ארוחת ילדים

הספר השני של מיכל וקסמן משאיר את כל המתחרים מאחור, עם טיפים ומתכונים גם לילדים הכי בררנים

09/12/2010
יעל ארנסט קבלו עדכונים מיעל
  • RSS
» ארוחת ילדים. צילום: flickr - sean dreilinger

הספר הראשון של מיכל וקסמן, "טעמים ראשונים", היה מצוין. הוא היה יעיל, עם הסברים ברורים והרבה גיוון ורעיונות לאוכל לילדים בטווח הגילאים של 6 חודשים עד שנתיים. היה לי ברור שאם וכאשר יהיה ספר נוסף - אהיה חייבת להניח עליו את ידיי. לקח קצת זמן, והנה הוא הגיע - הספר "ארוחת ילדים".

הספר מכיל יותר מ- 100 מתכונים למגוון ארוחות היממה של ילדים והמתכונים כוללים דגים, בשר, עוף, ביצים, מרקים, פסטה, ירקות, מאפים, מתוקים, דגנים וקטניות, וגולת הכותרת מבחינתי - ארוחות בווק ועטיפים.

אם אתם תוהים מה זה עטיפים, מדובר על "wraps" - טורטיות שמניחים עליהן, לדוגמא, רצועות עוף צלוי, פלפל אדום, נבטים, מיונז וקטשופ, מגלגלים, חותכים לחצי ואוכלים בהנאה גדולה.

למקרה ואתם חייבים הנחיות ברורות, כמוני, אני שמחה לבשר שיש גם תמונות שמסבירות, שלב אחר שלב, איך להכין את העטיפים המגוונים.

אין כמו רשימות

וקסמן פותחת את הספר עם רשימה מסודרת למלאי קבוע במזווה ובמקרר. אין כמו רשימות כדי לקנות את ליבי לנצח (ועוד רשימה כה מסודרת, עם המלצות על סוגים מסוימים מאוד של פסטה! נהדר).

בנוסף להסברים קצרים על מרכיבים תזונתיים חיוניים (שומנים, ויטמינים וכיו"ב), יש גם טיפים כיצד לרכך את האכלנים הבררנים, וגם אזכור על השמנה ובעיות אכילה אצל ילדים.

מדובר במידע חשוב שכל הורה צריך להיות מודע לו ולהיות עם יד על הדופק בכל הקשור לבריאות ילדיו.

את כל ההקדמה הזו למתכונים, חותמות 2 הצעות לתפריטים שבועיים ובהם הצעות לשילובים במהלך 5 הארוחות של היום (בוקר, ביניים, צהריים, ביניים וערב).

איזה שפע של מתכונים! מאיפה להתחיל???

להתחיל ואז להציע, שוב ושוב

כמובן שהתחלתי מהאמצע. העטיפים תפסו את תשומת לבי, ואבא נשלח לסופר לקנות סלמון מעושן (גם לגדולים מותר, ואולי בטעות שחר יאהב סלמון מעושן?).
כן, מדובר על ארוחת ילדים, אבל אין ספק שמדובר על ארוחות לכל המשפחה, כאשר הרעיון הוא איחוד הנפשות במטבח, סביב שולחן האוכל, ועוד לפני כן- סביב הכנת הארוחה.

בחלק הזה - אין כמונו. שחר אוהב להיות במטבח ולבשל. הבעיה מתחילה יותר בגיוון המזונות, קצת בדומה להרבה מאוד ילדים אחרים בעולם.

מאידך, הניסיון מלמד שכאשר הילד רעב - הילד אוכל.

נראה לי שהרעיון של עטיפים הוא מצוין, מה גם שזה מהווה גיוון נהדר לכריך הנצחי עם ממרח תמרים לגן. אבל מה לעשות שלשחר יש טעם משלו? הטורטייה נראתה לו מעניינת, והוא בהחלט שמח למרוח עליה גבינה לבנה ולגלגל אותה - אבל עד כאן. ניסה לקחת ביס ומשהעטיף התפרק ואיבד מצורתו, שחר נסוג ומאז נוקט בקו "אני לא אוהב טורטייה".

רוחי לא נשברת. אמשיך לנסות, ובלי עין הרע - הספר מציע דרכים רבות לנסות דברים רבים.

וזה כנראה הסוד: להמשיך להציע, להמשיך לנסות. לשים על השולחן ולהציע שוב ושוב, כל פעם משהו אחר. משהו מהספר שיוצע לג'ינג'י בטוח יתאים.

אין ספק בלבי שאנשים רבים יוכלו להפיק תועלת מהספר המצוין, שבאמת משאיר את המתחרים מאחור, מבחינת ההיקף וההיצע של כל סוגי המזון המוזכרים.

לבלוג "אני אמא" של יעל ארנסט

צילום:

http://www.flickr.com/photos/seandreilinger/




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה