אלה אלקלעי: נשים בצמרת, למי אכפת?

כל עוד נושא קידום ושילוב נשים בתפקידי ניהול לא יימצא בעדיפות גבוהה, כל עוד נמשיך להתעלם מכך שהמשק לא מנצל 50% מהפוטנציאל הגלום בו, שום דבר לא ישתנה

06/03/2017
אלה אלקלעי קבלו עדכונים מאלה
  • בדואר
  • RSS

אלה אלקלעי (צילום: אילן בשור)

שינוי לא יחול עד שאנחנו לא נחליט שאכפת לנו שהמשק לא מנצל 50% מהפוטנציאל שגלום בו, ושאכפת לנו שאנחנו והנשים שסביבנו מוגבלות בשאיפות הקרירה ובאפשרות להגשמה עצמית

כשבמרץ 2017 מתפרסמים הנתונים של 2015 בהשוואה ל- 2014 ו- 2013 אפשר לנחש שהנתון על שעור הנשים בתפקידי ניהול לא באמת חשוב לאף אחד\ת. על אף ש”החדשות” הן מ- 2015, הסקר של BDO בכל זאת קיבל כותרת ראשית לפחות בעיתון אחד אולי היות שאנחנו מתקרבות\ים ליום האישה שיחול השבוע 8 במרץ וכך נהוג ואולי היות שהנתונים הם עגומים ומרגיזים “רק 11% ממקבלי השכר הגבוה ב-2015 בקרב הבכירים בחברות תל אביב 100 היו נשים” כאשר ב- 2014 הן היוו 13%. עצוב!

מה יראו המספרים ב- 2016 וב- 2017? האמת שלא קשה לנחש. כל עוד זה לא באמת חשוב לאף אחד\ת אין סיבה כלשהיא לחשוב שהנתון הזה ישתנה מעצמו. בניגוד למחירי הנדל”ן, שלום עולמי ומשימות בלתי אפשריות אחרות, קידום ושילוב של נשים למשרות בכירות היה כנראה ניתן לשנות לו רק ניתן היה ליחס למישהי\ו את המשימה ואנו כחברה הינו מפנימים את חשיבותה.

הבעיה הבסיסית נופלת בין הכיסאות?

ת”א 100, מאה החברות הגדולות במשק, הנסחרות בבורסה בתל אביב, הן חברות ציבוריות שאמנם מפוקחות על-ידי רשויות המדינה אבל לא על-ידי הועדה לקידום מעמד האישה. המצב איננו שונה בחברות גדולות הנסחרות בחו”ל ובוודאי שאינו שונה בחברות גדולות פרטיות על אף שאין לנו נתונים על הנעשה שם. המשותף לכולן הוא שאין רגולטור רלוונטי שקם בבוקר וזה תפקידו\ה.

בנציבות שרות המדינה המצב שונה. יש נציב, מ- 2011 מכהן בתפקיד משה דיין, יש תוכנית, יש מדידה ובקרה אחר התקדמותה, יש שיפור אבל עדיין המצב רחוק מלהיות ראוי. החדשות הטובות הן ש 58% מסך המועמדים לכלל סוגי המכרזים הן נשים (לפי דו”ח הבקרה של הנציבות בנושא קידום שוויון מגדרי). אבל כאן נגמרות החדשות הטובות. כי למעשה גם הנציבות מודה ש-”היקף המועמדויות והזכיות של הגברים ביחס לאוכלוסיית הנשים גבוה ומתעצם ככל שעולים במדרג שירות המדינה.” וכן ניחשתן\ם נכון הדוח הוא ל- 2015. להמחשה ראו את הנתונים הבאים: במועצה לביטחון לאומי יש רק 20% נשים, במשרד ראש הממשלה 35% נשים, במערך הסייבר הלאומי 30% והנה, באופן לא מפתיע – במרכז הגריאטרי של ראשון לציון יש 100% נשים.

בצמרת הניהולית עדיין חסרות נשים (צילום: שאטרסטוק)

הכל חינוך

זה בדרך כלל התירוץ שלנו כשאנשים מקבלים החלטות שנראה שהן אינן מיטביות לחברה. צריך להתחיל מהתיכון, מהיסודי, מהגן. כן זה כמובן לא יזיק לחברה שמערכת החינוך תקדם המלחמה בפטרנליזם אבל כל מי שחושב\ת שזה יבוא משם כנראה לא ראה כמה תיכוניסטיות\ים מעשנות\ים על אף שכל שעה שלישית מוקדשת להרצאה על נזקי העישון, סמים ואלכוהול. מי שחושב\ת שזה יבוא ממערכת החינוך לא ער\ה למסרים הגלומים במיעוטם של מורים גברים והסטיגמה שיש למקצוע ההוראה כמשרת אם.

גם אבא יכול לצאת מוקדם כדי להיות עם הילדים (צילום: שאטרסטוק)

הפתרון הברור הוא שוק עבודה פמיניסטי

כנראה שהכותרת הזו הפחידה כמה קוראות\ים, כי רבים\ות מזהים את המילה פמיניזם עם לוחמנות יתר ואחרים\ות מבינים מהמשפט את המסר שנשים ישלטו בשוק העבודה. זה רעיון חביב אבל לא זו הכוונה. הכוונה בשוק עבודה פמיניסטי הוא איזון בין עבודה, חיים, בית. כך כדוגמה אחת קטנה, אם כל עובד ולא רק כל עובדת יהיה מחויב לצאת עד 16:00 פעמיים בשבוע, לחלוק את ימי המחלה של הילדים, לחלוק את ההתמודדות עם חופשות וחגים זה עשוי לייצר שינוי מהפכני. קריירה תפסיק להיות נחלתם של גברים ואימהות “גרועות”.

איך גורמים לשעות עבודה מאוזנות להיות חובה ולא זכות? אפשר לחשוב ולפתח מנגנונים שונים אם היה לכך תקציב ומחקר אבל המשותף לפקולטות לעבודה ולמגדר הוא מיעוט תקציבי. בהעדר אילנות גבוהים לחסות בצלם, אפשר כדוגמא לפתרון אפשרי להחיל עלות לשעות נוספות לעובדים שבוחרים לא לאזן את שעות עבודתם. על אף שהאיזון טוב לגברים כמו שהוא טוב לנשים, על אף שבשוק התעסוקה הנוכחי זה ממש לא יזיק למשק ואפילו כנראה יהיה טוב למרבית העסקים, על אף שזה טוב לציבור ושר האוצר ושר הכלכלה הם פוליטיקאים שאוהבים לעשות מה שטוב לציבור, אין מצב בעולם שחוק שכזה יעבור מיזמתם. למה? כי הלובי של העסקים במשק חזק מידי והציבור חלש מידי.

בבסיס ובמהות לא יחול שינוי עד שאנחנו לא נחליט שאכפת לנו שהמשק לא מנצל 50% מהפוטנציאל שגלום בו, ושאכפת לנו שאנחנו והנשים שסביבנו מוגבלות בשאיפות הקרירה ובאפשרות להגשמה עצמית. עד שלא נצביע ונבחר מנהיגים שחלק מהאג’נדה שלהם\ן היא לדאוג שהילדים והילדות שלנו יגדלו בחברה שוויונית יותר על מנת שיהיה טוב יותר לכולנו.

.

** הכותבת היא: יו”ר שדולת הנשים בישראל וחברת ארגון SUPERSONAS לקידום נוכחות נשית מאוזנת בצמתי החלטה והשפעה ואם גם לכם\ן אכפת אתם מוזמנות\ים להצטרף אלינו

 

פס חסויות לכתבות יום האישה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה