אלי דפס: חברה שתתעלם מיכולות נשים תפסיד

דור ה-Y מסרב לקבל פערים מגדריים ואי שוויון. הוא בשל מחשבתית ורעיונית להוביל שינויים בתחום הצדק החברתי, חלוקה שוויונית בתפקידי ההורות, מעורבות חברתית גבוהה וחשיבה במונחים גלובליים

05/03/2017
אלי דפס קבלו עדכונים מאלי
  • בדואר
  • RSS

אלי דפס (צילום: יובל חן)

יום האישה הבינלאומי נולד על רקע מאבקן של נשים לשוויון זכויות במאה שעברה. שני האירועים המשמעותיים שהביאו לקביעתו בתאריך ה-8 למרץ היו צעדות מחאה שהובילו נשים בארה”ב, בהפרש של 50 שנה, כנגד תנאי העסקה מנצלים, בעיקר שכר נמוך, שעות עבודה מרובות ודרישה למתן זכות בחירה.

למרות כברת הדרך האדירה שנעשתה והשתלבותן של נשים שאלת השוויון המגדרי אינה יורדת מסדר היום. נשים מובילות בפוליטיקה, בעולם הבנקאות, בעולם התקשורת, בעולם הרפואה, בתחום המדע ובכל תחומי החיים ועדיין מעסיקה השאלה: האם נשים מיוצגות באופן שווה ובאופן יחסי לחלקן באוכלוסייה? האם המגדר אינו מהווה חסם במיצוי יכולות מקצועיות ומביא לפערי שכר בין גברים לנשים?

בעשורים האחרונים המאבק לשוויון מגדרי משנה צביון וממאבק של נשים מול גברים הוא חוצה מגדרים ומבוסס על תפיסות עולם, אמונות וערכים אישיים. השאיפה לשוויון בין גברים לנשים בעולם התעסוקה פעמים רבות מתמקדת ביכולות הזהות שבין המינים אך מחקרים שעוסקים בתחום מצביעים על הכוח של נשים בהבדלים בסגנון הניהול. על פי מחקרים אלו נשים מנהלות מתאפיינות בראיה רחבה, יכולת ניהול וביצוע מטלות רבות במקביל, “ראש גדול” ומשלבות חוכמה ורגישות המכונה “אינטליגנציה רגשית’ .

למרות ההישגים הרבים והמודעות הרבה לנושא, עדיין יש לשאול האם מודעות זו מספיקה ואיך מתרגמים אותה למעשים? תקנות וחקיקה מהוות דרך לצמצום הפער כדוגמת חוקים אשר נחקקו בדבר העסקת בעלי מוגבלויות וייצוג נשים בדירקטוריונים של חברות – כל אלה הם צעדים בכיוון הנכון אך לא די בהם.

השינוי הדרוש אינו מגיע רק מלמעלה אלא גם מלווה בתהליכים חברתיים. תקופה זו בה אנו חיים שבה דור ה-Y הולך ותופס עמדות מובילות בחברה ובכלכלה מביאה בשורה גם בתחום השוויון המגדרי. זהו דור המסרב לקבל פערים מגדריים ואינו סובלני לאי שוויון. הוא בשל מחשבתית ורעיונית יותר מקודמיו להוביל שינויים בתחום הצדק החברתי, חלוקה שוויונית בתפקידי ההורות, מעורבות חברתית גבוהה וחשיבה במונחים גלובליים.

דור זה עושה שימוש נרחב בטכנולוגיה וברשתות החברתיות כדי להתארגן, להתאגד, להפיץ רעיונות, להשפיע על מקבלי החלטות ולהוביל מאבקים חברתיים, חלקם אף מגדריים, שכבר נושאים פירות אמיתיים כדוגמת המחאה החברתית בנושא יוקר המחיה.

במשך 20 שנות ניהול בכללית אני רואה שינוי גם בעולם הרפואה. למעלה מ-40% מכוח הרפואה בישראל הן נשים, שכבת הניהול הבינונית והבכירה ב’כללית’ גם היא הופכת ליותר נשית. למעלה מ-40% ממנהלי המרפאות בכללית הן נשים, 4 מנהלות, מתוך 8 מחוזות, הן נשים אך עדין ישנה דרך לעשות בגזרת בתי החולים בישראל ולעודד יותר נשים להתמודד על תפקידי ניהול מחלקה וניהול מוסדות.

לסיום אני נזכר בתפקידי כמפקד בחיל האוויר כאחראי על תכנון כוח אדם. בזמן זה נוצרה פריצת דרך דרמטית בשילוב נשים במערך הטכני. למרות ההסתייגויות שעלו הובלנו מהלך של פתיחת השורות – השילוב של נשים כיום מלא וההצלחה ידועה.

אני סבור כי חברה שתתעלם מהעובדה שנשים יכולות לעשות כל תפקיד תפסיד בוודאות את הנתח האיכותי מהמשאב האנושי שלה.

.

** הכותב הוא מנכ”ל כללית




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה