ביירון קייטי: תוכנית מציאות

ביירון קייטי, המנטורית העולמית שנבחרה ע"י המגזין "טיים" לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם, הגיעה לסדנת רוחניות מרוכזת בישראל. ראיון מיוחד לסלונה

13/02/2012
אורית בראון אגמי קבלו עדכונים מאורית
  • RSS
» ביירון קייטי, צילום: סקוט לונדון

ביירון קייטלין ריד שקעה בדיכאון עמוק בשנות השלושים לחייה. היא לא יצאה ‏מהמיטה במשך קרוב לשנתיים. בוקר אחד, בפברואר 1986, היא חוותה ‏‏"התעוררות למציאות".

כך נולדה שיטת "העבודה" של ביירון קייטי. שיטה הכוללת ‏חקירה עצמית של המחשבות שלנו. המנטורית העולמית שנבחרה על ידי מגזין ‏טיים לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם, ביירון קייטי בראיון מיוחד לסלונה.

מי את, ביירון קייטי?

לחשוב שאנחנו יודעים משהו משמע להאמין בסיפור מהעבר. זה טירוף. בכל פעם ‏שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים משהו, זה כואב, משום שבמציאות אין שום דבר שאנחנו ‏באמת יודעים.

אנחנו נאחזים במשהו שאיננו קיים. אין מה לדעת, ואין אף אחד ‏שרוצה לדעת את זה.‏ הרבה יותר קל לדעת שאינך יודע. זה גם חומל יותר. אני אוהבת את הנפש הלא ‏יודעת. כאשר אדם יודע שאינו יודע הוא פתוח באופן טבעי למציאות ויכול להוביל ‏אותה לאן שיירצה.

אז אפשר לוותר על ה"זהות" שלנו ולהיות מי שאנחנו באמת, ‏הלא מוגבלים, חסרי השם. אנשים מכנים אותי "קייטי" אבל אל תאמיני להם.‏ אנשים שואלים אותי אם אני מוארת, אני עונה להם: "אינני יודעת דבר על כך. אני אדם ‏שיודע את ההבדל בין מה שכואב למה שאיננו כואב. אני אדם שרוצה רק את מה ‏שהווה, אני רוצה לפגוש כל מחשבה וכל אירוע כחבר – זה החופש שלי"‏

מה לדעתך ההבדל בין אנשים שעשו את העבודה לאלה שלא עשו אותה?‏

אנשים שעושים את העבודה הם אנשים שמודעים לכך שהזמן היחיד שבו אנחנו ‏סובלים הוא כאשר אנחנו מאמינים במחשבה. כאשר התודעה ‏לגמרי צלולה, מה שהווה הוא מה שאנחנו רוצים. כל הבעיות שלנו נגרמות על ידי ‏מה שאנחנו חושבים על העולם, לא על ידי העולם עצמו. אין יוצא מן הכלל בעניין ‏זה.‏

יש לי חבר שאשתו התאהבה בגבר אחר. הוא עשה את "העבודה" במשך תקופה. כשאשתו התוודתה לפניו, במקום להיכנס לעצב ופאניקה, הוא חקר את החשיבה ‏שלו. בעקבות מחשבה כמו: "עליה להישאר איתי", הוא שאל את עצמו: "האם זו מחשבה נכונה?" וענה: "אינני יכול לדעת ‏זאת".

המשך החקירה העצמית היה: "איך אני אגיב אם אאמין למחשבה זו?" – והתשובה: "עצב עמוק". "מי אהיה ללא המחשבה ‏הזו?" והתשובה: "ארגיש שאני אוהב אותה ואאחל לה את הטוב ביותר עבורה".

האיש הזה אמנם רצה ‏לדעת את האמת. כשאשתו סיפרה לו שהתאהבה באחר הוא לא לקח את זה ‏באופן אישי אלא התחבר לחוויה שלה. הוא העיד שזו החוויה הכי משחררת שחווה בחייו.

מה העבודה שעשית עם עצמך?‏

כשנה לאחר החוויה של1986  בה הרגשתי שאני מתעוררת למציאות, ידעתי שעלי לכתוב את האמונות שעלו במוחי. לכתוב אותם ולחקור אותם כדי להיאחז ‏במציאות בעוצמה. האמונות הגיעו מהר מאוד – מאות, אלפי אמונות. כל אמונה ‏הייתה כמו מטאור הפוגע בכוכב בניסיון לרסק אותו.

מישהו היה אומר למשל: "היום ‏יום נורא" והייתי רועדת כולי כאילו לא יכולתי לשאת את השקר.

לא משנה ‏אם אני או מישהו אחר אמר את זה, ידעתי שזה הכל אני. בשנה ההיא כל הזמן ‏כתבתי, בכיתי ללא הפסק, אבל לא הרגשתי עצב. אהבתי את האישה הזו הייתה אני ומתה ‏בתוך החקירה העצמית שניהלתי, את האישה שהייתה כל כך מבולבלת. התאהבתי בה שוב ושוב.‏

הייתי יושבת ומחכה שתעלה מחשבה לא נעימה. כשעלתה מחשבה כזו, הייתי ‏מתלהבת. ידעתי שזו מחשבה כלשהי שעליי לנקות. רוב המחשבות היו ‏סביב אמא שלי והאמונה שלי שהיא איננה אוהבת אותי. חקרתי ‏כל מחשבה. לעיתים במשך שעה, לעיתים במשך בוקר שלם או אחר הצהריים –‏תמיד ראיתי בסופו של דבר שהאמונה איננה נכונה, אלא הנחה מוטעית.

מעולם לא ‏מצאתי הוכחה לגבות את האמונות הללו. אלה היו מחשבות בסיסיות שמופיעות אצל כולם:  "אני רוצה" אני צריך" "הוא אמור ל..", "היא לא אמורה ל…" ‏התגובה המיידית להבנה מה אמיתי – היא ענווה. זו בעצם "העבודה". יש ‏המכנים את זה פיוס ואני מכנה את זה שפיות.‏

מהי להבנתך אהבה?‏

אהבה היא מי שאנחנו כשאנחנו מפסיקים להאמין למחשבות שליליות. אני מאוהבת ‏במציאות והמציאות כוללת הכל.‏

מהו בעינייך אושר?‏

היעדר סבל. זה המצב הטבעי שלנו.

את אדם מאושר?‏

אנשים אומרים לי שאני מאושרת. בעלי אומר שהוא מתרגש לראות את החיוך ‏שלי בבוקר.‏

שתפי אותנו בהשקפותייך הפוליטיות.

אני ובעלי תומכים בנשיא אובמה, לשנינו יש הערכה עמוקה כלפיו. אני מאמינה בהצהרה של הנשיא ‏רוזוולט "הדבר היחיד שיש לנו לפחד ממנו הוא הפחד עצמו" ואני מוסיפה: "אפילו ‏לא מזה". אני מגויסת להפסקת הסבל ומכאן גם לסוף הפחד.

מה החזון והייעוד שלך?‏

העבודה שלי כאן בעולם היא לגרום לכמה שיותר אנשים לדעת שיש דרך לצאת מהסבל. ‏אני לא מצפה שכולם יעשו את העבודה אלא רק שידעו שהיא קיימת.‏

מה הם הערכים המרכזיים שלך?‏

אינני זקוקה לערכים. חקרתי את החשיבה שלי והבנתי שאין לזה משמעות. אני ‏יודעת על סבל, אני יודעת על שמחה ואני יודעת מי אני. מי אני, זה מי שאתם, אפילו ‏לפני שהבנתם את זה. כשאין סיפור, אין עבר או עתיד, זה כלום.‏

כיצד את מתרשמת מישראל?‏

אני אוהבת את ישראל. הייתי כאן פעמים רבות וזה תמיד נפלא. אתם אנרגטיים בתנועה של העבודה שאתם עושים, יש לכם התלהבות שאני מעריכה מאוד.

אני נשואה ‏ליהודי ואני יודעת על המסורת היהודית. בעלי מספר לי עד כמה שאילת שאלות ‏חשובה ביהדות. הוא  סיפר לי ששואלים כל פסח את אותן ארבע שאלות! אינני יודעת עד כמה ארבע השאלות של פסח מועילות, אבל אני כן יודעת שארבע השאלות ב"עבודה" הובילו יהודים רבים ‏בישראל ובאמריקה לחופש.

אני אוהבת את זה.‏ יש לי אהבה גם לערבים ואני נרגשת עמוקות מהכנסת האורחים הכנה שלהם. עשיתי את ‏העבודה גם בעזה וגם עם ערבים-ישראלים ומצאתי שאין הבדל בינם לבין יהודים. זה ‏כך בכל העולם, בכל ארץ שעבדתי בה ובכל שפה. המצב הבסיסי האנושי זהה.

>> ערב חוויתי "לאהוב את מה שיש" יום ג’, 14.2.12

>> סדנה בת יומיים "סליחה" בימים ד’-ה’, 15-16.2.12

>> לפרטים נוספים ולהרשמה: http://byronkatie.co.il




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה