איך זה להיות עובד ערבי בישראל?

פיטורים ללא שימוע, סתימת פיות, רמיסת זכויות – זה מה שעובדות ועובדים ערבים מתמודדים איתו בחברה הישראלית, בחודשים שאחרי צוק איתן. איך אפשר להלחם בגזענות המכוערת הזו?

06/10/2014
עו"ד סמאח אלח'טיב-איוב קבלו עדכונים מעו"ד סמאח
  • בדואר
  • RSS

הקיץ האחרון היה קיץ מורכב וקשה לאזרחי המדינה  באשר הם. האדמה רעדה ורעדו גם כיסאותיהם של העובדים והעובדות הערבים שמאיישים משרות ותפקידים שונים בבתי עסק יהודים ברחבי הארץ. בחודשים שאחרי “צוק איתן”, אנו עדים ליותר ויותר מקרים בהם זכויות של עובדות ועובדים ערבים נפגעו, איימו עליהם בפיטורין ואף לשלוח אותם הביתה באופן שרירותי ומיידי ובלתי חוקי וללא מיצוי זכויותיהם בהליך הפיטורין כמתחייב בחוק. כך למשל פוטרה עובדת על בסיס שמועה שהסיתה נגד קולגות בעבודה בדף הפייסבוק שלה. לאחר שאותה עובדת פנתה לביה”ד לעבודה, התגלה שפרסמה בדף הפייסבוק שלה תמונה של אישה עם כפייה ודגל פלסטין.

במקרה אחר פוטרו מספר עובדות רשת ידועה לאחר שמספר חיילים התלוננו בפני הנהלת הרשת שהעובדות מכרו להם אוכל ואיחלו להם להיחנק ממנו. דבר שאילץ אותן לפנות לביה”ד לעבודה לקבלת ישועתו. ארגוני זכויות אדם עדים לדיווחים רבים של פגיעה בזכויותיהם של העובדים בני החברה הערבית וחלקם עדיין תלוי ועומד בפני בתי הדין לעבודה.

זה תמיד קשה ואף מאתגר לבני החברה הערבית לאתר מקום עבודה ההולם את השכלתם וכישוריהם במדינה. זה הקושי הטבעי עמו אנו נאלצים להתמודד בשגרה היום יומית שלנו בחיפוש אחר מקום עבודה ובשימורו לאחר שנמצא.

>> צפו בסרטון קמפיין נגד גזענות:

בקיץ האחרון היה זה קושי מסוג אחר. קושי שנבע מהיותנו פלסטינים ששפתנו היא ערבית וגורלנו נקשר בגורל בני המשפחה והעם שמעבר לגבול הדמיוני, שאין ביכולתו לחסום ולהגביל את רגשי ההזדהות והשייכות של הפלסטינים שחיים במדינה גם עם אלה שנמצאים שם. הלב שלנו פעם בחוזקה בכל פעם שצפינו ברשתות הטלוויזיה. זה קרה בחצות אחרי שסיימנו לכתוב עוד נייר עמדה שנגיש לאחת הוועדות בכנסת בנושא תקציבי בירוקרטי בדיון בירושלים שנקבע לשעה 9:00 בבוקר; זה קרה בשעות הבוקר המוקדמות כשקמנו להכין סנדוויצ’ים לילדים לגן ולבית ספר; זה קרה בבוקר בדרכנו למשרד כשפתחנו את הרדיו לשמוע חדשות וזה המשיך בארוחת צהריים וגם בערב. אי אפשר היה להתנתק מהחדשות וסבלנו יחד עם כל האזור המדמם. אבל מה לעשות, שעון החיים ממשיך לתקתק ולתקתק, המשימות בעבודה ממשיכות ושיעורי הילדים וחוגיהם ממשיכים “כרגיל”.

העובדות והעובדים הערבים חיים בשני עולמות והפעם יותר מתמיד הם היו נפרדים ואפילו מפוצלים. מצד אחד החיים האישיים עם התחושות הקשות הנלוות לכך ומצד שני חיי העבודה והיום-יום, וביניהם אין כל תקשורת. מאז המלחמה החלו כללי משחק חדשים. כללים הסותרים את אבני היסוד שמלמדים בפקולטות הנבחרות בארץ במדעי הרפואה והנפש לפיהם חיבור בין נפש לגוף ומציאות הוא אבן יסוד לחיים בריאים ותקינים. אבל הפלסטינים בארץ צריכים לנהוג אחרת והם מוחרגים מהכלל האמור.

מעתה ואילך מצפים מהעובדות והעובדים הערבים לעצום עיניים ולהניח בצד את הפחד, הכעס, והזעזוע ממה שעובר על בני משפחתם. הדברים תקפים במקומות עבודתם ומחוץ לשעות העבודה ואף באופן שלא קשור לעבודה או בעת מילוי תפקיד.

כעת, לאחר סיום הקיץ הקשה ותחילתו של חורף חדש חודדו כללי המשחק בין המיעוט הערבי לרוב היהודי. חידוד שבא לידי ביטוי באמצעות הצקות, שיחות בירור, שימועים, השעיות ועד לפיטורין בשל עמדות והתבטאויות פוליטיות. הבהרות בלתי חוקיות ואסורות בכך שהן מפרות את זכות הביטוי של העובדים ואת זכותם לפרטיות, ומהוות טשטוש מסוכן בין חיי העבודה לחיים הפרטיים של העובדים. העובדה כי מעסיקים בולשים אחרי עובדיהם ברשת, ואף מגבילים את חירותם להתבטא באמצעות שימוש בחרב הפיטורין מהווה תקדים מסוכן, אשר יש לקטוע אותו באיבו.

כיום שוררת אווירה שקטה יותר במקומות העבודה, פשוט כי הושתקו העובדות והעובדים הערבים. בלי “ברברת פוליטית מיותרת” -  אך אל לנו להתבלבל, האווירה הזו טעונה ומתוחה יותר.

סכנה זאת של שליטה פוליטית באמצעות גדיעת מקור פרנסתו של אדם מוחרפת שבעתיים בשל העובדה כי כל מקרי הפיטורים היו של עובדים ערבים אשר התבטאו באופן שאינו מקובל ציבורית, ולא היה יחס דומה לעובדות ועובדים יהודים שהעלו אמירות קשות ולעיתים מסיתות בעליל כנגד בני החברה הערבית בריש גלי במקומות עבודתם.

אז כיצד אתם נוהגים כלפי העובדות והעובדים הערבים? האם אתם מבטיחים את זכויותיהם של כלל העובדים ללא אפליה מחמת לאום, השקפה, או השתייכות מפלגתית? האם אינכם רודפים פוליטית את מי שמביע עמדה אחרת משלכם? סתימת פיות בלתי חוקית ובלתי מוסרית של בני המיעוט הערבי מהווה מדרון חלקלק ומחר זה יכוון לא רק כלפינו, אלא כלפי כל מי שלא מיישר קו עם הקונצנזוס הלאומי.

הכותבת היא מנהלת פרויקט ייצוג הולם בעמותת “סיכוי”




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה