א' זה אונס

למה תמונות הפרופיל של חברות שלכן בפייסבוק הפכו לאותיות, ואיך זה קשור למבול החקירות על תקיפות מיניות במשטרה? על מאבקה של אישה אחת, שסחף את כל הרשת

07/10/2014
הדס בשן קבלו עדכונים מהדס
  • RSS

כולנו אותיות

אם תהיתן למה הפיד שלכן בפייסבוק התמלא באותיות ביממות האחרונות, הסיבה היא קמפיין חכם, חזק ואקטיבי נגד תקיפה מינית, שיזמה המורה שני שטלריד. בתגובה על מבול החקירות הקשורות בהטרדות מיניות במשטרה - שטלריד החליטה להפסיק לשתוק, לחשוף את האונס שעברה לפני שנים, ולבקש בקשה אחת קטנה: שהנשים שקוראות את דבריה, יחליפו את תמונת הפרופיל שלהן באות הראשונה של שמן. במשך יותר מדי שנים, נשים שעברו תקיפה הוסתרו על ידי פיקסלים ואותיות, כאשר אלה בעצם התוקפים שצריכים להסתתר, לא אנחנו. החלפת תמונת הפרופיל היא דרך מהירה וחכמה להראות סולידריות עם הנתקפות, ולעמוד איתנות נגד הטרור הגברי.

אלפי נשים כבר החליפו את תמונת הפרופיל שלהן בשעה זו, בסחף מעורר השראה, שמראה כי אנחנו חזקות כשאנחנו מאווחדות. הנה הטקסט של שני שהזניק את הארוע המרגש הזה:

 3  Shani Shtalryd

 

 

להראות זה כוח

בכל פעם שמדברים סביבי על הדרת נשים, האינסטינקט הראשון שלי הוא להתעלם. מה לי, אישה חילונית בתל אביב, ולעולמות האלה שבהם לא נותנים לאישה להראות, להחשף, לנסוע באוטובוס? הראש אומר שזה קורה קרוב לכאן, לא יותר מארבעים דקות נסיעה - אבל הבטן מתקשה לקבל את זה כעובדה אמיתית. מילא בטורקיה, בסוריה, באיראן - אבל לא כאן, לא באמת.

ובכן, כן. ההדרה ממשיכה לחגוג. ואסור לשכוח. גם אם המלחמות של נשות הכותל נראות לי רחוקות פיזית ומנטלית, גם אם הציבור כבר לא זוכר את השם טניה רוזנבליט, גם אם עברה שנה מאז מותו של הרב עובדיה יוסף וחגיגת הדת סביבו - יש כאן מציאות יום יומית של אלימות מוסווית נגד נשים, הבנה שבשתיקה שעלינו להסתתר משכונות של חרדים, ואם לא- הם יפוצצו אותנו ו/או פוסטרים בכיכובנו. לכן הקמפיין "נעים מאוד, ירושלמיות", שיוצא עכשיו למשך שבועיים על אוטובוסים ברחבי ירושלים, של התנועה הירושלמית - הוא כל כך חשוב.

1614135_501098493360847_8801073893313293048_o

לא פחות מארבע שנים נלחמה התנועה הירושלמית בערכאות משפטיות, כדי שקמפיין החוצות הזה יראה אור יום. ארבע שנים עד שבג"צ הכריע, כי החשש של אגד וחברת הפרסום שלה, "כנען", מפני וונדליזם, איננו עילה לסרב להעלות קמפיין. ארבע שנים זה יותר מדי, אבל ההכרעה מוצדקת: במדינה דמוקרטית, אסור לנו לקבל טענות שמפנימות הדרה או גזענות, גם אם הן מבוססות לכאורה על שיקולים כלכליים ולא על אידאולוגיה.

ובעניין אחר לגמרי אבל בעצם לא: אישה בארה"ב תובעת את בנק הזרע על שקיבלה זרע מתורם שחור במקום לבן, ויצא לה תינוק מעורב - לא מה שרצתה. היא עומדת להשתמש בגזענות של החברה כעילה לקבל פיצוי כספי - היא לא גזענית, כך תטען, אבל בגלל שהיא מתנהלת בעולם גזעני, מגיע לה פיצוי. בית המשפט צריך לדחות את טענתה בדיוק כשם שנדחתה הטענה של אגד. אין ברירה, אם רוצים לחיות בחברה שיוויונית, אסור לתת לאפליה להכנס בדלת האחורית, אסור לקבל אותה דרך פילטרים של שיקולי כסף או תועלתנות, אסור לשתוק מולה ולתת לרעים לנצח.

ואסור לזה לקחת 4 שנים.

 

מותק! תעשה לי ילד ותיקח אותו לאיקאה בשבת! 

עד לפני כמה שנים, "הטרדה מינית במרחב הציבורי" לא הייתה קיימת. הייתה הטרדה מינית אישית, ישירה, היישר לבית הלקוחה - אבל גברים שמאכלסים את הרחוב או הפארק וצועקים לעבר נשים גינריות, צעקות כמו "מה הייתי עושה לך", משום מה זכו להיות מטוהרים מכל אשמה. הם נחשבו לחלק מנוף אורבאני, מתרבות רחוב, או אפילו משירים קאנוניים כמו "אהבת פועלי הבניין". גם אחרי שחוקק חוק ההטרדה המינית, שעל פיו צעקות ברחוב הן הטרדה - עדיין לא התעורר מיידית דיון ציבורי בעניינם, והתופעה לא חלפה בין לילה. אבל לאחרונה, מתחילים לדבר על זה. על העובדה שנשים לא צריכות להרגיש כי מסתכלים עליהן מינית ברחוב, הן לא צריכות להסתתר ולהפשיל מבטן, לפחד שאם לא יחייכו למטרידים, המחמאות יהפכו לקללות, יצעקו עליהן שהן סנוביות ואפילו "מי רוצה אותך יא מכוערת". פניות פולשניות ברחוב, גם מרחוק, גם ללא מגע פיזי - הן מכוערות כמו כל הטרדה, הן מחפיצות ומנמיכות, בדרך כלל אין בהן רצון אמיתי להכיר את האישה, אלא סתם משחק עלוב שנשלט על ידי הטסטוסטרון.

באנגלית קוראים לזה "catcallling", וכחלק מהמלחמה בתופעה, הופץ השבוע סרטון קורע מצחוק שמראה מה היה קורה אם נשים היו עושות את אותו הדבר לגברים. אבל כדי שלא סתם נשחק בהיפוכים, ההטרדות של נשים כלפי גברים מסתכמות בפנטזיות בורגניות: "מותק, אתה בנוי למחוייבות?", "מה יש לך מתחת לחולצה? בטח לב ענק", "הידיים האלה נראות כאילו הן יבנו לי את הארון מאיקאה", ועוד כהנה וכהנה. התוצאה מצחיקה מאוד, גדושה בסטריאוטיפים מגדריים כמובן - אבל הפעם נחליק את זה.

צפו >>

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה