אפשרויות משפטיות העומדות בפני נפגעות תקיפה מינית

את הנזקים שתקיפה מינית גורמת לנפש אי אפשר באמת להעלים אף פעם, אבל אפשר לקבל פיצוי כספי שיקל על קבלת טיפול. מהן האפשרויות העומדות בפני נפגעות?

16/06/2017
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת: עו"ד נירית פליישמן, מומחית לדיני נזיקית ומלווה נפגעי\ות עבירה

כשפנתה אלי ח' (שם בדוי) היא הייתה ספקנית למדי באשר לאפשרויות המשפטיות העומדות לרשותה. בן זוגה לשעבר, אשר תקף אותה מינית מספר רב של פעמים, הורשע וחויב לפצותה בסכום מגוחך של שלושים אלף שקלים בלבד. כשלטענתה, הטיפול הפסיכולוגי בלבד עלה לה למעלה מחמישים אלף שקלים וכעת, במצבה הנפשי הירוד, מתקשה ח׳ להתאושש ולצאת לעבוד.

עצוב להודות אולם היא אינה לבדה. רבים מנפגעות ונפגעי עבירות מין מתקשים להמשיך בחייהם ולחיותם כפי שחיו בעבר. טיפולים נפשיים וחוסר יכולת להתמודד עם החוויה הנוראית שעברו מהווים חלק משמעותי משגרת יומם והם מתקשים, ולא פעם אף אינם מסוגלים, לשוב ולתפקד באופן בריא ותקין.

אדם שאינו משפטן, אולי מתקשה להבין את ההבדל בין סדר הדין הפלילי אל מול סדר הדין האזרחי, אולם מדובר בשני רבדים שונים במהותם. ההסתכלות על סדרי הדין כמקשה אחת שגויה וגורמת לאנשים, לא פעם ובטעות, שלא לפנות לאפיק האזרחי, דבר המונע מהנפגעים לקבל את המגיע להם לפי דין.

איזה מסלול משפטי מתאים? (צילום: שאטרסטוק)

ההבדל בין ההליך הפלילי לאזרחי

בסדר הדין הפלילי, התובעת היא המדינה, באמצעות הפרקליטות, ומטרתה, להוביל בסופו של דבר לענישה דוגמת קנס או מאסר.

לעומת זאת, בדין האזרחי, התובע הוא נפגע העבירה ומטרת תביעתו להביא לפסיקת תשלום הפיצויים עבורו. חשוב לציין כי, גם בדין הפלילי נפסקים פיצויים אם כי הפיצוי מתייחס רק לנזקים שנגרמו בעת ביצוע העבירה או עד יום פסיקת בית המשפט ולא לפגיעה העתידית בתובעת. בתביעה האזרחית יילקחו בחשבון הן הנזק והן עגמת הנפש בגין העבירה עצמה ונזקים עקיפים דוגמת טיפולים נפשיים, צער, אי יכולת השתכרות ועוד.

אפשרויות התביעה:

תביעה אזרחית רגילה -  תביעה אזרחית רגילה אינה תלויה בהליך הפלילי ויכולה להיות מוגשת אם לא נפתח הליך פלילי נגד הנתבע. בתביעה זו יצטרך קורבן העבירה להוכיח את הנזקים שנגרמו לו עקב העבירה. תביעה זו טובה למצבים בהם ומכל סיבה שהיא, לא ניתן לפתוח בהליך פלילי נגד גורם הפגיעה.

תביעה אזרחית נגררת לפלילים – סעיף 77(א) לחוק בתי המשפט קובע כי באפשרות קורבן העבירה להגיש תביעה אזרחית כנגד העבריין, במסגרת ההליך הפלילי. קיימת מגבלה כבדה בהליך זה, והיא מסגרת הזמן הניתנת לקרבן להגיש תביעה זו. תקופת הזמן הינה 90 ימים בלבד, לאחר שפסק הדין הפך לחלוט, קרי, בחלוף 45 יום מרגע מתן פסק הדין נגד העבריין.

היתרונות של הליך זה ברורים ובראשם האפשרות המוענקת לקורבן העבירה לפיה אינו צריך להוכיח את עובדת ביצוע העבירה וזאת כיוון שכתב התביעה מוגש לאחר פסק הדין שקבע את אשמת הפוגע. משכך, מדובר בראיה שלא ניתן לסתור. כמובן שבית המשפט איננו דן בשאלת חפות או אשמת מבצע העבירה מפני שבית המשפט דן בשאלה זו וקבע כי הוא אשם במעשיו נגד הקרבן. לכן, החלטה אחרת לא תתקבל.

חשוב לציין שהתביעה בהליך זה עוברת לשופט שעוסק בתחום הנזיקין שלא היה בהליך הפלילי שהתנהל נגד גורם הנזק, ומסתמך על פסק הדין בלבד. עם זאת, הוא עשוי לפסוק פיצוי כספי ראוי לקרבן העבירה כיוון שזה תחום עיסוקו.

תביעות אזרחיות בעבירות מין, יכולות להוות גם גורם מרתיע. אם לכל הרשעה תתלווה תביעה אזרחית שתגמור לתוקף את רכושו, יחשבו התוקפים מספר פעמים לפני ההחלטה לביצוע העבירה.

ובחזרה לסיפורו של ח', בימים אלו ממש, דן בית המשפט בתביעה שהגשנו על סך 700 אלף ₪. השופט כבר רמז לבן הזוג לשעבר כי יהיה עליו לשלם סכום פיצוי גבוה.

עורכת הדין נירית פליישמן. (צילום: ארז שחם‎)

** הכותבת היא עו"ד נירית פליישמן, מומחית לדיני נזיקית ומלווה נפגעי\ות עבירה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה