איך לשרוד זוגיות אחרי לידה

המציאות כעת שאנו הורים לתינוקת ועלינו להתמודד עם החיים החדשים. אם פעם היה רומנטי בעיניי שקנה לי פרחים, היום אני מאושרת אם עצר לקנות חיתולים וסינרים בסופר פארם

03/09/2018
גוף ונפש קבלו עדכונים מגוף ונפש
  • RSS

מאת: של אסיג

זוגיות לאחר לידה, האם היא קיימת? הרי אנחנו לא זוג יותר, הפכנו לשלושה.

כיצד קרה לפתע שמזוג בלייני ותוסס, מצאנו עצמנו עמוק בתוך החיתולים ולמעשה הפכנו לעבדים של תינוקת קטנטנה, אמנם חמודה מאד, אך בוסית תובענית אף יותר.

אם תשאלו את בעלי, הוא כלל לא מבין איך הגיע לכאן. לפני שלוש שנים הוא חיפש לו בילוי לילי באתר היכרויות ורצה הגורל ואני הגעתי. הוא תמיד מספר בגיחוך איך תפסתי אותו בכח, קבעתי עובדה על מגורים משותפים, על חתונה וכמובן גם על ההיריון. ישנן נשים שבתור מתנת יום הולדת לבעל לכבוד גיל 40 מכניסות אישה נוספת למיטה, אני הלכתי על כיוון "קצת" שונה והענקתי לבעלי תינוקת.

יש לציין ששנינו אנשים שמאד חשוב להם החופש עם האפשרות לצאת מתי שרוצים, לקנות כרטיס טיסה ופשוט לטוס לכמה ימים בלי הלחץ שעלינו לחזור כי מישהו תלוי בנו. בוודאי לא אפתיע אף הורה בעובדה שעם תינוק אפשר לטוס בעיקר לקופת חולים, או במידה ורוצים לגוון ביעד, אפשר לטוס גם לטיפת חלב.

של אסיאג צילום אלבום פרטי

המציאות כעת היא שאנו הורים לתינוקת ועלינו להתמודד עם החיים החדשים. אם פעם היה רומנטי בעיניי שקנה לי פרחים, היום אני מאושרת אם עצר לקנות חיתולים וסינרים בסופר פארם. אם פעם היינו יוצאים לבלות בשישי בערב, היום אנו צריכים לתאם בייביסיטר מספר ימים מראש. אם פעם לילות שישי כללו סקס פרוע, היום רק מהפחד שתיווצר בוסית נוספת מעדיפים ללכת לישון מחובקים כידידים.

עם כל הכבוד לכל מה שכתבתי עד עכשיו, אי-אפשר להמשיך לחיות כך לנצח. חייבים למצוא את דרך המלך. הדרך הנכונה אשר על פיה נהיה הורים טובים אבל גם נשמר את הזוגיות והאינטימיות שבינינו. יש רק שאלה קטנה - מהי אותה דרך המלך? הלוואי והיו לי תשובות לכך. אני בעצמי לוטה בערפל. בסוף כל יום שנינו עייפים ובקושי מסוגלים לדבר. בעלי עובד בהייטק ואני כל היום עם התינוקת. בנוסף, מניחה שמיותר לציין שתחושת הסקסיות נשכחה אי שם מאחור בחדר הלידה כשבעלי ראה אותי דוחפת בחוזקה את התינוקת שלנו. מראות שכאלו בוודאי לוקח לא מעט זמן לשכוח.

בנוסף לכך, ישנו כמובן עניין העלייה במשקל. אמנם אני בחורה רזה מאד, גובה 1.55 על 42 קילו, אך שומן ההיריון לא פסח עליי והעליתי למשקל של 52 קילו. אני יודעת שיש נשים שיכעסו עליי שאני מעזה להתלונן, אך חשוב להבין שכל בחורה שמשקל גופה עולה והיא אינה רגילה לכך תרגיש פחות טוב עם עצמה ובאופן אוטומטי תרגיש פחות מושכת. אמרתי לעצמי שאקח מאמנת כושר, שאלך לחוגים, שאצא להליכות וריצות בפארק ליד הבית, אבל למי יש זמן? לכתוב את הכתבה הזו לוקח לי כבר יומיים. יתרה מכך- למי יש כח? בסוף כל יום אני מרגישה כאילו רצתי מרתון. הבעיה היחידה שסביר להניח שלא הורדתי אפילו גרם בודד.

של אסיאג צילום אלבום פרטי

אם להיות כנה, כל עניין הלידות הזה מרגיש לי תעשייתי. את בסך הכל עוד אחת מבין המוני נשים יולדות. בבית החולים כלל לא מתרגשים ולא נלחצים לשלוח אותך הביתה תוך 48 שעות מהרגע בו הוצאת יצור חי מהאזור האינטימי שלך, בעודך תפורה, חבולה ומדממת כמויות שהלוואי ויכלו ללכת לתרומה. למעשה אומרים לך "שימי פד קפוא ויאללה ביי".

במקרה שלי עוד ניתן לומר ששפר עליי מזלי כי התאפשר לבעלי להיות איתי בשבועיים הראשונים שלאחר הלידה בבית. כך שנינו חווינו ביחד את תחושת ההלם, הבטנו על ה"פיל" באמצע החדר עם פרצוף סימן שאלה, מפוחדים ולחוצים ותוהים מה לעזאזל עשינו ואיך אנחנו מתקדמים מכאן. כיום התינוקת בת חודשיים ואני יכולה רק לומר שאנו מתקדמים לאט לאט, צעד צעד. משתדלים למצוא את האיזון בין היותנו הורים לבין היותנו זוג. חשוב מאד לזכור איך הכל התחיל, מדוע נמשכנו ומדוע התאהבנו. כאשר הקשר הזוגי מבוסס על אהבה, גם קשר השלשה יצלח. אבא, אמא ותינוקת חמודה, תובענית ככל שתהיה.

נותר לי רק לאחל בהצלחה לכל ההורים הטריים. אם אני עברתי זאת בשלום ושרדתי כדי לספר, כולם יכולים.

** הכותבת, של אסיג, היא פרליגל במשרד עורכי דין בתחום הקניין שחושפת איך המשפחתיות שינתה את הזוגיות




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה