"את לא נולדת אישה": אפשרויות נוספות לנשיות

כשסימון דה בובואר הבחינה בין מין ומגדר, היא איפשרה שיח מורכב על אודות האפשרויות הטמונות בנשיות. 100 צילומים ושירים שנוצרו ברוח הדברים אוגדו לכדי ספר שהייתן רוצות שהבנות שלכן יקראו

סוניה בר שילון. ללא כותרת
>>

את לא נולדת אישה, את נעשית אישה? כבר 22 ימים אני על רכבת הרים פראית ושמה הדסטרט, גיוס המונים.

יצאתי למסע כדי לגייס תקציב להפקת ספר אמנות פמיניסטי המשלב שירה וצילום, שכל המשתתפות בו הן נשים וכולן מקבלות תשלום שווה על יצירתן.

שם הספר הוא "את לא נולדת אשה", קיצור הציטוט של ההוגה הפמיניסטית החשובה במאה העשרים, סימון דה בובואר הצרפתיה, שכתבה כבר ב-1949 בספרה "המין השני": "את לא נולדת אישה, את נעשית אישה, נשים אינן נולדות נשים, הן הופכות לנשים", והציתה פולמוס סוער על האבחנה בין מין למגדר בשיח הפמיניסטי.

הוויכוח' שהעסיק אותי רבות, הניב את הרעיון לספר ובעקבותיו פרסמתי "קול קורא" וביקשתי לקבל יצירות ברוח הציטוט, המתכתבות ומפתחות אותו.

מקץ סיום הליקוט, נאספו בו 100 יצירות צילום ושירה שרובן לא פורסמו עדיין בבמות אחרות.

ברבות מהן טמונים לטעמי חומרי נפץ מתוחכמים, באמירה הפמיניסטית שהן מבטאות. דווקא בזירה רווית מילים, דעות, פוסטים ומאמרים, יש בפילטר האמנותי דרכו נמסרת המחאה מהלומה המחלחלת פעמים בישירות ופעמים בתחכום וערמומיות אל התודעה.

אם למסור את האמת כאן ולצפות להרמת גבה צינית, לביקורת מטילה ספק, החזון שלי היה נאיבי ואידיאלי: דמיינתי את הנערה שתהיה הבת שלי בעוד רגע וכמוה רבבות מתבוננות בספר ומבינות שיש עוד אפשרות לההפך לאישה מלבד זו המוכתבת להן במדיה שהן צורכות.

אחר כך דמיינתי נשים שמפקפקות בהגדרה העצמית שלהן ככזו צורכות את הספר הזה וכוללות אותו כחלק מתזונת ההכרה הפמיניסטית שלהן, בדיוק כפי שעשו עבורי כמה נשים כותבות.

בביטוי הנשי של היוצרות המשתתפות בספר יש מנעד רחב מאוד של אפשרויות,  יש קולות רבים המוסרים עדות על החוויה הנשית, עדות שהיא לעתים כואבת, נוקבת, מתריסה, ולעתים גם אינטימית, מלאת הומור וחיבה לדבר הזה, הנשי.

>> לערוץ היוטיוב של סרטוני משוררות המשתתפות ב"את לא נולדת אישה"

שירה סתיו

מתוך הספר לשון אטית, דביר, קסת, 2012

אשר יצר

אָז בֶּאֱמֶת שִׂחַקְתָּ אוֹתָהּ

שֶׁעָשִׂיתָ אוֹתִי

כָּכָה מְנֻקֶּבֶת

חֲלוּלָה מְחֻלֶּלֶת

כָּכָה פְּתוּחָה

וְכָכָה סְתוּמָה

וְאַתָּה יוֹדֵעַ

שֶׁכְּמוֹ שֶׁפָּתַחְתָּ אוֹתִי

וּכְמוֹ שֶׁסָּתַמְתָּ אוֹתִי

כָּכָה אֲנִי

לֹא מְסֻגֶּלֶת לַעֲמֹד פֹּה

מוּלְךָ

לִהְיוֹת קַיֶּמֶת

אִתְּךָ

אֲפִלּוּ דַּקָּה

בֶּנְאָדָם

בֶּאֱמֶת שִׂחַקְתָּ אוֹתָהּ

שֶׁעָשִׂיתָ אוֹתִי

כָּכָה.

 המשוררת שירה סתיו. צילום: יחצ

עדי תשרי

תִּתְכָּדְרִי עַל מִגְרָשׁ הַמֶּלֶךְ אַתְּ בַּת

הַאִם תּוּכְלִי לִהְיוֹת עֲגֻלָה כָּמוֹנִי בִּתִּי

לְהָחְדִּיר בְּתוֹכֵךְ אֶת כֹּל מָה שֶׁדּוֹקֵר

לְעַגֵּל לְעֵגֶל אֶת הַפִּנּוֹת

אֶת הַפֶּה תִּסְגְּרִי שֶׁלֹּא יְדַגְדֵּג אוֹתוֹ קוֹלֵךְ

תִּנְשְׁכִי אֶת הַשָּׁפָה

בַּשִּׁנַּיִם תִּשְׁתַּמְּשִׁי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע

הַמַּפְתֵּחַ שֶׁלּוֹ. תַּכְנִיסִי כְּבוֹדֵךְ פְּנִימָה יַלְדָּה

שֶׁיִּמְצָא אוֹתְךָ קְטַנָּה, נְעוּלָה בְּתוֹכֵךְ

יָדַיִךְ אֶקְשֹׁר, עֵינַיִיךְ אֶסְגֹּר

כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּגְּעִי בִּכְבוֹדֵךְ

כְּדַאי שֶׁתֵּדְעִי; כֹּחֵךְ בְּצְנִיעוּתֵךְ

חַיַּיִךְ בְּעוֹר מֻסְתָּר

תִּגְדְּלִי לִהְיוֹת אֹהֶל אָדָם, בַּיִת חַם

תְּבַשְּׁלִי יְלָדִים בְּגוּפֵךְ יַלְדָּה

תִּהְיִי לוֹ אֲרוּחָה טְעִימָה

תְּעַגְּלִי, תְּעַגְּלִי אֶת הַפִּנּוֹת

תִּתְכָּדְרִי עַל מִגְרָשׁ הַמֶּלֶךְ אַתְּ

בַּת. כְּבוֹדֵךְ תַּבְעִירִי פְּנִימָה

עַד שֶׁיִּשָּׂרֵף קוֹלֵךְ

עֶזְרַת נָשִׁים לֹא תְּדַגְדֵּג לוֹ

תִּהְיִי צְנוּעָה. כְּבוֹדֵךְ שִׁמְּרִי בּוֹעֵר בְּתוֹכֵךְ

תִּתְבַּשְׁלִי יַלְדָּה עַד שֶׁתִּהְיִי גּוּף תָּם

בַּיִת חַם,

בִּתִּי.

 עדי תשרי. צילום: יחצ

הצילום הזה של סוניה בר שילון. ללא כותרת

סוניה בר שילון. ללא כותרת

 

התמונה הזו של הצלמת מעיין חיים שהפנטה אותי ביופיה

צילןם של מעיין בר חיים

מעיין כתבה לי: התמונה מדברת על המחזור, בתולין, הריון. על כל האהבה שאני רוחשת לאיזור על כל הכאב שהוא נותן, יחד עם החיים שהוא מייצר.  ובעצם על היותי אישה ועל האושר והמכאוב שזה מביא איתו. היא צולמה בחג האהבה. והיא התמונה הכי אישית שלי".

התמונה של בשמת איבי

צילום של בשמת איבי

התמונה מציגה ייבוש שדיים מחלב באמצעות עלי כרוב, פעולה ידועה למי שמבקשת לא להיניק או להפסיק להיניק. בשמת כתבה לי על התמונה הזו: " לאורך כל השנים עניינו אותי נשים: כאישה | צלמת | אמא. מיקום האישה בחברה הישראלית, מעמדה, הדרת נשים, תפקידי האישה, התפתחות נשים במגזרים שונים. אני מאוד מתחברת לכך שנשים "לומדות" להיות נשים. כמובן, באופן תלוי תרבות ותקופה, יחסי כוחות ועוד. נשים הן רוב שמקבל יחס של מיעוט. אני בהחלט מנסה להשמיע את הקולות המושתקים (יש לי סדרות רבות של נשים).


תגובות בפייסבוק

תגובות בסלונה

בחזרה למעלה