שיר רצבי: “בגיל 41 אני אדם מאושר"

שיר רצבי ניסתה לטשטש את העובדה שהיא סובלת מוויטיליגו, מחלה שגורמת להופעת כתמים לבנים בעור. היום היא יודעת – יש הרבה יתרונות בלהיות "לא כמו כולם". פרויקט מיוחד

13/02/2019
מיכל בן דוד קבלו עדכונים ממיכל
  • RSS

 

בגיל 28, אחרי שנים שבהן כמעט ולא דיברה בשל גמגום קשה שהתפרץ יחד עם מחלת הוויטיליגו, הבינה שיר רצבי שאם תמשיך בדרך הזו, צפויים לה חיים של מירמור והחליטה לעשות שינוי אמיתי, שבמסגרתו גם הסכימה לקחת חלק בפרויקט “יופי אמיתי” של Dove וסלונה, שנועד לקדם דימוי גוף חיובי ומכיל בקרב נשים. “אני האחות הרביעית מבין ארבע אחיות, ולאורך כל שנות הילדות היתה לי מערכת יחסים מורכבת מאוד עם אחת מאחיותיי. זה היה הטריגר שהוביל להתפרצות מחלת הוויטיליגו, שבה הגוף מתכסה בכתמים לבנים. זה התחיל בגיל 7 מכתם קטנטן ברגל ומשם זה התפשט לכל הגוף. בשלוש שנים האחרונות הכתמים הגיעו גם לפנים שלי, ועם החלק הזה היה לי הכי קשה. עד היום אני יוצאת מהבית רק לעתים נדירות בלי מייקאפ, אבל בניגוד לעבר, היום, כשאני מתבוננת במראה, אני לא רואה מכוער, אני רואה מיוחד, שונה, אחר. זה צעד עצום מבחינתי".

מתבוננת במראה ורואה את הייחוד, שיר רצבי (צילום: גלית סבג)

הדרך להשלמה ולקבלה לא היתה פשוטה עבור שיר. “הייתי ילדה מאוד מסוגרת ומופנמת", היא מספרת. “דימוי הגוף שלי היה מאוד נמוך לאורך כל הזמן ובגלל שגמגמתי בצורה מאוד קשה, גם גזרתי על עצמי מעין שתיקה, מה שלא אפשר לי להוציא את התסכולים והכעסים שלי. כתוצאה מכך הפכתי לנערה מסוגרת ועצבנית מאוד. לאורך כל שנות התיכון כמעט שלא שמעו אותי מדברת בכלל. את כל התסכולים הייתי פורקת בבית, בבכי, בהסתגרות של שעות בחדר. היחידה שהצליחה באמת להגיע אלי הייתה אמא שלי שפשוט הייתה נכנסת לחדר, מחבקת ומרגיעה אותי".

"רק אמא היתה מצליחה להרגיע אותי" (צילום מתוך אלבום משפחתי)

עד גיל 28 שיר ניסתה כל תרופה וטיפול כדי לגרום לוויטיליגו להיעלם. “כשהבנתי שהמחלה הזו לא הולכת לשום מקום, פשוט התפרקתי. עברתי משבר נפשי מאוד עמוק, שגרם לי ללכת לפסיכולוגית. במשך שלושה חודשים וחצי פרקתי אצלה את כל התסכולים, הכעסים וכל מה שהפנמתי במשך שנים ארוכות. אחרי הטיפול הייתה לי מעין תובנה – אם אמשיך במסלול הזה של החיים, צפויים לי מירמור ותסכול מתמשכים. הבנתי שאני רוצה יותר מהחיים שלי והחלטתי לקבל ולאהוב את עצמי. אחרי שנים שלא היה לי בארון שום בגד שחושף טפח מהעור, קניתי בגד ים, שמלות, מכנסיים קצרים ופשוט יצאתי איתם לרחוב. פתאום המבטים של האנשים לא עניינו אותי, ההיפך. ראיתי בהם הזדמנות להסביר להם שלא מדובר במחלה מדבקת או כואבת, אלא בסך הכל בשינוי של צבע בגוף.

"סך הכל שינוי של צבע בגוף" (צילום מתוך אלבום משפחתי)

אחרי שנים של הסתרהשיר הבינה שכאשר היא שלמה עם מי שהיא, התגובות מהסביבה הן בהתאם. “העובדה שהסכמתי לקחת חלק בפרויקט כל כך חושפני היא מבחינתי עליית מדרגה עצומה. זה עוד שלב בדרך שלי לקבלה עצמית בלי סייגים. החשיפה הזו מאפשרת לי להפיץ את דבר מחלת הוויטיליגו ולספר עליה. כשאני הייתי קטנה לא הכרתי ולא ראיתי אף אחד עם המחלה הזו. הייתי בטוחה שאני לבד בעולם. הפרויקט הזה הוא מבחינתי הזדמנות לספר לכל אותם ילדים ומבוגרים שמתמודדים עם המחלה שהכל בחיים הוא עניין של השקפת עולם, ושבסופו של דבר מדובר בכתמי צבע ותו לאו. אם מישהו היה אומר את הדברים האלו לשיר הנערה, יכול להיות שהיו נחסכות ממני ומהמשפחה שלי שנים ארוכות של סבל".

"מתכוונת ליהנות ולמצות כל רגע בחיים" (צילום: גלית סבג)

אחרי שעברה את המסע האישי שלה, שיר עושה ככל יכולתה כדי לתמוך במי שמתמודדים גם הם עם ויטיליגו. “יוצא לי לדבר המון עם אימהות שהילדים שלהם מתמודדים עם ויטיליגו וגם עם נערות שיש להן את המחלה. לכולם אני מסבירה שאין שום צורך להסתתר ולהסתיר. ההיפך. צריך לקבל את הדברים כמו שהם ולחיות איתם הכי טוב שאפשר. יש כאלו שאני מצליחה להבהיר להן את הנקודה ואחרות שעדיין נמצאות בשלבים הראשונים של המחלה ואז הקבלה מאוד מורכבת. אני מבינה אותן. הייתי בדיוק במקומות האלה. הסוד הגדול הוא שהכוח נמצא בידיים של כל אחת ואחד. אף אחד לא יכול לעשות את הדרך במקום האדם שמתמודד עם ויטיליגו. ההתמודדות היא קשה, אבל היא אפשרית. אני היום מאוד מאושרת להיות מי שאני, כולל הכל. לקח לי שנים ארוכות להגיע למקום הזה, אבל כשהגעתי אליו אני מתכוונת ליהנות מהחיים, לחגוג אותם ולהיות מאושרת כפי שאני".

**********

סטיילינג: סיגל גרוס

שמלה - ינגה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה