אירוע סוף השנה של בוגרי בצלאל

חוויות ילדות, שכול, תחושת זרות, חדשנות, אלו רק חלק מהנושאים שהיוו השראה לקולקציות הגמר של בוגרי המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל

09/07/2018
אופנה ויופי קבלו עדכונים מאופנה ויופי
  • בדואר
  • RSS

מיכל נחמנוביץ_ קרדיט צילום עודד אנטמן (2)

בשבוע אחד נערכו 3 תצוגות גמר של המחלקות לעיצוב אופנה בבתי הספר המובילים בארץ - ויצ"ו חיפה, שנקר, ובצלאל.

המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל מציעה תחומי לימוד מגוונים ביניהם - צורפות, לבוש, כלים, חפצים, נעליים, תיקים, משקפיים ועוד ואירוע סוף השנה מציג את העבודות של הסטודנטים מכל התחומים. השנה הציגו 37 בוגרים טריים.

בראש המחלקה עומדת מעצבת הנעליים שלי סתת שנכנסה לתפקידה בתחילת השנה הנוכחית והחליפה את תמרה יובל ג'ונס, שכיהנה בתפקיד במשך ארבע שנים.

על פי ההודעה לעיתונות, בבצלאל מאמינים שבתרבות השפע שבה אנו חיים חשוב מאוד לחנוך בוגרים רב תחומיים שיכירו היטב מגוון רחב של תחומי ידע ומבטם יהיה רחב אופקים על גוף האדם ועל סביבתו הקרובה. במהלך הלימודים הסטודנטים נחשפים לחומרים מגוונים ולומדים מלאכות מסורתיות לצד טכנולוגיות חדשניות. הם חוקרים תהליכי עבודה ומגבשים רעיונות עיצוביים ואת כתב היד שלהם כיוצרים לעתיד. עוד מדגישים בבצלאל כי הסטודנטים שלהם לומדים להביע עמדה חברתית, תרבותית וביקורתית בפרויקטים שהם יוצרים וגם מציינים את ייחודה של המחלקה בזכות המגוון התרבותי הרחב של הסטודנטים הלומדים בה.

קבלו הצצה לעבודות בולטות: 

שירה אסולין / מסע ביתי

שירה אסולין_ קרדיט צילום עודד אנטמן (2)

"את הפרויקט התחלתי מתוך מחשבות ותחושות המלוות אותי כמעצבת, על החיים שלנו בעולם של חדשנות יום-יומית וקִדמה טכנולוגית, על קצב החיים המהיר, על שינויים ועל התפתחויות ותחלופה תמידית בכל תחום. מערכות היחסים שמתנהלות בין האדם לטכנולוגיה מעלות אצלי שאלות רבות – איך השינויים האלו משפיעים על גופנו, על תפיסת חיינו ועל התקשורת בין בני האדם, ומהו המקום שנותן לי ביטחון ותחושת ביתיות, כאשר בית הוא לא בהכרח מקום פיזי אלא בעיקר הרגשה. הקולקציה משקפת את התחושות שלי, את נקודת המפגש בין הבית הבטוח לבין הקִדמה, החדשנות והחשיפה, שינויים ומעברים בין החוץ לפנים, שינויים שקורים בבגד – העיצוב שמשתנה ומשנה גם את האדם".

דניאל בן יוסף / גוונים באדם

דניאל בן יוסף_ עודד אנטמן (7)

"ההשראה לפרויקט באה מהתמנון החקיין המתחזה לבעלי חיים אחרים כדי לשרוד בעולם החי של טורף ונטרף. גם האדם מוצא את עצמו מעמיד פנים במפגש עם אנשים ביום-יום. בחרתי להמחיש מצב זה במעברים ובשינויי צורה הקיימים בדגמים השונים בין פני השטח של הבד לבין הנפחיות של החומר התלת-ממדי"

גנית גולדשטיין / בין השכבות

גנית גולדשטיין__המחלקה לצורפות ואופנה _קרדיט צילום הילה מרסלה קוק  (11)

"פרויקט הגמר שלי בוחן את הקשר שבין קִדמה למסורת באמצעות שילוב של שני עולמות יצירה: מלאכת היד – אריגה מסורתית ומלאכת המחשב – עיצוב והדפסה בתלת-ממד. בחרתי ליצור קולקציה של מערכות לבוש ונעליים השואבות השראה מתקופה שהותי בטוקיו, יפן, ובייחוד מהתמחותי בטכניקת האריגה המסורתית IKAT, שבה נוצרים פטרנים מיוחדים במינם בעקבות צביעת החוטים לפני מלאכת האריגה".

דליה גרוס /קפל משמעות

דליה גרוס_קרדיט צילום עודד אנטמן (3)

"הפרויקט שלי החל מתוך התמודדות עם כאבי גב עזים שנבעו מפריצת דיסק, וגרמו לי להתבונן ביציבת הגוף הלקויה שלי ושל הסובבים אותי. הקולקציה מציגה הרהורים על גוף בתוך בגד: עודפי בד אסופים ומכונסים, קשירות וליפופים, סדים קשיחים ספק כולאים ספק תומכים וצבעוניות המשרה 'רוגע' ו'שלווה' באווירת מסדרונות בית החולים. כל אלה ממחישים את חופשיות הנפש מול תחושת הכליאה הפיזית והמטפיזית של הגוף".

רותם דולינסקי / חי, צומח, דומם

רתם דולינסקי__המחלקה לצורפות ואופנה _קרדיט צילום הילה  (1)

"הפרויקט שלי נולד ממותו של אחי לפני שלוש וחצי שנים. ביקשתי ליצור דבר מה לזכרו, מעין מצבה פרטית שלי שאוכל לשאת אותה עליי לכל מקום. התכשיטים משלבים סחלבים וצמחי אוויר שאינם זקוקים לאדמה כדי להכות שורש, הם קיבלו ממני את כל התנאים הנדרשים כדי לחיות. חלקם ממשיכים ומשגשגים וחלקם קמלים ומתים, כל זאת חלק מהתכשיט. הצמחים נארגים אל המתכת המתחקה אחר המבנה האורגני שלהם, עוזרת להם להתחבר אל הגוף או אל הבגד ונותרת כעדות במקומם"

דניאלה הניג / בחזרה לילדותי

דניאל הניג_קרדיט צילום עודד אנטמן (1)

"נקודת המוצא לפרויקט היא מבט ביקורתי על תהליך ההתבגרות שלי, שהוביל אותי להיות עצורה, מחושבת ובעלת פחד מכישלון. בפרויקט שחזרתי את הבוסריות והאינטואיטיביות אשר ליוו את היצירה בילדותי. חקרתי תמונות ילדות ובחנתי את האופן בו התלבשתי, התחפשתי והכנתי בגדים לבובות. כל אלה הובילו אותי לגיבוש שפה עיצובית המורכבת מעבודת יד וחומריות גולמית בדומה לגישה הגולמית והבוסרית בילדותי".

נצן זיגלמן / Sculptured Illustrations

נצן זיגלמן_ קרדיט צילום עודד אנטמן (1)

"האיורים היו תמיד חלק ממני, זורמים מתוכי ומגיעים משקט פנימי שממקד אותי. הם מלווים אותי ומהווים עבורי אמצעי הבעה מאז שהייתי ילדה. הפרויקט עוסק בתרגום האיורים ובשפת היד שלי ללבוש על גווניו. העבודה החלה בתכנון הצורות הבסיסיות, חיתוכן בלייזר מתוך יריעות בד גדולות והכנת הציורים להדפסה על בד. בדומה להלך הרוח שבו אני ניגשת לאייר, ביצוע הדגמים נעשה באופן אינטואיטיבי. הרכבת הפוזיטיב והנגטיב מחיתוכי היריעות נעשתה בטכניקת דיגום חופשי".

סיואר נאבלסי  / A Dark Checkpoint

סואר נבלסי_המחלקה לצורפות ואופנה _קרדיט צילום הילה  (3)

"מאז ומעולם רעיון המעבר ממקום למקום לווה במתח נפשי ופיזי. הדבר התבטא במיוחד כשעברתי ממקום המגורים שלי ברמאללה לירושלים. חוויית הלימודים בירושלים הפגישה אותי ביום-יום עם מסות של ברזל ובטון שפולשות למרחב הפרטי, קושרות את הגוף ומתישות את הנפש. את/ה עובר/ת במסלולים מתכתיים צרים שגוזלים ממך את התחושה האנושית, וצללי העמודים שנופלים על כל מה שהוא אנושי (מבשר ודם), עד שאת/ה בקושי מצליח/ה להבחין בין הגופים והאור הופך דהוי וכך גם הצבעים. הבחירה שלי בצבעים נובעת מההקשר שבו האור והצללים "נופלים/מתורגמים" על הגוף, ולכן התמקדתי בצבעים הלבנים, השחורים והאפורים יחד עם הצבע האדום שמבַטֵא את הכַּעס"

ים סופר / Korea

ים סופר_ קרדיט צילום עודד אנטמן (3)

"במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים טסתי לדרום קוריאה. תלתלי ראשי הפכו לתהייה קוריאנית מתמדת ושיקפו את בבואת השוני הוויזואלי שלי. בעקבות בליל דמויות מרהיבות שנדמו בעיניי המערביות כרפטטיביות, יצאתי לחקור מטרופולין אדיר ממדים הנקרא סיאול. בסיוריי, קונטרסט בין גלובליזציה למסורת, בין הדור הצעיר המשטה במתבונן ונראה מערבי במאפייניו האופנתיים ובין הדור הבוגר שהגדרתי "חוצפה ססגונית", היווה לי מקור פליאה אין-סופי. סנתזתי נבחרת סוריאליסטית המדגישה את מפגשיי שלי עם חברה השונה ממני לחלוטין הן מבחינה פיזית והן מבחינה תרבותית, ויצרתי הכלאה הומוריסטית של חוויית הזרות שלי"

קסנש ישנה /  בשר אחד

Kasanesh yeshine צילום: עודד אנטמן

"תעודת זהות: קסנש ישנה, אתיופית., מבקשת מקלט בישראל 10 שנים. בשר אחד: ההיסטוריה וההווה. הבגד והגוף שלובש אותו. הפרויקט ואני. אני: מי שהייתי? מי שהגדירו אותי להיות? אישה, שחורה, מסתננת. הכול תלוש: רוק של איש זר על הכתף שלי נוגע ונשאר, זהות זרה מכה לפתע, מתערבת בחיים ומערערת את הזהות שלי, את מי שאני בפנים. הגבולות שחציתי אז, ואלה של היום: הגבולות שבין ארצות ויבשות, בין תרבויות ושפות, בין אישה ואיש, בין איש וגוף, בין גוף ובגד, בין גוף לבין גוף שחור. הבגד: מה ההיסטוריה שלו שבהשפעתה הוא נוצר. שינוי קטן משנה את המהות שלו. למה השמלה הלבנה לי ולא לו?"

 ***




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה