''אם הוא אוהב אותך, הוא יכבד אותך''

רועי בן יוסף-כנף חושף סיפור קטן עם מסר גדול, על בתו איימי שיוצאת לעולם ולומדת מהי אהבה. למילים יש כל כך הרבה כוח, תוודאו שאתם משתמשים בהן באופן נכון

04/06/2018
גוף ונפש קבלו עדכונים מגוף ונפש
  • בדואר
  • RSS

מאת: רועי בן יוסף-כנף

לפני מספר שבועות קפץ אליי חבר, ובזמן שישבנו יחד בסלון, גם איימי, הבת הקטנה שלי בת הכמעט שש ישבה איתנו, ואיכשהו יצא שהיא סיפרה לנו שיש ילד אחד בגן, שמציק לה, ולפעמים אפילו מרביץ.

"אההההה", אמר החבר שלי, "אם ככה, אז זה בטח אומר שהוא מאוהב בך. את יודעת, כשבנים בגן מרביצים, מושכים בצמה, מציקים לך, זה אומר דבר אחד - שהם מאוהבים!". ולמרות ששמעתי את המשפט הזה, בוורסיות שונות, המון פעמים עד היום, פתאום, ולראשונה, הוא הדליק לי נורה אדומה.

ובמאמר מוסגר אני אציין שאני מכיר את הילד המדובר, והוא באמת ילד מתוק ומקסים, ומעבר לכך, אני יכול להבין שאולי קשה לו לבטא במילים דברים שהוא מרגיש, כמו רצון לשחק או להיות ביחד, ולכן זו הדרך שלו לבקש תשומת לב, ואולי הוא אפילו מאוהב בה אבל המשפט עצמו, הסברה האוטומטית הזו, שמי שמרביץ או מציק עושה זאת מאהבה, הקפיצה בי פתאום הבנה.

הבנה שבאשכרה, זה מה שאנחנו מלמדים את הבנות שלנו מגיל קטן: שבנים מביעים אהבה באלימות. במגע ללא רשות. בהצקה. שזו העדות לאהבה שלהם.

רועי בן יוסף ובתו איימי צילום אלבום פרטי

וכשהתבוננתי כך במשפט הזה, יכולתי לראות איזו הבנה בסיסית הוא מייצר בגוף ובתודעה של הילדה שלי, הילדים של כולנו, ולכן מייד עצרתי את חברי ותיקנתי:

"אני לא חושב שזה משנה מה הסיבה שהוא מציק לך, ואם הוא מאוהב בך או לא", אמרתי. גם לאיימי וגם לחבר שלי.

"אותי מעניין אם זה נעים לך, מה שהוא עושה".

וכשאיימי השיבה ש"ממש לא", עניתי:

"אז אם כך, זו בטוח לא אהבה. ואני חושב שכדאי שמחר נדבר איתו, יחד, ונספר לו מה את מרגישה".

איימי צילום אלבום פרטי

 בתגובה איימי שלי התיישרה, הזדקפה, ואמרה לחבר שלי:

"אני בכלל לא אוהבת שמרביצים לי".

והיה בא לי רגע להגיד, שהאמונה הזו, שאנחנו מעבירים באוטומט מדור לדור, כבר לא רלבנטית לימינו.

אנחנו כבר לא כובשים נשים,

אנחנו כבר לא משיגים נשים,

וכל השיח האלים הזה – כבר אין לו מקום בחברה שלנו.

ובהחלט יכול להיות שלא רק לילד בן 6 קשה לבטא אהבה, רגשות, כאב,

אלא גם לאיש בן 26, או 46, קשה לפעמים להשיג את תשומת הלב שהוא רוצה.

איימי ואביה צילום אלבום פרטי

ועדיין, בשום רגע זה לא נותן לאף אחד מאיתנו לגיטימציה לקחת בכח, משהו שלא הצלחנו לקבל.

אני מאמין גדול בשמירה וכיבוד של גבולות הגוף והנפש שלנו,

ומבין שעבודה כזו, עם הילדים, של הבנת גבולות הגוף מגיל צעיר, חשובה מאוד.

בהתאם, אני גם לעולם לא אכריח ילד או ילדה שלי לתת נשיקה לסבא או לדודה, אם הילד לא רוצה עכשיו לעשות את זה. אני גם לא אשכנע ילד לעשות כל אקט גופני אחר שמראה שהוא אוהב, או מנומס, או מוקיר תודה,

כי זה שמישהו אוהב אותי, לא נותן לו רשות: לא להרביץ לו, ולא להכריח אותו לנשק או לחבק.

 אני מאמין שמתוך שמירה הדדית, על גופנו ועל גוף האחר, תוכל לצמוח תקשורת הרבה יותר נכונה, מכבדת ומקרבת.

 כנות - אם הוא אוהב, שיביא לך פרח, תפוח, או כל מה שליבך מבקש.

 ** הכותב, רועי בן יוסף-כנף, העלה את הפוסט במקור לדף הפייסבוק שלו

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה