איך להתמודד עם מחסום כתיבה?

על מנת להתחיל ולהתמודד עם מחסומי הכתיבה, חשוב להיות מודע למקורם. כדאי להכיר את המחסום היצירתי הייחודי שלכם כדי להתגבר עליו בפעם הבאה שהוא יתקוף אתכם

12/12/2017
דפנה שלם קבלו עדכונים מדפנה
  • RSS

מחסומי כתיבה הם לא מכשול אלא חלק מהתהליך הטבעי של הכתיבה. כמו שצל הוא חלק ממערכת התאורה וכמו שכישלונות הם חלק מהדרך אל ההצלחה. בלי מחסום- לא נדע זרימה מהי. אז למה בעצם אנחנו נתקלים במחסומי כתיבה? איך יש להתייחס אליהם? איך ניתן לצאת מהם?

הסיבות למחסומי כתיבה

כתיבה היא פעילות שאנחנו מבצעים לבד ועל כן היא טומנת בחובה קושי מסוים, את הקושי להיות לבד. אנחנו רוצים חברה ואז המכשול מתגייס לעזרתנו ואומר לנו – ממילא אתם לא מצליחים לכתוב אז לכו לחפש חברה. עוד מכשול מוכר וחביב הוא דחיינות. לכתוב? ברור, אבל מחר. אנחנו שולחים את הכתיבה לחכות לנו שם בתור יחד עם הדיאטה והספורט. למה אנחנו דוחים? כי זה קשה לכתוב. זה גם מתגמל, אבל את זה קל לנו לשכוח.

מחסום נוסף הוא המחסום היצירתי. אותו מחסום שמונע ממך לפתח את הסיפור, הדמויות והעלילה ולעיתים אף מונע ממך לכתוב לחלוטין.

הסרת מחסומי הכתיבה

על מנת להתחיל ולהתמודד עם מחסומי הכתיבה, חשוב ראשית  - להיות מודע למקורם. כדאי שנלמד להכיר את המחסום היצירתי הייחודי שלנו. על מה יושב המחסום? האם על בדידות או דחיינות או על משהו אחר כמו למשל חוסר יכולת להתמקד או אולי על תחושה של סכנה כשקרבים מדי לחומרים נפשיים לא לגמרי מעובדים? שנית, להמשיך ליצור אבל אחרת. במסגרת קבוצתית או בכוחות עצמם יכולים כותבים להיחשף ולהתנסות בכתיבה מסוג אחר, שונה באופייה מזו שאליה הם מורגלים.

למשל, כותב פרוזה יכול לכתוב שירה, להתנסות במשחקי כתיבה או לכתוב כתיבה יומנית. גרהם גרין, סופר פורה במיוחד, נתקל בגיל  חמישים במחסום כתיבה יצירתי, שבתקופה מסוימת מנע ממנו לכתוב. מה שהציל אותו, לדבריו, היה יומן חלומות, טכניקה שהתנסה בה בטיפול פסיכולוגי שעבר בילדותו.

כותבת

בהקדמה לספרו "עולם משלי", אסופה של יומני חלומות שגרין ערך, אומר גרין: "אם מישהו יכול לזכור חלום שלם, התוצאה היא תחושה של שעשוע כל כך בולטת, שיש אשליה שהושלכת לעולם שונה לחלוטין... אתה מוצא את עצמך רחוק מכל העיסוקים ההכרתיים שלך". בחופש הזה מחרדה הכרתית, בחופש ממחשבות שלא מרפות מצא גרין את החופש לעשות את מה שאחרת לא היה מסוגל לעשות - לכתוב. כתיבה אחרת מוכיחה ומחזקת את הכותב שעדיין "יש לו את זה" ויכולה לסייע לו לחזור למסלול הכתיבה.

ניתן גם להיעזר בביבליותרפיה. הביבליותרפיה מאמינה שתהליכי כתיבה וקריאה הם טיפוליים מיסודם כי הם מפגישים את הכותב והקורא עם נפשו. כתיבה אינה תיעוד אלא עיבוד.  בביבליותרפיה נעשה שימוש בתרגילי כתיבה ובשיטוט בעולמות הדמיון תוך דגש על חופש כתיבה והקטנת הצנזור הפנימי, שעושה שימוש במחסומים כדי לעצור את הזרימה הטבעית של הדברים. בקבוצה ביבליותרפית העבודה היא אישית אבל המסגרת הקבוצתית מאפשרת על פי מידת הרצון של משתתפיה שיתוף והכלה.

והכל בעדינות

מחסומים נועדו לשבירה או להסרה רגישה והדרגתית ולא לניפוץ. קודם כל כי מטבעם יש להם נטייה לחזור ואנחנו לא רוצים שיחזרו עם רגשי נקם. ושנית המחסומים עצמם הם יצירים נפשיים שלנו וכמו שאמרנו הם חלק מהדינמיקה של כתיבה. ההכרה בקיומם של המחסומים וההתיידדות עמם תאפשר לנו להסירם באופן הדרגתי ובלי שהדבר ייחווה כמתקפה עצמית. יש לגעת בהם ברכות ובאמפתיה, להסיטם הצידה ולאפשר לפנות מקום בנפשנו להתחדשות מעיין היצירתיות והכתיבה, או כדברי אולב האוגה – "שמשהו מופלא יקרה" (תרגום סבינה סבג וחנה מאי סוונדל).

"זה החלום שאנו נוצרים בלבנו בלי לומר מילה:

שמשהו מופלא יקרה פתאום,

שזה מוכרח לקרות,

שהזמן יפתח לפנינו,

שהלב יפתח לפנינו,

שהשערים יפתחו לפנינו

שהסלע יפתח לפנינו,

שמעיין נסתר יפרוץ לעומתנו,

שהחלום עצמו יפתח לפנינו

ושבוקר אחד נשייט בלי משים לתוך

מפרץ קטן שלא ידענו שהיה שם כל הזמן."

דפנה שלם (צילום: נטע בר)

** הכותבת, דפנה שלם, היא ביבליותרפיסטית ופסיכותרפיסטית. דפנה תנחה סדנה בנושא מחסומי כתיבה במסגרת מרכז טיוטות של מכללת סמינר הקיבוצים – מרכז חדש לעידוד יזמות ספרותית הפתוח לקהל הרחב.

מרכז טיוטות מציע סדנאות כתיבה, מפגשי קריאה ויזמות ספרותית ובכלל זה: מרחב ספרותי עם מגוון מפגשי כתיבה וקריאה, סדנאות מעוררות השראה ותהליכי ליווי קבוצתיים ואישיים; סלון ספרותי המקיים אירועי ספרות, השקות ספרים וכיתות-אמן; יזמוּת ספרותית והנעת פרויקטים המחברים בין ספרות, חינוך וחברה; סטודיו כתיבה המיועד לבוגרי/ות הסדנאות ובית לכל מי שמבקש להכניס קצת יותר קריאה וכתיבה לחייו.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה