איך להתגונן מפדופילים - 10 כללי חובה

סערת הוידויים על פגיעות מיניות שצחוו נשים הביאו גם שטף וידויים על פגיעות בגילאים צעירים מאוד, בילדים וילדות. מנהלות המיזם ג׳ינגי כתבו 10 כללים מוכחים להגברת המוגנות של ילדינו

01/11/2017
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • בדואר
  • RSS

בימים האחרונים הרשתות החברתיות מוצפות בעדויות אישיות של נשים שמספרות על הטרדות מיניות ופגיעות מיניות שחוו במהלך חייהן.
הקמפיין שזכה להשטאג #metoo, מציג בפני כולנו מציאות עגומה ומדאיגה ביותר. חלק גדול מהשיתופים מתארים גם חוויות של פגיעה מינית בקרב ילדים צעירים.

אנחנו בוחרות להתייחס אל הסוגיה הקשה הזו דווקא בגלל שיש מה לעשות, יש הרבה לדעת, ובמקרה הספציפי הזה- ידע הוא כוח. הוא הגנה.

אספנו עבורכם 10 כללים פרקטיים ופשוטים שמחקרים בעבר כבר הוכיחו את יעילותם בהגברת מוגנות ילדים. כללים אלה יעזרו לכם ההורים לשמור על ביטחון הילדים שלכם.

1. פדופיל הוא לא מפלצת- בדמיוננו אנחנו רואים את דמותו של אדם הפוגע מינית בילדים כמפלצת איומה ומפחידה, אך כלפי חוץ רוב הפדופילים, במיוחד ה"יעילים" שבהם, אלו שמצליחים לפגוע בעשרות רבות של ילדים מבלי להתפס, דווקא נראים אנשים נורמטיביים לחלוטין. יתרה מזאת, הרבה פעמים הם יהיו בעלי כריזמה יוצאת דופן, קסם אישי, אינטליגנטיים מאוד ובעלי יכולות מניפולטיביות גבוהות, המאפשרות להם להתקרב אל הילד ולפתות אותו ליצור עמם אינטראקציה בינאישית ראשונית.
נתוני מעצרים מראים כי פדופילים מגיעים מכל הקשת החברתית- רופאים, אנשי צבא, עורכי דין, שוטרים וגם אנשי חינוך.

shutterstock

2. הפדופיל אינו אדם זר- רובנו מזהירים את הילדים מפני אינטראקציה עם אנשים זרים. מלמדים אותם להתרחק מאנשים שאינם מכירים. אך מחקרים מראים כי ברוב המקרים של תקיפות מיניות, הפוגע הוא אדם מוכר לילד - בן משפחה קרוב (אבא, סבא, דוד), חבר של ההורים, מורה. יש בינו לבין הילד יחסי אמון וקרבה שמורידים את סף ההגנות של הילד ומסייעים לתוקף. בנוסף, נדיר שפדופילים יתקפו ילד זר שאינם מכירים כלל. תקיפה של אדם זר לרוב תגרום לילד להתנגד במרץ ולרוץ לספר. פדופילים בוחרים את הקורבנות שלהם בקפידה, ומשקיעים זמן רב ב"לטפח" את הקורבן העתידי, רוכשים את אמונו וכך מכינים את הקרקע לפעולת הניצול. דברו עם הילדים והסבירו להם שכל מגע פיזי שלא נעים להם מצד כל אדם שהוא, או תחושה לא בטוחה, מותר להם ואף רצוי להביע התנגדות וכמובן לשתף אתכם ההורים.

3. קבלת סמכות- נתונים מראים כי גם ילדים בעלי ביטחון עצמי גבוה נוטים לאפשר לגורמי הסמכות בחייהם מרחב פעולה גדול בהרבה מזה שיאפשרו לכל אדם אחר. הגדירו לילדים למי בדיוק מותר לגעת בהם ללא בגדים או מתחת לבגדים (אבא ואמא בזמן מקלחת או ניגוב בשרותים, רופא בזמן בדיקה וכולי).

4. לשמור גם על הבנים- מחקרים מראים כי בנים עד גיל 14 (פחות או יותר), מותקפים באחוזים דומים לאלו של הבנות אז לא להזניח את הבנים. הכינו גם אותם לתרחישים כאלו.

5. מרחב בטוח לשיתוף- צרו שגרה של שיח ושיתוף בבית. כשילדים מפחדים מהתגובה שלנו ההורים- שנכעס, שנצעק או נעניש, גדל הסיכוי שהם ישמרו את הסוד לעצמם. בחוויה של הילד הקורבן, לרוב תהיה גם תחושת אשמה ובושה. מחשבה שהם עשו משהו רע. הרגשה זו תתעצם על ידי דברים שהם ישמעו מהפדופיל- "אבא ואמא יכעסו עליך אם תספר. לא יאמינו לך. הם מצפים שתעשה/י מה שאני אומר" ועוד. חשוב להכין את הילד לתרחיש שבו אדם מבוגר מבקש או דורש מהם לשמור מאיתנו סוד. שיידעו שאין זה רצוננו כלל, שאנחנו תמיד נקשיב, נאמין ונעזור, והאינטראקציה הלא נעימה עם המבוגר המדובר, תיפסק מיד.

shutterstock

6. מותר להתנהג בגסות למבוגר כדי להתגונן- רוב חייהם אנחנו מלמדים את הילדים שלנו להיות ממושמעים ומנומסים למבוגרים אחרים. הציפיה היא לעשות כדברי המבוגר שפונה אליהם, לקבל את סמכותו ולעשות כדבריו, פשוט כי הוא מבוגר. חשוב ללמד את הילדים שמותר ואף רצוי לצעוק חזק, לבעוט, להתנגד בכוח, למשוך תשומת לב רבה מהסביבה, הכל כדי להתרחק מסיטואציה שמרגישה להם מסוכנת ולא נוחה.

7. לא להשאר לבד עם התוקף- הפרטיות הינה הכרחית להצלחה של תקיפה מינית. היא לא תתרחש לעיני כל במקום הומה אדם. מספיק חדר עם דלת סגורה בבית. אין צורך במקום רחוק ומבודד. אנו כמבוגרים נשים לב מצידנו לסימנים חשודים- אדם בוגר שבזמן אירוע עם הרבה אנשים מעדיף לבלות בחברת הילדים ולהסתגר עמם בחדר במקום לשהות בחברת המבוגרים- הדבר צריך להדליק נורה אדומה. ילד או ילדה ששוב ושוב מביעים חוסר רצון לשהות במחיצת מבוגר מסוים- כדאי לבחון את העניין.

8. "אני אספר לאבא ואמא"- המשפט הפשוט הזה הוא הנשק החזק ביותר של ילדכם להתגונן מפני תקיפה מינית. הפדופיל יעשה הכל כדי שהילד לא יספר להורים שלו. במסגרת מחקר גדול שנערך בארה"ב שאלו החוקרים פדופילים רבים מה היה גורם להם להתרחק מילד מסוים והתשובה שחזרה על עצמה שוב ושוב היתה שילדים שיודעים להגיד בבירור ובבטיחון משפטים כגון- "זה הגוף שלי ואסור לך לגעת. אני אספר להורים, אני אתלונן", היו גורמים להם לעזוב אותם לנפשם.

9. כבדו את גופם של הילדים שלכם- עלינו ללמד את ילדינו מגיל צעיר לשמור על גופם ולצפות מאחרים לכבד את המרחב האישי שלהם. תשאלו אותם בזמן מקלחת האם הם מרשים לגעת ולסבן להם אזורים אינטימיים בגוף, ואם התשובה שלהם היא "לא"- תנו להם לסבן לבד. אל תכריחו את הילדים לקבל מאנשים אחרים מגע פיזי שלא נעים להם. אם ילד לא רוצה לקבל נשיקה מסבא ואומר את זה, אל תפעילו עליו מניפולציות רגשיות "סבא ייעלב, סבא יהיה עצוב, כשסבא מבקש נשיקה חייבים לתת", כי חלילא בפעם הבאה שמבוגר אחר יפעיל עליו לחץ לקבל מגע פיזי שלא נעים לו, הוא יחשוב שזה באמת מה שעליו לעשות- לשתף פעולה ולהסכים.

10. סוד טוב וסוד לא טוב- למדו את הילדים את ההבדל שבין סוד "טוב" וסוד "לא טוב". סוד "טוב" עושה הרגשה נעימה בבטן ומעלה חיוך- למשל מסיבת הפתעה לאבא, או כל הפתעה נעימה אחרת למי שאוהבים. סוד "לא טוב" הוא כזה שעושה הרגשה לא נעימה בבטן ואותו אנחנו נעודד אותם לחלוק איתנו כי אנחנו יודעים איך לעזור.

תופעת הפדופיליה היא מהסיוטים הנוראיים ביותר של כל הורה. רק המחשבה על הנושא מטלטלת עד היסוד ופוגעת בבטן הרכה.
הורים יקרים, זה נושא שקשה מאוד לדבר עליו, אך למען בטחונם של ילדינו זה בדיוק מה שכדאי שכולנו נעשה.
לימדתם אותם לחצות כביש בביטחה במעבר חציה.
לימדתם אותם שלא מכניסים ידיים לשקע חשמל.
למדו אותם גם כיצד לשמור על עצמם.
ידע זה כוח.
ידע זה הגנה.

אנחנו מזמינות אתכם להגיב, לתייג ולשתף הלאה כדי שהמידע יגיע לכמה שיותר הורים.

*הפוסט פורסם לראשונה בדף הפייסבוק ג׳ינגי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה