איך להיות מאושרים

יש לכם כסף, קריירה מפוארת, משפחה למופת, ובכל זאת אתם לא מאושרים? יש לזה סיבה טובה. פרופ' סוניה ליובומירסקי חקרה את האושר באופן מדעי וגיבשה 10 אסטרטגיות להשגת האושר המיוחל

25/09/2011
טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS

ניל קיף היה מתופף בלהקת פולק-רוק מצליחה, שהיתה מועמדת לכמה פרסי גראמי. הוא הרוויח הון עתק, ונהנה מתהילה. כל זה קרס כשהלהקה התפרקה, הוא איבד את כל כספו, וזה היה הרגע שבו גם אשתו נטשה אותו. היום קיף חי בערבות ויניפג השוממות בקנדה, עושה מוזיקה לעצמו. "היה לי הכול, כסף ותהילה, ועכשיו אין לי כלום, אבל רמת האושר שלי זהה. אין הבדל", הוא אומר לפרופ' סוניה ליובומירסקי, שחוקרת את שורשי האושר.

פרופ’ ליובומירסקי, 44, היא בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, וזוכת פרסים מהמכון הלאומי האמריקני למחקר (NIH) על מחקרה ארוך הטווח בנושא שימור האושר למשך שנים.

היא ריכזה את מאות המחקרים בתחום, ומצאה כי אנשים מאושרים מפגינים יותר גמישות, מקוריות ופוריות בעבודה. הם מנהיגים עסקיים ומתווכים חברתיים טובים יותר, מרוויחים כסף רב יותר, מתגברים על קשיים בקלות, יש להם מערכת חיסונית טובה יותר, והם מאריכים ימים.

הממצאים מפתיעים. לדבריה, 50% מן האושר הם נתון גנטי - כל אחד נולד עם רמת אושר שונה, סף שלא ניתן לשינוי. 50% הנותרים ניתנים לשינוי, אך גם בהם יש מרכיבים קבועים: 10% מאושרנו נקבע על ידי נסיבות החיים, ו-40% הנותרים הם בידי האדם.

באותם 40% מתרכזת ליובומירסקי בספרה "הדרך אל האושר", שראה אור לאחרונה. "זה מרחב התמרון", היא אומרת, "הזדמנויות להעלות את רמת האושר באמצעות עשייה ואופן החשיבה". ואכן, התיאוריה שלה מגובה בהרבה פרקטיקה, והיא מלמדת איך לבחור אסטרטגיה ליצירת אושר ולדבוק בה, וכיצד לשמר אותו לזמן ארוך.

10 אסטרטגיות להעצמת האושר

1. הכרת תודה. אל תתקמצנו, תרגלו אמירת "תודה", שהיא סוג של חשיבה חיובית ואף טובה לבריאות. מומלץ אפילו לנהל יומן שבו תציינו את כל התודות ותגוונו אותן. הסוד לזוגיות מוצלחת הוא היכולת לדבר, ולדבר הרבה, לפחות חמש שעות בשבוע. מדי יום יש להקדיש חמש דקות לפחות להבעת הערכה או תודה (גם אם זו רק תודה סתמית לפעולה פשוטה).

המחקר: מוכיח שמערכות יחסים מאושרות מתאפיינות ביחס של 5 ל–1 אמירות חיוביות לעומת שליליות. על כל אמירה ביקורתית ונדנוד, יש להעניק כחמש אמירות חיוביות.

2. חשיבה אופטימית. ראשית, הגדירו את "האני העתידי הטוב ביותר" שלכם. יש בזה אופק אופטימי, תקווה. כל מה שחוסם ומשרה הלך רוח פסימי, גרשו.

המחקר: בניסוי שערכה פרופ' לורה קינג התבקשו המשתתפים לדמיין עתיד ורוד בכל תחומי החיים. למרות שמדובר בפנטזיות, מצב הרוח של המשתתפים השתפר פלאים.

3. אל תחפרו. ההתעסקות האובססיבית בטרדות או בנושא מסוים תוקעת אתכם, גוזלת את המשאבים המנטליים ומגבירה את קשיי הריכוז.

המחקר: פרופ' ליובומירסקי מצאה ראיות לכך שלנוכח מאורע לא נעים, כמו ביקורת מצד מרצה או פגיעה חברתית, חלק מהאנשים מתחילים לחשוב על עצמם באופן שלילי. הם עשויים להיות במצוקה או בחרדה, לחזור ולחקור במתרחש ולתהות על ההשלכות.

4. השוואות חברתיות. כשאתם משווים את עצמכם לאחרים, זה בהחלט עלול להביא אתכם לרגשי נחיתות, מצוקה ואובדן ערך עצמי. ההשוואה עם הזולת יוצרת תחושות אשם מול רגשי קנאה וטינה. אי אפשר לקנא ולהיות מאושר בו בזמן.

המחקר: הוכיח שאנשים בתחרות קבוצתית חווים כישלון באופן קליל יותר מאשר בתחרות אינדיבידואלית.

5. נדיבות. תכונה מהותית בהעלאת האושר, כיוון שהיא מניעה מהלך שמשרשר תוצאות חברתיות טובות. עזרה לזולת גורמת לאנשים לחבב בחזרה, להעריך ולגמול תודה. זו יכולה להיות מחווה חד פעמית ופעוטה, ומומלץ לגוון את המעשים. אם אין לכם כסף, העניקו את מתנת הזמן - בצעו תיקון עבור מישהו, קחו ילד שכן למגרש משחקים, הפתיעו מישהו בארוחה, שיחת טלפון. נסו מדי שבוע לעשות פעילויות שאינן טבעיות לכם, כמו אדיבות אגבית כלפי נציג חברה בטלפון.

המחקר: קבוצת נבדקים נשלחה לבצע חמישה מעשי נדיבות בשבוע, וקבוצה אחרת נתבקשה לבצע את חמשת מעשי הנדיבות במרוכז ביום אחד. חברי הקבוצה שביצעו מעשי נדיבות באופן מרוכז, דיווחו על פרצי אושר גדולים.

6. רכישת חברים. חברות לא נוצרת יש מאין, יש לבנות אותה. כדי להעלות את מספר החברים הטובים (מעבר לשלושה הקרובים) כדאי לפנות לכך זמן, לתקשר עם אנשים, לחשוף רגשות אינטימיים, להקשיב ולהיות תומכים למשך זמן.

7. סליחה. אם תהיו יותר סלחניים, זה יפחית את רמת העוינות שלכם, את הדיכאון והחרדה. כדי לתרגל סליחה, צריך ללמוד להעריך את אלה שסלחו לכם, ולדמיין את הסליחה שאתם עומדים לבקש ואף ללמוד לכתוב מכתבי סליחה.

המחקר: נעשה בקרב קבוצות של אנשים שנפגעו - גברים שבנות זוגם ביצעו הפלה בניגוד לרצונם, נשים שנפלו קורבן לגילוי עריות, ילדים שנזנחו על ידי הוריהם - והראה שנבדקים שהצליחו לסלוח חוו ירידה ברגשות שליליים ועלייה בהערכה העצמית.

8. לחיות בהווה. תזרמו, זוהי אסטרטגיית האושר הטובה ביותר. זרימה גורמת לעתים לאובדן תחושת הזמן, לשקיעה בעשייה ולמניעת מצבי לחץ או מצוקה. התענגות על חוויות החיים היא גם לדעת להעריך חוויות שגרתיות יומיות ולשאוב מהן הנאה. גם העלאת זיכרונות טובים יכולה להעלות את סף האושר.

המחקר: התובנה מבוססת על רעיונות ה"זרימה" שטבע בשנות ה–60 הפסיכולוג ההונגרי מיהאלי צ'יקסנטמיהאלי שחקר את התהליך היצירתי. בראיונות שקיים עם אמנים נלהבים הוא נחשף למספר הרב של הפעמים שבהם הם התעלמו מרעב, אי נוחות או עייפות, וכן שם לב לאיבוד העניין ביצירה ברגע שסיימו אותה. האמנים תיארו את חווית היצירה הסובייקטיבית שלהם במטאפורה של זרם שסוחף בעוז.

9. התחייבות למטרות. כשאין מטרה, מאבדים כיוון. התחייבות למטרות מספקת תחושת תכלית ושליטה בחיים. חשוב לא ליפול לטריק מסוכן של התחייבות למטרות שאינן שלי. אנשים הופכים למאושרים כשהם מגשימים מטרות אותנטיות, ולא של הוריהם (תלמד רפואה) או של בן/בת הזוג (תרוויח הרבה כסף). חתירה נלהבת למטרות, גם אם הן כרוכות בקשיים, מניבה אושר רב.

10. טיפוח הגוף והנפש. תאמינו. בעצמכם, באלוהים, במשהו. מחקרים מוכיחים שרוחניות מעניקה משמעות לחיים ומחויבות לדבר מה שהוא גדול יותר מן האני. לפעילות גופנית יש תרומה פיזית מוכחת בשחרור נוגדי הדיכאון, ומעניקה הערכה עצמית ושליטה.

המחקר: מוכיח באופן חד משמעי שאנשים מאמינים מאושרים יותר, בריאים יותר ומחלימים מהר יותר. באחד המחקרים, קבוצות הורים שאיבדו תינוק במוות בעריסה רואיינו שלושה שבועות לאחר האובדן ופעם נוספת לאחר 18 חודשים. אלה מתוך ההורים שלקחו חלק בפולחנים דתיים הפגינו רמות נמוכות יותר של דיכאון ורמות גבוהות יותר של רווחה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה