אשראי ורע לנו

הממשלה החליטה להילחם בהעלמות מס על ידי הגבלת השימוש במזומן. לינדה ששון חושבת שבמקום לפגוע שוב בעניים, הגיע הזמן שיטפלו בכל אלה שמעלימים מס ברישיון

17/09/2013
לינדה ששון קבלו עדכונים מלינדה
  • RSS

בשבוע שעבר פורסם כי הממשלה מתכוונת להילחם במעלימי מסים, על ידי צמצום הכסף המזומן במשק וחיוב של כולנו לשלם באשראי על שירותים כמו תחבורה ציבורית, דוכנים, פיצוציות ועוד.

עלות השימוש בכרטיס אשראי, יש לדעת, יקרה יותר מהשימוש במזומן. גם מבחינת עמלות וריביות, וגם כי בסופו של דבר היא מאפשרת לנו להשתמש בכסף שאין לנו כרגע, ושבעתיד, תהיו בטוחים, נשלם עליו הרבה יותר. למעשה, כל המומחים ממליצים לאנשים שחורגים שוב ושוב ממסגרת האשראי שלהם פשוט לגזור את כרטיס האשראי ולהשתש רק במזומן.

לקחת ממי שאין לו

עכשיו בואו נחשוב על השירותים שמבקשת מאיתנו הממשלה לשלם עליהם בכסף שעלותו יקרה יותר: תחבורה ציבורית, פיצוציות ודוכנים. לא מותגי יוקרה, לא רכישות יוצאות דופן.

רמת התחבורה הציבורית בישראל, למשל, כל כך נמוכה והתפקוד שלה כה ירוד, עד שמי שנאלצים לעשות בה שימוש הם כאלו שאין בידם רישיון (בני נוער), כאלו שידם אינה משגת רכב פרטי וכאלו שלא יכולים לנהוג. קהל שבוי, שבצר לו נאלץ להשתמש בשירותים הללו. לא הקהל העשיר ביותר ולא העשירון הגבוה ביותר בסולם. מאלו מבקשים לעשות שימוש בכסף שעלותו יקרה יותר.

ועתה לסיבה שבגינה רוצים לצמצם לנו את המזומן ולהגדיל את התלות שלנו בכרטיס האשראי: גביית המסים מהכלכלה השחורה. למען הסר ספק, אני סבורה שיש לשלם מסים כחוק. יחד עם זאת, כשאנו רואים שעושים תספורות לטייקונים, פוטרים אותם מתשלום מסים על חשבון הפנסיה שחסכנו ליום סגריר; כשאנו רואים שיש מי שגובים מהם מסים – הציבור הרחב - ויש מי שלא גובים מהם מסים – החברות הגדולות - ובטעות קוראים לזה "הרווחים הכלואים", אנו מרגישים שמוליכים אותנו שולל.

וגם כשאנחנו משלמים מסים, אנו מגלים שהמסים לא חוזרים אלינו: החינוך של הילדים שלנו לא הופך להיות טוב יותר (הכיתות רק צפופות יותר, כפי שמלמד אותנו מאבק ההורים בת"א – צפוף לילדים), הרפואה הציבורית לא משתפרת, להיפך (כתבה שפרסמה רוני לינדר-גנץ מ"דה מרקר" מראה שאחד משמונה ישראלים הודה שהוא נאלץ לשחד רופא, כדי לקבל טיפול רפואי טוב יותר מהרפואה הציבורית), ניצולי השואה לא מקבלים את מלוא זכויותיהם ומופקרים בחרפת רעב.

רוצים שהאזרחים ישלמו מסים? תחזירו להם את כספם בדמות שירותים חברתיים

כשאנו רואים את כל אלו, אנו מבינים שיש כאן משבר אמון אמיתי בין המדינה לאזרחיה. האזרחים לא רוצים לשלם מסים כי הם פשוט לא סומכים על המדינה שתחזיר להם את כספם בדמות שירותים חברתיים. כשהאזרחים מרגישים שהממשלה פוגעת בהם, למשל, מחייבת אותם להשתמש בכסף יקר יותר בתחבורה ציבורית באיכות נמוכה – הם מרגישים מרומים. כשהאזרחים רואים שמהם רוצים לגבות, אבל מאלו שיש להם לא גובים עשירית האחוז – הם מרגישים מרומים. כשאזרחי ישראל נזכרים שבעצם יש חוק וחוקרי רשות המסים יכולים בכל רגע לבדוק את ספרי הנהלת החשבונות של כל אותם עסקים שהם סבורים שאולי הם מעלימים מסים. אז מה בעצם האינטרס האמיתי בהעברתנו ממזומן לאשראי. אולי אין לזה שום קשר למסים? רק לרצון שחברות האשראי והבנקים יתעשרו על חשבוננו?

כלכלה הוגנת היא כזו שמנהליה רואים את הציבור ואת הצרכים שלו בעיניים. לא כזו שחושבת איך לגבות מסים רק מחלק אחד מן האוכלוסייה ולאחרים לוותר. בואו נתחיל בהחזרת השירותים החברתיים והציבוריים להיות איכותיים ובמקביל נגבה מסים מכולם. בלי קומבינות, בלי תספורות, בלי רווחים כלואים ובלי פטורים. פשוט כי אנחנו ראויים ליותר מהמדינה שלנו.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה