בדרך לארץ המובטחת

אם לא תצאו מהבית במוצ"ש ותצעדו, הילדים שלכם יאלצו להתמודד במלחמת הישרדות קשה בהרבה מזאת שלנו וההורים שלכם לא יוכלו להזדקן בכבוד. פוסט אורח מאת סיני גז

01/09/2011
מערכת סלונה קבלו עדכונים ממערכת
  • RSS
» סיני גז. הילדים שלכם יהיו הבאים בתור

למאניק סטריט פריצ'רז יש שיר מקסים שנקרא " If You Tolerate This, Your Children Will Be Next". בתרגום לעברית שם השיר אומר ש"אם תהיה סובלני כלפי זה, הילדים שלך יהיו הבאים בתור". אני חושב שזה סוג של המנון המחאה הנוכחית.

זוהי מחאה על ההווה ועל העתיד. על הבית, על הילדים. אם אנחנו לא רוצים שהילדים שלנו יהיו עובדי קבלן, נתונים לירי טילים בלתי פוסק ללא הגנה מינימלית של הצבא, ילדים שיאלצו להילחם במלחמת הישרדות קשה הרבה יותר מזו שאנחנו נאלצים להתמודד איתה היום, ילדים שלא יוכלו לממן לעצמם מזון ושירותי בריאות מינימלים, אם אנחנו רוצים להגן על הילדים האלה, להגן באמת, אנחנו חייבים לצאת כולנו כאיש אחד מהבית, להיכנס לאוהל, לצעוד ולמחות.

אבל אלו לא רק הילדים שלנו, אלה גם ההורים שלנו. אם אנחנו רוצים לאפשר להם להזדקן בכבוד, כבוד אמיתי הגון והוגן, אנחנו חייבים לצאת מהבתים.

שלא תטעו, דרושה כאן התעוררות אמיתית, כזו שתנער את אמות הסיפים, כזו שתגרום לשוכני הכנסת להפוך למשרתי הציבור ולא למי שמאמינים באמת ובתמים שעל הציבור לשרת אותם. אחרי המחאה הזו הם לא יוכלו לחתום על עיוותי חוק ההסדרים כיוון שהיד שלהם תרעד. הם לא יאשרו הגדלה תקציבית למשרד הביטחון, כיוון שהם יודעים, באמת ובתמים, שתזונת ילדי אופקים היא הבסיס המוסרי והבטחוני האמיתי של ישראל. שביטחון אמיתי לא יכול להגיע אם בשדרות משפחות קורסות. במלחמת לבנון השנייה חשנו זאת היטב כשתושבי הפריפריה לא זכו להגנה מינימלית בגלל הפקרות שלטונית. אם אנחנו רוצים להגן על האזרחים האלה, להגן באמת, אנחנו חייבים לצאת כולנו כאיש אחד מהבית ולצעוד.

ואלו לא רק ההורים והילדים שלנו, אלו גם אנחנו. הורגלנו לקנות את הבולשיט השלטוני או להיות אדישים לו. אבל אי אפשר להיות אדיש כשלא נותנים לך לחיות. אי אפשר להיות אדיש כשהממשלה, והמדיניות עושה לנו "הפרט ומשול" ומפחידה אותנו כל פעם שאנחנו מנסים להתעורר מתרדמת ה"אין ביטחון ואין שלום" שהורגלנו אליה.

>> איפה תהיו ב-3 בספטמבר?

זו לא מחאה על קוטג' או דירה, אלו רק הסממנים החיצונים שלה. מדובר כאן על המיאוס שלנו מהניכור וחוסר האכפתיות של מנהיגים מסואבים שלא עושים דבר וחצי דבר על מנת להיטיב איתנו בחלקת האלוהים שלנו. הם יכולים, הם פשוט לא חושבים שהם צריכים. ואנחנו כאן להבהיר להם שהם חייבים לדאוג לנו בראש ובראשונה. שאנחנו האינטרס הכי חשוב שיש לדאוג לו, כי בלעדינו אין, לא היתה ולא תהיה מדינה.

נגמר עידן בישראל והתחיל עידן חדש. נשארנו עם ספיחי העידן הקודם ואם הם לא יתעוררו בהקדם הם יעלמו עם העידן הישן. העידן שבו הממשל התנכר לאזרח הישראל, לא ספר אותו, לא שמע אותו, חשב שהאזרח חייב למדינה הרבה יותר משהיא חייבת לו. ממשל שחשב שהאזרחים הם משרתיו ולא שהוא זה שמשרת אותם.

ואם אתם עדיין תוהים למה המחאה הזו היא החשובה והמוצדקת ביותר בשנים האחרונות, אז הרעיון מאחורי ה"צדק החברתי" הוא להשיב את הסדר על כנו. סדר חברתי, כלכלי ומוסרי. אנחנו נמצאים במציאות של כאוס פוליטי וחברתי, ג'ונגל חסר רסן והגינות בסיסית ומתוך האוהלים עולה הקריאה להשיב את הסדר על כנו.

ועוד משהו. כמה סימבולי האוהל במאבק הזה. כמו בני ישראל ששהו באוהלים בנדודיהם במדבר, בדרך לארץ המובטחת. גם אנחנו בדרך לארץ המובטחת, אנחנו עוד מעט נמצאים בה, במרחק נגיעה, אבל בשביל זה אנחנו צריכים כאיש אחד לצעוד, להיכנס לאוהלים ולמחות. בדרך לארץ המובטחת שלנו.

סיני גז הוא מומחה בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט. מייסד-שותף בסללום מדיה גרופ, משרד ניהול נוכחות הרשת המוביל בישראל.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה