אישה שמנסה לשנות את העולם? לכלא!

הילרי קלינטון שברה תקרות רבות אבל לא את התקרה הגבוהה והקשה מכולן. קמפיין ההכפשות שכנע את הבוחרים שמקום "המכשפה הפושעת" בכלא והאג'נדה המגדרית פשוט לא מספיק חזקה

14/11/2016
טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS

בחמישי בנובמבר 1872 הלכה סוזאן אנתוני לקלפיות בעיר רוצ׳סטר, ניו יורק, והצביעה בבחירות לנשיא ארה״ב. כמה ימים קודם לכן היא השלימה את הליך הרישום להצבעה (המחויב על פי חוק) ואף אחד לא מנע ממנה להירשם ולהצביע.

זה היה פשע. עבירה על פי חוקי מדינת ניו יורק ואזרחים אחרים ששהו במקום הלשינו על אנתוני לרשויות.

תשעה ימים לאחר מכן, נעצרה אנתוני והואשמה ב״הצבעה מבלי הזכות החוקית לכך, תוך הפרה של סעיף 19 של חוק האכיפה 1870״. אנתוני הורשעה, הוטל עליה קנס והיא סירבה לשלמו.

144 שנים חלפו. האישה הראשונה בארה״ב שהתמודדה על הנשיאות מטעם מפלגה גדולה הפסידה. במהלך חודשי השיא של הקמפיין, המונים (לעיתים עשרות אלפים בכל עצרת) שולהבו וצרחו ״Lock her up, Lock her up״. הם עשו זאת בתגובה לקריאות טראמפ שהיא עבריינית מושחתת, שמקומה בכלא. כבר בוועידה הרפובליקנית, באמצע יולי הסתובבו רבים מתומכי המפלגה עם חולצות וכרזות ״קלינטון בכלא 2016״.

טראמפ אמר לה ישירות בעימות שאם הוא היה אחראי על רשויות האכיפה ״היית בכלא״ ובעצרות הקמפיין שלו בשבועות שלפני הבחירות, נהנה מקריאות הבוחרים ״לכלוא אותה! לכלוא אותה!״

שבועיים לפני הבחירות שיגר ראש ה FBI של ג׳יימס קומי הודעה מופרכת דלילה בפרטים ולא ברורה על פיה הוא פותח מחדש את החקירה נגד קלינטון בחשד למחיקת מיילים ועבירות בטחון מידע (תיק שנסגר כמה חודשים קודם לכן, בהכרעה שהיא רק התרשלה).

לצד הפוליטי המתחרה, שרצה אותה בכלא, לא היה צריך יותר מזה כדי לראות בה חשודה, עבריינית, מורשעת ומושלכת לבית הסוהר. ורק 48 שעות לפני הבחירות, אחרי שכבר עשרות מיליוני אמריקאים הצביעו, הודיע ראש ה FBI, שבעצם לא. אין שם שום דבר. אבל זה כבר לא הזיז לאף אחד.

אישה שמנסה לשנות את העולם? Lock her up.

טראמפ ממילא לא היה זקוק לרשויות אכיפת החוק. הוא כבר החליט שהיא אשמה. ״אסור היה לתת לה להתמודד, בגלל שהיא פשעה״ הוא חזר ואמר באינסוף עצרות. שבועות ארוכים של צעקות Lock her up בקרב תומכיו שודרו פעם אחר פעם אחר פעם בכלי התקשורת.

ההכפשה הכה חמורה, שהיא עבריינית מורשעת, התפוצה הרחבה, השתרשה היטב במוחם של הבוחרים. היא מושחתת (crooked), היא פושעת, היא צריכה להיות בכלא.

הילרי קלינטון היתה מחוברת בחייה הפוליטיים להון. הון-שלטון, נכון? היא המציאה את השיטה? משפחת בוש לא היתה מחוברת לראשי תעשיות הנפט? דיק צ׳ייני לא היה מחובר לחברות נשק? דונלד טראמפ אינו מחויב לבנקאים שהצילו את עסקיו מספר פעמים?

אבל על המחשבה השתלטה יומרנות חשוכה, רצון קמאי, לזרוק אותה אל מאחורי הסורגים.

היא חזקה? היא מחוברת? אסרטיבית, בעלת יכולות? יבוצע בו הדבר שצריך היה לעשות למכשפות במאה ה- 17. להשליך אותה.

* * * *

מדוע גם נשים תמכו בכך?

מאז הבחירות מלינים רבים, ברשתות החברתיות, בטורים בעיתונות, שדונלד טראמפ נישא אל הבית הלבן על כפי מיליוני נשים. רוב של נשים לבנות, כשליש נשים ממוצא היספני ומיעוט קטן של נשים שחורות בחרו בו לנשיא ה 45 של ארה״ב.

נכון, ההכרעה הפוליטית בין שמרנים לליברלים – אבחנות סותרות בנוגע לגישות כלכליות, היבטי מיסוי, יחס לנושא ההפלות, הגישה להגירה ולביטוח הבריאות – כל אלה ניצבו אצל רוב הבוחרים והבוחרות מעל לסוגיות מגדר. הטרדות אולי מטרידות אותם/ן. אבל לא כמו העלות של ביטוחי בריאות. מעטים האנשים בעולם, מה לעשות, שרואים בבעיות ייחודיות לנשים את אחת הצרות הצרורות.

יש נתונים מספריים קשים המראים שסחר בנשים וילדים הוא אחת הבעיות הכי קשות בעולם הגלובלי החדש? אה, אז מה? עדיף למועמד לדבר על הגבולות ובעיות ההגירה מן ההיבט האנוכי של הסיפור. לא חלילה לחשוב על נשים וילדים. את סיפור ההגירה הגלובלי ימשיכו מנהיגי העולם (ברקזיט, ארה״ב, אולי גם צרפת) לספר לציבור דרך העיניים הגזעניות, העוינות את האחר ולא דרך האסונות של ניצול וסחר בנשים.

המהפכה המגדרית היא האיטית והכואבת ביותר. זו אפילו לא מהפכה, אלא שינוי חברתי שמורכב מתזוזות קטנות קטנות והרבה נסיגות לאחור. השינויים הם לרעה, לפני שקורה משהו קטן וחיובי שמקדם מעט את הנשים בעולם.

ויש להוסיף: גם בהיסטוריה, רוב הנשים לא נטלו חלק בשינויים מגדריים. ההפך: הן התנגדו, הן חששו. אם זה היה תלוי ברוב נשות התקופה (מחציתה השניה של המאה ה 19) לא היה עולה אפילו הצורך בזכויות הצבעה.

למעשה כאשר ועידת הנשים הראשונה בסנקה פולס ב 1848 הציבה את הדרישה לתת לנשים את הזכות להצביע, מאות הנשים שהתארגנו לדרוש זאת זכו לקיתונות לעג. רוב נשות התקופה ההיא חשבו שהן טועות. הן אמרו שלנשים יש את החופש שהן זקוקות לו בתוך בתיהן, שמעורבות יתר של נשים בחיים הפוליטיים תסיח אותן, תפריע להן.

מי שהובילו שינויים היסטוריים גדולים בתחום המגדר, היו נשים מחוץ לקונצנזוס. לא-אהודות, לא-מקובלות. מיעוטן זכו לראות את השינוי מתרחש בימי חייהן.

הילרי קלינטון שברה תקרות רבות אבל לא את התקרה הגבוהה והקשה מכולן. היא חטפה כל מה שמכשפה יכלה לצפות לו: טראמפ הציב אל מול פניה את אישומי התקיפות המיניות שביצע בעלה, כאילו שזו אחריות שלה. טראמפ הביא את הנשים שביל קלינטון פגע בהן, כדי להשפיל אותה, להחלישה.

טראמפ צווח שהיא חסרת אנרגיות, ישנה כל היום בבית.

היא לא נראית נשיאותית, ככה לא נראה נשיא, היא מרדימה אנשים

הוא הציב מראת-זוועות אל מולה. דווקא הוא, הגבר שבגד בכל נשותיו, שמעולם לא הסתפק בנשותיו ורצה עוד, שאמר בקולו שמעמדו כמפורסם מאפשר לו להטריד נשים, נשואות, פנויות, צעירות ומבוגרות.

לא רק שחלק מנשות אמריקה לא התייצבו למען קלינטון, הן תמכו במועמד הפוגעני ביותר כלפי נשים אי פעם. איך כל זה קרה?

זו תגובת הנגד המוגזמת להתמודדות של אשה. מי שרוצה להעז, שתחשוב עשרות פעמים, כי הכלא יהיה המקום אליו תגיע. בין אם היא התחילה את המסע ב-1872 ובין אם רצתה לסיים אותו בשנת 2016.

והילרי קלינטון, תמיד אישה, בחרה יום אחרי הבחירות להתייצב מול המצלמה ולהמשיך לשחק את המשחק של הגברים לפי הכללים הישנים שהם הכתיבו. היא הודתה בתבוסה וביקשה מן. הציבור ״לשמור על ראש פתוח״.

חבל שלא ניצלה את הרגע כדי לומר כמה דברים נוקבים. היא זכתה לתשואות על אצילות הרגע. ואולי עוד נשמע ממנה, קצת יותר ממה שהיא חושבת באמת על הקמפיין הדוחה שנוהל נגדה. הרדיפה אחריה חרגה הרבה יותר מיריבות פוליטית. זה היה ציד מכשפה.

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה