בדרך לפסגה? הילרי קלינטון ניצחה בבחירות באיווה

דבר לא בא לקלינטון בקלות, כמוה כמאבק הפמיניסטי מאז ומעולם. כלום לא ניתן לה על מגש של כסף, כל צעד שלה נעשה בזהירות, באיטיות, תוך שיקול דעת. מנהיגות נשים, בעבר ובהווה, מורגלות במה שאני מכנה ה-"מקצב הפמיניסטי". לאט, לאט. לפעמים כל כך לאט, שלא ניתן להבחין בשינוי כלשהו

02/02/2016
טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS

הילרי קלינטון ניצחה בפריימריז באיווה, ארה"ב. צילום: Getty Images

ביממה האחרונה לקמפיין באייווה הורידה הילרי קלינטון הילוך.

מדוע היא צריכה להתרוצץ ולהוכיח שהיא הכי אנרגטית, הכי נמרצת, ומנסה לרצות את הבוחרים יותר מכולם? בניגוד לחששות, המועמדת הבכירה, זו שתמיד נחשבת למובטחת (אבל היא לא באמת כזו) היא לא המבוגרת היחידה בסביבה הפעם. היא בת 68, סנדרס בן 74 ואפילו דונאלד טראמפ הנמרץ והנמלץ כמעט בן 70.

ביום האחרון לקמפיין ערכה קלינטון ארוע בחירות אחד בלבד; עליה לאגור כוחות ולחכות לקמפיין ארוך ומעייף בכל רחבי ארה״ב. דבר לא בא לקלינטון בקלות, כמוה כמאבק הפמיניסטי מאז ומעולם. כלום לא ניתן לה על מגש של כסף, כל צעד שלה נעשה בזהירות, באיטיות, תוך שיקול דעת. מנהיגות נשים, בעבר ובהווה, מורגלות במה שאני מכנה ה׳מקצב הפמיניסטי׳. לאט, לאט. לפעמים כל כך לאט, שלא ניתן להבחין בשינוי כלשהו.

בלון שהתפוצץ - טראמפ הפסיד לרוביו בבחירות באיווה, ארה"ב. צילום: טל שניידר

בעוד 4 שנים ימלאו 100 שנה ליום מתן זכות ההצבעה לנשים בארה״ב ועדיין אין שום וודאות לכך שביום החשוב הזה תהיה למדינה החזקה בעולם נשיאה. מותר לנשים להודות, בינן לבין עצמן וגם כלפי כולי עלמא, שאם הילרי קלינטון תושבע לנשיאה בינואר 2017 וכתוצאה מכך בינואר 2020, תהיה היא מי שתנצח על חגיגות המאה. זה יהיה נהדר, אך הדרך לשם עוד ארוכה.

את ניו המפשייר, בפריימריז שייערכו ביום שלישי הקרוב, יודעת קלינטון מראש שתפסיד. לברני סנדרס נוכחות חזקה במעוז הליברלי של ניו אינגלנד. וקלינטון, שנולדה בשיקגו, צמחה בארקנסו אך את הקריירה הפוליטית העצמאית שלה כסנטורית עשתה בניו יורק, נחשבת פחות ליברלית מאשר סנדרס האולטרה-ליברל.

בצד הימני של המפה הפוליטית, רוביו, קרוז וטראמפ, מכנים את יריביהם הדמוקרטיים ״קומוניסטים״, לקול בוז של קהל שמרני וחלקם מוסיפים שהם מאחלים לסנדרס המון הצלחה. הם ממש רוצים שהוא יצליח להביס את קלינטון. מדוע? כי הם יודעים שקמפיין מול קלינטון יהיה להם קשה ומתיש הרבה יותר.

מי לימין ומי לשמאל? ספירת ראשים באודיטורים. צילום: טל שניידר

איך ניתן להסביר את ההצלחה של הסנטור היהודי המבוגר, גרסת ההיפי המנוסה, שעדיין אוהב מוזיקת רוק ונעים לו להיות מוקף בצעירים? עושה רושם שהמסרים התוקפניים שלו משפיעים חזק על צעירים. אני שומעת אותו נואם נגד וול סטריט ונגד עשירים, ושומעת מנגינה מוכרת, היוצאת בישראל גם היא מן השמאל, של יחימוביץ׳, של מחאת הגז.

סנטימנט הזעם נגד הממסד ממלא תפקיד מרכזי גם בימין (תומכי טראמפ מגדירים עצמם ״כועסים״) ובשמאל של ברני סנדרס, הזעם בא לידי ביטוי בנושאים כמו החזרי הלוואות סטודנטים, קשיים בהשגת כיסוי ביטוחי רפואי, יחסי יד-רוחצת-יד של וושינגטון עם וול סטריט.

על הנקודה הספציפית האחרונה, סנדרס גם מטיח ביקורת קשה בקלינטון והדבר דבק בה. החבר׳ה הצעירים לא מאמינים לה כשהיא אומרת שתפעל לרסן את אנשי וול סטריט, שתפקח יותר, שתטיל רגולציה. ומדוע לא מאמינים לה? כי בין התורמים הגדולים נמצאים גם גולדמן-זאקס, שלה רגולציה נוקשה יותר על שוק ההון. הם פשוט חושבים שהיא מחוברת אליהם בעטינים ושאין לה את התעצומות לצאת נגד תורמיה החזקים וקשריה.

כמו בכל קמפיין טוב, בין אם יסתיים בהצלחה או באכזבה, גם סביב סנדרס מתחילים להתכנס אמנים צעירים ומשפיעים. השבוע, באחד מארועי הקמפיין בדה-מוין עלתה לבמה להקה שהלהיבה במיוחד את הקהל הצעיר של סנדרס. ורגעי ההופעה שלו על הבמה עם להקת Vampire Weekend בשיר - This land is your land (זו היא אדמתך), מסתמנים כשיר הקמפיין:

אצל הרפובליקנים המפה הפוליטית יותר מורכבת. כמו במשחקי אסטרטגיה, יש להמתין לחלק מן ההתרחשויות כדי לדעת איך ישפיע דבר אחד על אחר. החל מאתמול סומנה הקבוצה המובילה במפלגה, ולכן יש להניח שמועמדים מהחלק האחורי של הרשימה (פיורינה, אולי קרסון ובוש) יפרשו, מי בימים הקרובים ומי אחרי ההצבעה בניו המפשייר. כל פורש, במיוחד אם שמו הוא בוש והוא מחובר למשפחות העשירות בצד הרפובליקני, משחרר תורמים וכסף רב. ולכן, אין פה רק מירוץ של נצחונות והפסדים, מדינה אחר מדינה, אלא מו״מ עסקי קשוח ברקע, במירוץ להשגת כמה שיותר הון שיממן את הבחירות.

נניח שמרקו רוביו יזכה לסגור עם התורמים של בוש (אם וכאשר בוש יפרוש), ויחד עם זאת יקבל גם נתח תרומות נדיב משלדון אלדסון, הרי שהקמפיין שלו יקבל דחיפה חזקה מאוד קדימה. אדלסון רמז בעבר שרוביו מוצא חן בעיניו יותר מן האחרים, אבל עד לרגע זה לא פרסם את תמיכתו באופן רשמי.

האם ההפסד של טראמפ באיווה הוא מכריע? לא. טראמפ יכול לנצח בניו המפשייר ובמדינות נוספות ובסוף הדרך גם להפוך למועמד של המפלגה הרפובליקנית.

מקשיבים בשקיקה לתוצאות האמת. צילום: טל שניידר

אתמול בצהריים טראמפ עוד הופיע בעיר סידר ראפידס, וכהרגלו פלט סדרות של משפטים משוגעים. על דעאש "מי נתן להם אינטרנט. האינטרנט הוא שלנו?", על העיתונאים שנכחו באולם "הם האנשים הכי שקרנים שתפגשו אי-פעם בחיים שלכם. רק 5% מהם הגונים". על הילרי קלינטון "מי יודע אם היא בכלל תוכל להתמודד, היא תהיה עסוקה בדברים אחרים" (ורמז לכך שמעשיה פליליים).

חלק מהקהל שהגיע לשמוע אותו רצה לראות את התופעה, אבל לא אהב את מראית עיניו. אחרים תומכים ואוהדים מושבעים. בין השאר פגשתי מתנדב שנהג 10 שעות במיוחד מקנטון, אוהיו, כדי לסייע בקמפיין ומווירג׳יניה הגיע ג׳ייק צעיר יהודי, שאין לו כלל זכות הצבעה באיווה. "באתי לפה כדי ליהנות מהפוליטיקה ולתמוך בטראמפ. זו תיירות פוליטית שכזו".

בעת הארוע, כמה שעות לפני תחילת ההיוועדות, טראמפ הפגין בטחון רב בנצחונו. בטחון כה רב וכה מוגזם, שכל מה שנותר ממנו, הוא תחושה קלילה של בלון גדול שהתפוצץ.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה