ארוחות יום שישי הבלתי נשכחות

צליל חג'ג' לקחה את זיכרונות ילדותה המורכבים מהבית, אותם שהיא מתארת כסיר לחץ ותירגמה אותו למחזה מסקרן וחושפני העונה לשם "ארוחת שישי"

27/08/2018
משפחה קבלו עדכונים ממשפחה
  • RSS

מאז שאני זוכרת את עצמי, אני אוהבת ארטיקים.

הריח, הטעם, הקרירות והצבעוניות גרמו לי להאמין שהחיים צבעוניים יותר. הייתי דוחפת את תלתליי עמוק אל תוך המקרר בעוד שאני מגלה טעמים חדשים ומנסה, למרות הקור המקפיא, להוציא בשתי ידיי כמות לא מבוטלת של ארטיקים כשאני מתלבטת שעות באיזה טעם לבחור. למרות שהמכולת השכונתית שלנו הייתה ישנה ומעט אפלה, אהבתי ללכת לשם ואפילו דמיינתי שאני "מלכת הארטיקים" של שכונה ד' בבאר-שבע.

באחד מימי השישי החמים, רגע לפני כניסת שבת, הלכתי אל המכולת, בהוראת אמי, עם רשימת קניות ומאה שקלים.

צליל חג'ג' צילום אלבום פרטי

הבניין שלנו נדף ריח מאפים מהקונדיטוריה שממול, ריח שליטף את אפי  והעלה אצלי חיוך גדול, רגליי דילגו במהירות אל המכולת שבשבילי הייתה ממלכת הארטיקים. בממלכה היה משהו אפל ושמח, קצת כמו המשפחה שלי. אהבתי שבתוך האפלוליות אני מוצאת אוצרות ולפתע צץ במוחי רעיון: לקנות בכל הכסף ארטיקים, מתוקים, חמוצים, גדולים וקטנים - אני הרי מלכת הארטיקים בכל הזמנים!

העמסתי את הארטיקים ויצאתי לדרכי מאושרת, מדמיינת כמה אבא ואמא יהיו גאים בי כשהם יראו איזו הפתעה עשיתי להם לכבוד ארוחת השישי- הם ישבו סביב השולחן, יאכלו את הארטיקים, יתקררו מכעסם ויצליחו לדבר.

צליל חג'ג' אלבום פרטי

הם לא דיברו מזה חודשים, לפרקים היו מדברים ואז רבים ושוב לא מדברים. אבא היה מתעצבן שאמא לא מכינה אוכל כשהוא חוזר מהעבודה, אמא הייתה מתעצבנת מזה שהיא בכלל צריכה להכין, היא לא אהבה לבשל, אולי בגלל שאבא לא היה מחמיא על בישוליה, אז היא עשתה לו דווקא ואולי לא. אמא נהנתה לקנות לנו בגדים, מה שהרגיז את אבא כי הוא לא הבין למה בכלל צריך עוד בגד חדש.

לאמא היה חשוב שהבית יהיה נקי, היא הייתה דואגת שתמיד יהיו מוצרי ניקיון אך אבא טען שבמקום אוכל, כל הבית מלא בכימיקלים. מבחינתו להמר פעמיים בשבוע בלוטו היה רעיון מוצלח, אולי הוא דמיין שרק זכייה יכולה להציל את המצב העגמומי, אבל הוא כנראה לא שם לב שגם זה עולה כסף ואמא הייתה רותחת מזה.

קאסט ארוחות שישי צילום אלבום פרטי

לכסף היה משמעות גדולה אצלנו בבית ורוב המריבות נסובו סביבו, מאז ומתמיד אני זוכרת ששניהם עבדו אבל איכשהו, הכסף אף פעם לא הספיק וכל מערכת היחסים שלהם הפכה להיות תלויה באוויר. הריבים שלהם לעיתים היו אכזריים עד לכדי התמוטטות עצבים, הרגשתי שאני בסיר לחץ, מנסה לאסוף את הנוזלים.

היו רגעים שהם הצליחו לאהוב, שלשמוע אותם מהחדר ממול החדיר בי תקווה שהכל יסתדר, אבל הפחד הגיע כשהתחלתי להרגיש גם תלויה באוויר - לא ידעתי מתי יגיע הריב הבא, היו מריבות שחשבתי לעצמי שאולי כדאי שהם יתגרשו כבר ומיד הייתי חוזרת בי כי אני אוהבת אותם, הם המשפחה שלי ועכשיו הם במשבר, הלוא גם מקל של ארטיק יכול להישבר ועדיין אפשר לאכול את הארטיק.

הארטיקים שקניתי לא עזרו. אמא ואבא לא השלימו ולמעשה, הם לא מדברים עד עצם היום הזה. תהיתי לעצמי שאולי לא הייתי צריכה לבזבז את הכסף רק על הארטיקים ולהתעלם מהרשימה של אמא, אולי בכלל אני לא מלכת הארטיקים בכל הזמנים, אולי אני רק מפנטזת שיום אחד ההורים שלי ידברו. הרי עברו כל כך הרבה שנים ויש לנו משפחה מדהימה: שלוש אחיות, שמונה עשרה שנות נישואין, ארבע עשרה שנות גירושין ואף לא מילה אחת מאז.

צליל חג'ג' צילום אלבום פרטי

המכולת הוחלפה בחנות ביצים, את ריח המאפים מהקונדיטוריה לא שאפתי לקרבי כבר הרבה זמן ואת באר שבע עזבתי לפני שנתיים, אבל לא הפסקתי לפנטז.

עברו כמה שנים והדמיון הפך למציאות. ושם, בין המציאות לדמיון נרקמה לאט הצגה שיצרתי: "ארוחת שישי" שמאגדת בתוכה הכל.

מחזה אשר מתרכז באירוע משפחתי מיוחד, ארוחת ליל שישי. אמא, אבא וילדה אשר  מנסה לעשות הכל כדי לתקן את הזוגיות של ההורים שלה ובעיקר מציבה מראה למערכות יחסים תלויות באוויר מלאות בסערות, אכזבות, כסף, אהבה, שנאה, קנאה ובעיקר הרבה מקום לוויתור האגו והקשבה, הצגה עם מעט דיבורים, הרבה פחדים ושולחן אחד.

את "ממלכת הארטיקים" שלי החליף התיאטרון, המקום הבטוח שלי לבטא את האהבה הגדולה למשפחה שלי. להשראה שלי ולהבנה שמשפחה לא  בוחרים, ארטיקים כן.

צליל חג'ג' צילום אלבום פרטי

** הכותבת, צליל חג'ג' העלתה את ההצגה "ארוחת שישי", שזכתה במקום הראשון בפסטיבל "אביב ישראלי 2018" של תאטרון הסימטה ומועדי הופעות: רביעי, 29/8, 21:00, חמישי, 13.9 בשעה 21:00 בתיאטרון “הסימטה” מזל דגים 8, יפו.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה