איך נדע שילד פוגע מינית?

אם התלוננה שהפכו את בנה בן 4 לעבריין מין. איך נדע להבדיל בין סקרנות של ילדים לבין התנהגות המהווה סכנה לסביבה ודורשת טיפול מיידי?

08/07/2014
ד''ר טליה אתגר קבלו עדכונים מד''ר טליה אתגר
  • RSS

לאחרונה פורסמה באתר mynet ידיעה שכותרתה: "אם: הפכו את בני בן ה-4 לעבריין מין". בידיעה מספרת האם כי התבקשה ממחלקת הרווחה בעיר להגיע לטיפול מיוחד לילדים פוגעים מינית, לאחר שבנה "נגע לילדה מהגן בטוסיק".

כמי שעוסקת בנושא למעלה מעשרים שנה, ברצוני לחדד ולהבהיר מספר נקודות. ילדים, כמו מבוגרים הם יצורים מיניים ולמעשה כמעט מלידתם הם עסוקים במין בצורות שונות, אך בשונה ממבוגרים הם אינם מתמקדים באיברי המין ואינם שמים לעצמם את העוררות וההנאה המינית כמטרה.

יחסם של ילדים צעירים למין הוא יחס של סקרנות לגבי גופם ולגבי ההבדלים בין גופם שלהם לבין גופם של אחרים, כמו גם ההבדלים בין המינים. במקרים רבים, גם בקרב מתבגרים ומבוגרים, התקיפות המיניות, גם נובעות וגם באות לספק צרכים לא מיניים.

ילד תוקף מינית. צילום: שאטרסטוק

התופעה של ילדים קטנים מאוד, אפילו בגיל בגן, הפוגעים מינית בילדים אחרים קיימת. חשוב להיות מודעים לכך ולא לעצום עיניים. הניסיון שלנו מראה כי יש נטייה לשתי תגובות בלתי הולמות להתנהגויות מיניות של ילדים:

1. הכחשה, ביטול או תגובה מינורית מאוד במקרים שילדים מעורבים במשחק מיני תוקפני או מזיק. התעלמות מהתנהגויות אגרסיביות ופוגעות מובילה לשתי תוצאות מיידיות - הקורבן מושפע לרעה והתנהגויות התוקף עלולות להמשיך ואף להסלים.

2. תגובות מוגזמות הכוללות השפלה ועונשים במקרים שבהם ילדים מעורבים במשחקים מיניים ספונטניים שהולמים את גילם. תגובות כאלה עלולות לפגוע בהתפתחותם המינית ולהניא אותם מחקירה נוספת. חשוב לזכור כי למידה אודות נושא המין, המלווה בתחושת ביטחון ושביעות רצון היא חלק מן ההתפתחות המינית הבריאה.

ילד בן 4 הוא לא עבריין

אחת השאלות המרכזיות היא שאלת ה"תיוג" והיא מתחילה בשאלה כיצד לכנות ילדים שפוגעים מינית בילדים אחרים. גם בעולם מתלבטים בנושא ויש הרבה מאוד שמות כמו "פוגעים", "תוקפים", "מטרידים מינית", "מתעללים", "תגובתיים", "בעיות של נגיעות" ועוד ועוד.

קודם כל ברור שסמנטית בעברית אי אפשר לכנות ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית ( 12 ) עבריינים, אפילו אם הם עברו עבירה. כך שבמקרה של ילד בן ארבע לא נכון לכנותו "עבריין מין". ברור שהמטרה היא לא ליצור לילד דימוי עצמי וזהות טוטלית של עצמו רק כ"תוקף מינית". מאידך, קיימת השאלה של אמירת האמת. הדבר לא שונה לדעתי גם מילד אלים לא מינית, מה אומרים לילד שמרביץ כל הזמן? "אתה שובב?" או אתה אלים כלפי ילדים אחרים?

צעדים לפני טיפול

ההנחה שילד שפגע מינית הוא בהכרח קורבן לפגיעה מינית – לא נכונה. יש הרבה סיבות, ויותר מזה שילוב של סיבות ונסיבות. התפיסה הטיפולית שהאבחון הוא חלק ממנה, גורסת ראיית הילד כמכלול, על ההיבטים השונים של אישיותו (קוגניטיביים, רגשיים חברתיים), הילד במסגרות חייו השונות (בבית, בגן/בביה"ס, בפנימיה, במועדונית ועם החברים בשעות הפנאי) כשהפגיעה המינית היא אחד הנושאים.

רק הבנה מקיפה ומעמיקה של הילד על כל ההיבטים של עברו וחייו יכולה לתת תמונה נכונה יותר על מצבו ומכאן להמליץ על דרכי טיפול. הסתכלות על ילד תוקף מינית רק כ"תוקף מינית", ללא בחינה מדוקדקת של כל שאר האספקטים, וללא התייחסות ולקיחה בחשבון של התהליך ההתפתחותי – היא הסתכלות לא מקצועית, ולא נכונה.

במקרים "קלים" (נגיעות, ללא אלימות ו/או ללא חדירה), בפעם הראשונה, ולפני שמפנים ילד  לטיפול, יש לנקוט במספר צעדים: ראשית, לומר לא! ולקיים שיחה עם הילד (בהתאם לגילו) על גבולות, מותר/אסור וכו'. חשוב לקיים מעקב אחרי הילד בהתנהגויות הקשורות למין, אבל גם בהתנהגות כללית, קשר עם בני גילו (לא רק במין), אלימות, האם הוא דחוי, מופנם, בודד, שינויים במצב רוח וכו'.

*****

ד"ר טליה אתגר היא מנהלת תחום פגיעות מיניות בעמותת עלם לנוער בסיכון.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה