבל על ידי אביה, אפילו בגיל בו הייתה בעצמה אם לילדים. בדיוק כמו פרלה, גיבורת ספרי, שהצליחה להתפייס עם אמה, אבל רק אחרי מותה.

** הכותבת היא עינת ליפשיץ, מחברת הספר "מעטה של צניעות" שבימים אלו יוצא לאור בהוצאת "אוריון" ומבוסס על סיפור אמיתי של נערה חרדית ותהליך חזרתה בשאלה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה