אכלנים בררנים: איך מתמודדים והאם זה משפיע על הריכוז?

ילדים המוגדרים כאכלנים בררנים עשויים שלא להגשים את הפוטנציאל ההתפתחותי שלהם. איך משפיע החסך התזונתי על יכולת הריכוז ואיך אפשר להתמודד עם אכילה בררנית?

27/08/2017
רונית דוייב קבלו עדכונים מרונית דוייב
  • בדואר
  • RSS

 50% מהילדים בישראל מוגדרים כאכלנים בררנים. ילדים אשר הינם אכלנים בררניים לאורך זמן עלולים שלא להגשים את הפוטנציאל ההתפתחותי הטמון בהם - הן ברמה הפיזית והן ברמה ההתנהגותית. גורמים פיזיולוגיים כגון תיאבון, גנטיקה וגדילה ונושאים פסיכולוגיים, כגון, מאבק על עצמאות, שינויים ברגשות ובמצב הרוח, ומידת החיבה או התקשורת השלילית שבין ההורה לילד, יכולים לגרום להרגלים שמאמצים אכלנים בררניים.

מה יקרה עם ילד שלאורך זמן יאכל רק פסטה, יימנע מפירות וירקות מבשר או עוף או ממוצרי חלב? כיצד ילד כזה יוכל להגיע לגן או לבית הספר ולהתרכז, למקסם את היכולות שלו, להיות בעל מזג אויר רגוע ונינוח ובעל יכולת לקלוט מידע חדש וללמוד?

אכלנים בררניים: דומים, אך שונים

ילדים שהם 'אכלנים בררניים' אינם בהכרח דומים זה לזה. מומחים זיהו כמה סוגי התנהגויות שמעידים על אכילה בררנית, ילדים שהם 'אכלנים בררניים' אינם בהכרח דומים זה לזה. מומחים זיהו כמה סוגי התנהגויות שמעידים על אכילה בררנית: אוכל מעט מאד, אוכל מגוון מצומצם של מזונות, אינו מוכן לטעום מזון חדש, לא נוגע בפירות וירקות, בעל העדפות מזון ברורות וחזקות, מעדיף שתייה על מזון.

מחקרים מראים, כי התנהגות זו יכולה להימשך במשך כל שנות הילדות. מעקב ארוך טווח אחרי ילדים אשר בשנים המוקדמות סירבו לאכול, מראה כי אכילה בררנית ובעייתית נמשכת עד גיל 9 שנים ובמקרים מסויימים אף יותר. ההשלכות האפשריות של אכילה בררנית מתמשכת כוללות סיבוכי גדילה, התפתחות קוגניטיבית ירודה, חסכים תזונתיים, עלייה במחלות כרוניות, וסיכון מוגבר להפרעות אכילה בגיל מבוגר יותר. אכילה בררנית עלולה לעתים להוביל גם לבעיות רגשיות וחברתית כגון הימנעות ממגע, נרפות, וחוסר עניין במשחק או בלימודים.

ערנות ההורים - חשוב לשים לב כי תופעת האכילה הבררנית לא מתארכת יתר על המידה. הורים רבים נוטים לחשוב כי אכילה בררנית הינה תופעה חולפת, אך עם הזמן מגלים כי השנים עוברות, הפעוט גדל ועתה הוא ילד בגיל הגן או בית הספר והוא עדיין לא ניזון מארוחות מלאות ומאוזנות.

ילדה אכלנית בררנית (צילום: שאטרסטוק)

גיל שנה עד שלוש שנים –"אני מחליט"

בעיות האכלה אצל פעוטות עלולות לנבוע מתוך תהליך ההתפתחות של תחושת העצמי שחווה הילד: בהדרגה, הוא לומד כי יש בפניו ברירות, והוא מתאמן בהחלטת החלטות. במהלך שלב זה, יתכן והילד ידרוש בדיוק את אותו מזון או סוג מזון במשך ימים או שבועות ברצף. הוא עלול לסרב לחלוטין לאכול מזון מוצק, למשל, או לגלות סלידה מכל מזון בעל צבע מסוים. יתכן והוא ירצה "לנשנש" כל היום, במקום לאכול ארוחות מסודרות.

לרוב, פעוטות יוצרים בלגן גדול בזמן הארוחות: הם שופכים נוזלים ומפילים או זורקים חתיכות של מזון. גם התקפי זעם או הדגמות של כוח רצון יכולים לאפיין בעיות אכילה בגיל זה. חשוב במיוחד לזכור: ילדים בין הגילאים שנה עד שלוש, נמצאים בסכנת חנק גדולה יותר מאשר ילדים בוגרים יותר, כך שחשוב להשגיח עליהם היטב בזמן שהם אוכלים.

ילדה אכלנית בררנית (צילום: שאטרסטוק)

גיל שלוש עד חמש שנים -שוב פעם המבורגר?

ילדים רבים בגילאי שלוש עד חמש הם בעלי סגנון אכילה סלקטיבי מאד. ניתן אפילו להגדיר אותם כאכלנים בררנים, אכלנים זעפנים, אכלנים שחייבים לבחור בעצמם או אכלנים בעייתיים. באופן טיפוסי, הם נמנעים ממזונות מסויימים או אוכלים מספר מוגבל של מזונות בלבד. אם אתם הורים לילדים בגילאים האלה, חשוב שתגלו ערנות וזהירות כלפי העדפותיו של ילדכם למזון מהיר, המלא בשומן ואנרגיה אך חסר את הרכיבים התזונתיים החיוניים לצמיחה בגיל הילדות.

גיל חמש עד עשר שנים - "גם החברים שלי שונאים אפונה"

בגילאי בית הספר, ילדים עלולים לפתח בעיות אכילה עקב מגוון השפעות חיצוניות חדשות: ילד עלול להפתיע את הוריו בבית, על ידי חיקוי התנהגויות אכילה של חבריו לכיתה, או על ידי הבעת נטיות להעדפת מזון שלמד מחברים, מתכניות טלוויזיה או מסרטים. זמני אכילת חטיפים והחטיפים עצמם עלולים להפוך לבעיה, במיוחד כיוון שילדים בקבוצת גיל זו נוטים להתנגד לדגש שהוריהם שמים על אכילה בריאה.

בעיות אכילה בדרגות שונות עלולות להתפתח מהרגלי אכילה שהתבססו עד גיל שבע או תשע, כך שחיוני שאתם, ההורים, תמשיכו ותפקחו על התנהגויות האכילה של ילדיכם, ותפנו במקרה הצורך להתייעצות עם מומחה.

אכלן בררן (צילום: שאטרסטוק)

איך מתמודדים עם אכלנים בררניים, על מנת שהילד ימצה את הפוטנציאל שבו לאורך שנת הלימודים?

הפתרון העיקרי לתזונתו הלקויה של ילד הוא הקניית הרגלי אכילה נכונים:

  • נסו לאכול ארוחת ערב עם כל המשפחה סביב השולחן. כשהילד יראה את בני משפחתו נהנים מהאוכל הוא יתעודד לאכול גם כן.
  • קבעו לוחות זמנים ברורים ל-3 ארוחות ביום וכן 2-3 ארוחות ביניים
  • במידה והילד מעוניין בחטיף, חשוב לשמור על הפרש של 3-4 שעות בין החטיף לארוחה שאחריו.
  • אל תאפשרו נשנוש או שתיית משקאות ממותקים בין הארוחות: אלה עלולים להפחית את התיאבון בזמן הארוחה.
  • צמצמו ככל הניתן הפרעות והסחות דעת בזמן הארוחה, כגון: צעצועים
  • טלוויזיה, ספרים וכו'.
  • צרו אווירה רגועה בזמן הארוחה, אמצו גישה ניטרלית: אל תשבחו או תבקרו את ילדכם בזמן האוכל והיו סבלניים בכל הנוגע לאי סדר וללכלוך בזמן הארוחה.
  • הציגו סוגים שונים של מזונות, בכל פעם סוג אחד וחכו שבוע בין הצגה של מזון חדש לבא אחריו.
  • הזמינו את הילד להצטרף אליכם לקניות בסופר ומיצאו יחד איתו מאכלים שיעדיף לאכול – כך הוא ירגיש שותף לתהליך
  • לעולם אל תכפו על ילדכם לאכול. לחץ כזה עלול ליצור אווירה לחוצה ולא נעימה בזמן הארוחה לכל המשפחה.

אם תיישמו אפילו חלק מהמלצות אלו, תוכלו להיות בטוחים שאתם עושים את הדבר הנכון עבור שיפור הרגלי האכילה של ילדכם. חווית הארוחה תשתפר ותהיה רגועה יותר, לכם, לילדכם ולשאר בני המשפחה עם הזמן. יחד עם זאת, חשוב לזכור: שינוי הרגלים דורש זמן וסבלנות. 

.

** הכותבת היא מנהלת מדעית אבוט, יצרנית סימילאק




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה