איך מותה של אמי שינה אותי

''חודשים אחדים אחרי מותה של אמי עשיתי את הצעד האמיץ ביותר שעשיתי עד אז. עזבתי מקום עבודה עם קביעות. ויתרתי על חסכונות של שנים והלכתי לדרך חדשה''. פרופ' רון שחר, החתום על רב המכר "איקס באמצע", נחשף

31/01/2018
תרבות קבלו עדכונים מתרבות
  • בדואר
  • RSS

מאת פרופ' רון שחר

אמא לקחה את אחי ואותי לחדר השינה שלה. היא הוציאה מהארון קלסר. בתיקיות שקופות, מסודרות עם חוצצים היו כל החשבונות שלה. חשמל. מים. ארנונה. חשבונות בנק. חסכונות. היא הסבירה לנו עם מי צריך לדבר כדי לסגור את החשבונות השונים. הכינה לנו דף עם פירוט מדויק. שמות. מספרי טלפון. מספרי חשבון.

התקשיתי לעצור את הדמעות. גם אחי הסיט את המבט מדי פעם כדי שלא תראה שהוא בוכה. אבל אמא קלטה אותנו. וזה לא עצר אותה. הייתה לה משימה והיא ביצעה אותה כמו כל משימה אחרת בחייה. בקפידה. במסירות. ביעילות. לא ידענו עוד כמה זמן נשאר. חודשיים. שלושה. חצי שנה. אבל ידענו שזה הסוף. שאחרי 14 שנים הסרטן, סרטן השד, עומד להכניע אותה.

אמא לא בכתה. הפעם היחידה שהיא כמעט נשברה הייתה כשלושה חודשים אחר-כך. הבאתי אותה לביתי למסיבת יום העצמאות. כל המשפחה כבר חיכתה לה שם. והיה לה קשה לצאת מהמכונית. כאב לה. לבסוף היא אזרה כוחות ויצאה. זו הייתה הפעם היחידה לאורך החודשים האלה שראיתי אותה מובסת. דקה אחר-כך היא העלתה חיוך, יצאה מהאוטו, נשענה עלי ו״צעדנו״ פנימה.

רון שחר ואמו אלבום פרטי

במהלך החודשים  האחרונים לחייה, ביליתי איתה שעות ארוכות. הייתי מגיע למשרד לשעות קצובות. עבדתי ביעילות שלא חוויתי מעולם. הכול כדי לשהות כמה שיותר זמן בחברתה. להיות איתה כל עוד אפשר. זה לא שדיברנו על החיים. על המשמעות שלהם. על איך לחיות אותם. פשוט היינו ביחד. עם הסבל הבלתי נסבל שהמחלה הזאת יודעת להסב לנו בסוף הדרך. עם ההתמודדות הבלתי פוסקת עם מגוון האתגרים שהמחלה הזאת יודעת להמציא.

ולמרות הייסורים, זו הייתה אחת התקופות הטובות ביותר שלנו. כאם ובן. כבן ואם. המון אהבה. המון חוכמת חיים שאמא שלי התברכה בה. לקראת הישורת האחרונה קיבלו היחסים שלנו טוויסט בלתי צפוי. במשך שנים אמא שלי הייתה זו שחיברה אותי אל קרקע המציאות. להשיג פרנסה. להיות מסוגל לכלכל את המשפחה שלי. להיות ממוקד מטרה. להקדיש את כל המשאבים למטרה הזאת. לא לבזבז. לא להתפנק. לא לעצור. לפקוח עין ולהיזהר כל הזמן. להישמר מהסכנות שאורבות לי על ימין ועל שמאל.

וזה לא מפתיע שזה מה שהנחילה לי במשך כל אותן שנים. כי אלה היו החיים שלה.

רון שחר אלבום פרטי

בגיל עשר התייתמה מאביה וברחה עם אמה ואחותה מקהיר לישראל. למדינה שרק נולדה. כאן היא זכתה לטיפול הסטנדרטי שקיבלו מהגרים באותה תקופה. די-די-טי. שינוי שם (מקלודט לכלנית) ומגורים במעברה. כשמונה שנים חיה שם,  אבל מעולם לא שידרה אלינו תחושת קיפוח. היא לקחה אחריות על חייה והחליטה להפיק מהם את המקסימום. למדה בבית ספר לאחיות. הקימה משפחה. הקימה (כאחות אחראית) חדרי מיון, חדרי ניתוח ועוד. האמינה בעבודה קשה.

היא הייתה הניגוד הגמור של אבא שלי. היו לניגודים האלה הרבה פנים. למשל, אשכנזי מול ספרדייה, מבוגר מול צעירה. אבל המשמעותי ביותר שבהם – הוא היה איש של חלומות והיא אישה שמחוברת לקרקע. הוא נתן לי כנפיים והיא רגליים על הקרקע. ובישורת האחרונה, בחודשיה האחרונים, הגיע הטוויסט. אבא כבר לא היה איתנו. הוא נפטר כמעט עשור קודם לכן. ואני נשארתי עם הרגליים על הקרקע.

ואז, בעודי סועד אותה בימיה האחרונים, היא נתנה לי כנפיים. אני לא יודע בדיוק איך זה קרה. אולי מפני שלמרות שלא דיברנו על משמעות החיים, הבנתי אותה הכי טוב באותם ימים. אולי הייתה זו העוצמה האדירה של הרוח האנושית שהיא הפגינה.

רון שחר צילום אלבום פרטי

חודשים אחדים אחרי מותה עשיתי את הצעד האמיץ ביותר שעשיתי עד אז. עזבתי מקום עבודה עם קביעות. ויתרתי על חסכונות של שנים בדמות פנסיה תקציבית. והלכתי לדרך חדשה. עברתי למרכז הבינתחומי לתפקיד דיקן בית הספר למנהל עסקים. עם תחושת שליחות ועם רצון אדיר להחזיר מוחות מבריקים הביתה. לישראל. עם תשוקה להתאים את ההשכלה הגבוהה בתחום שלי לעת החדשה. עם להט להוביל סטודנטים צעירים להגשמת ייעודם. עם חשק אמיתי לחיים.

ברומן החדש שלי, ״איקס באמצע״, האמא של המספר, דפנה (כן, נתתי לה שם של פרח), היא קצת כמו אמא שלי. אבל רק בממד אחד. בפולניות שלה. בדאגה  לבן שלה. כאן, עכשיו, זו הפעם הראשונה שאני מעז להעלות על הדף את מה שקרה לנו בימיה האחרונים. ואולי זה ייתן לי כוח לשלב את דמותה באופן יותר משמעותי ברומן הבא.

עטיפת רון שחר

** הכותב, פרופ' רון שחר, חתום על רב המכר "איקס באמצע" (ידיעות ספרים), רומן מתח קצבי שקשה להניח מהיד, מספק הצצה אל התחרות, היצרים התככים והמזימות של עולם השיווק והעסקים הישראלי ואל המאבקים שבין כוחניות וערכיות. כל אלו מתרחשים על רקע סיפור אהבה ובגידה ביקרים לך מכל .האם הדרך שהובילה אותנו עד הלום עדיין רלוונטית להמשך.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה