אמהוּת בטבע - מצא את ההבדלים

יום אחרי הידיעה על הטיגריסית שאכלה את שני גוריה, פורסם גזר הדין של מיכל אלוני, שרצחה את שתי בנותיה הקטנות לפני 4 שנים - האם יש הקבלה בין אימהות בטבע האנושי לזו שבטבע החייתי?

08/01/2015
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • RSS

בשבוע שעבר דווח בתקשורת על טרגדיה לא שכיחה:
טיגריסית טרפה את שני גוריה בגן החיות התנ"כי. הגורים נוצרו במסגרת מאמצים רבים למנוע את הכחדת הטיגריסים המצויים בסכנת היעלמות, ולשם כך הובאה האם מהספארי ברמת גן ואוחדה עם טיגריס שהובא מגרמניה בחלל תצוגה מיוחד בגן החיות. בניסיונות קודמים לגרום לה לבצע את תפקידה כממשיכת המין, היא המליטה אך הפסיקה לטפל בגוריה והם לא שרדו.

טיגריסית וגור. צילום: שאטרסטוק

מה יש בידיעה הזו שהיא מצליחה לגבור על אחרות ביכולת לדקור את הבשר שמתחת לעור ולהחריד את הקורא? מיתוס האמהות המתערער, זו שהצמידו לה מטבעות לשון כמו "מגנה כלביאה" האירוני.

יום אחרי פרסום הידיעה פורסם גזר הדין של מיכל אלוני, שרצחה את שתי בנותיה הקטנות לפני 4 שנים. שני מאסרי עולם הושתו עליה, ונקבע כי הייתה שפויה בעת הרצח. הסמיכות האקטואלית עוררה אצלי רצון לבדוק האם ישנה ולו הקבלה סמלית לאמהות שהורגות את ילדיהן בטבע או בשבי. הרצון הזה, ילדותי וסנטימנטלי ככל שיהיה, הוא חלק מצורך לאשרר את האמהות כאינסטיקנט טבעי, המובנה כל כך במערך הפסיכולוגי שלנו, והנה, גם הוא מופרך, כמו בספרה של ד"ר תמר הגר, העוסק באמהות שרוצחות את ילדיהן בכוונה תחילה ובו היא מדברת על הנסיבות החברתיות והפסיכולוגיות, ועל ההתנגשות עם החינוך שלנו, לפיו אהבת אם היא מיתית.

אשתקד סיפר ב- ynet ארז ארליכמן על חתולת חולות שטרפה את אחד מגוריה בספארי. בין המסקנות שהובאו במקרה דווח כי הגור לא התפתח כהלכה והאם טרפה אותו כחלק מטיבן הביולוגי של חיות בטבע להרוג גורים חלשים שעלולים לסכן את הגורים האחרים מול טורפים פוטנציאלים. על תופעת קטל עוללים בטבע מצטבר כבר גוף מחקר עשיר, המספר למשל על נקבות מכרסמים שאכלו את גוריהן כתוצאה ממתח וחרדה מתמשכים.

במקרה מתועד אחר, חולדה טרפה את הגור שלה במאורה לאחר שהתעייפה מלהיניק ובחרה את הגור החלש ביותר. מאז נצפו מכרסמים נוספים טורפים את גוריהם, וברוב המקרים סיבת הקטל הייתה מצבי מתח או מלחמת הישרדות. למרות ה"מוסר הנמוך" שהפגינה החולדה, מבחינה הגיונית היא פעלה בחכמה שמזכירה את דרך ההתנהגות של בני אדם במצבים קיצוניים. זכור המקרה של המטוס שנפל בהרי האנדים. הניצולים אמנם לא הרגו את חבריהם כדי לאכול, אבל כשהללו מתו - אכלו השורדים את בשרם. במקרים אלה מוגדרת התופעה כחלק מ"קניבליות הישרדותית", כלומר בעלי חיים שהורגים ואוכלים כדי לשרוד.

הזאולוגית קרן אור מהספארי ברמת גן מבטלת את ההקבלות האלו מכל וכל, וטוענת כי הן נעשות מהצורך שלנו להאניש את בעלי החיים ואולי לשלוט בהם: "בטבע יש יצר של אמהות, אבל האנשה כזו לא רלוונטית כי היא מייחסת לחיות איזשהו עולם רגשי וזה לא קיים", היא אומרת. "השיקולים שלהן הרבה יותר קרים משלנו, הם צריכים לשרוד. נקבה שממליטה ומגלה שאין לה את התנאים המתאימים לגדל את הצאצא שלה, לפעמים תאכל אותו רק מכיוון שלא לאכול אותו יהיה בזבוז אנרגטי, והיא מעדיפה לאכול אותו כדי לנצל את הגילום האנרגטי. או שלפעמים היא נוטשת אותם ובדיעבד מגלים שהם חירשים או עיוורים, והאמא נוטשת כי היא יודעת שהגור לא ישרוד.

למשל, אם נקבת קנגורו תחוש סכנה גדולה, היא יכולה לפעמים לזרוק את הגור מהכיס ולברוח, כי הטורף עלול לתפוס את שניהם. עדיף שהיא תברח ותוכל לעשות גור חדש. המטרה של בעל החיים היא להרבות את הגנים שלהם כמה שיותר. אז אמנם רוב האמהות בטבע יגנו על הגורים שלהן בחירוף נפש, אבל יש מקרים אחרים. לשמחתנו רוב האמהות מטפלות כמו שצריך".

ספרי עוד על המקרים האחרים.
"לא מזמן הייתה עצלנית שהגורה שלה נמצאה על הרצפה מתה, אנחנו לא יודעים מה קרה וקשה לשחזר את זה. בטבע זה נפוץ שההמלטות של אמהות חדשות לא תמיד מסתיימות בהצלחה. זה קורה בד"כ מחוסר ניסיון של האם. לפעמים זה לוקח כמה המלטות עד שהן מצליחות לגדל את הגורים בהצלחה".

אז אין שום הקבלה בין אמהות בעלי החיים לאמהות של בני האדם?
"זה לא שאין, יש. למשל, רצינו לקבל מחו"ל נקבת אורנג אוטנג שלא ראתה אף פעם איך מטפלים בגור. השאירו אותה זמן נוסף כדי שתיחשף להמלטה של אורנג אוטנג אחרת ותראה איך מטפלים בגור, ואז הסיכוי שהיא תוכל לטפל בגור הוא יותר גדול. זה דומה לאמהות של בני האדם. ראיתי פעם אורנג אוטנג שלא ידעה להיניק את הגור שלה. הביאו בחורה שישבה מול הכלוב שלה והיניקה את התינוק שלה שתלמד ממנה. וזה עבד.

יש סיפור נחמד בספארי על קופה שהמליטה קופיפה קטנה, נשאה אותה על גבה עד גיל די מבוגר, ברגע שהיא התחילה לרדת מאמא שלה ולנסות להסתובב, אמא שלה תפסה לה את הזנב ולא עזבה אותה. חלפו כמה חודשים טובים עד שהיא גדלה ושאמא שלה הסכימה שתסתובב לבד. גם בטבע יש אמהות פולניות... ".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה