אורלי לוי אבקסיס חייבת להיות שרה

אחרי שהספיקה להניח על שולחן הכנסת ה-19 הצעת חוק לעיגון זכויות אוטיסטים, ניסתה לעזור למשה סילמן ונלחמה בהטרדה מינית במקום העבודה, יש לכם ספק שאורלי לוי אבקסיס היא שרת הרווחה החדשה?

10/02/2013
רונן טל קבלו עדכונים מרונן
  • RSS
» הייאוש יהיה יותר נוח? לוי אבקסיס (צילום: איילת פנחסי)

במדינת ישראל, שבה אנשים מתמנים לתפקידי שרים על סמך שיקולים פוליטיים ללא קשר ליכולתם הממשית, הדיון בשאלה האם ראוי לתת לח"כ אורלי לוי אבקסיס לכהן בתפקיד שרה נגוע בכל הסחות הדעת הקבועות: שובניזם, גזענות, רקע משפחתי, גיל, מה לא. אחרי שאביגדור ליברמן בילה קדנציה שלמה כשר חוץ בהעמקת הבידוד הבינלאומי של ישראל, ויובל שטייניץ מסר את משרד האוצר כבן ערובה של לשכת ראש הממשלה – מינויה של לוי אבקסיס לתפקיד שרת הרווחה (כפי שהמלצנו כאן בסלונה בפרוייקט ממשלת הנשים, בתחילת השנה) הוא לא רק טבעי ומתבקש; הוא יוכיח שממשלת נתניהו החדשה מתכוונת להתמקד במה שהיא אמורה לעסוק בו: בניסיונות לשפר את חיינו.

זה לא מקרה שלוי אבקסיס רשומה על הצעת החוק מס' 2 שהונחה על שולחנה של הכנסת ה-19: עיגון זכויותיהם של האוטיסטים והסדרת סל השירותים שמגיע להם (הצעת החוק שמקדימה אותה, המכונה "חוק זועבי", נועדה למנוע מבית המשפט העליון לבטל החלטה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול מועמד לכנסת; מה לעשות, אנחנו לא חיים בעולם מושלם). יאיר לפיד, אב לילדה אוטיסטית, הצטרף כראשון החותמים להצעת החוק, אבל גם בלעדיו הוא היה עובר ברוב גדול. הוא פשוט צודק ומוסרי והכרחי.

בכנסת הקודמת התבלטה לוי אבקסיס כח"כית המחויבת לנושאים חברתיים. היא קידמה כמה יוזמות חשובות, כמו חוק שמסדיר יום לימודים ארוך לילדים הסובלים מלקות שכלית או חוק שמבטיח סיוע ושיקום לאנשים נכים. בנוסף, היא הייתה שותפה לחקיקה חשובה למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, ולהסדרת תיקון בחוק שיאפשר לבן משפחה המטפל בחולה סיעודי לקבל שכר. רק לעיתים רחוקות פעילות כזאת סוחפת כותרות – הרבה יותר מעניין לעסוק בעוד יוזמה אני דמוקרטית של דני דנינו או פאינה קירשנבוים – אבל בדיוק בשבילה אנחנו שולחים אנשים לכנסת: כדי שיעבדו בשבילנו.

לוי אבקסיס, בתו של דוד לוי, ניהלה מגעים עם כמה מפלגות משני צידי המתרס הפוליטי לפני ששובצה במקום השישי בישראל ביתנו. מי שלא פתח לה אז דלת צריך היה להתפטר מזמן. מהצד האחר, הצטרפותה לליברמן היא בבחינת אוקסימורון שדורש הבהרה: לא רק בגלל הסנטימנט האנטי דמוקרטי המפותח שמושל במפלגה הזאת, אלא בעיקר על רקע העובדה שהממשלה היוצאת, שבה מילא ליברמן תפקיד מוביל, הפגינה עוינות עקבית לכל מה שלוי אבקסיס מייצגת ושואפת לקדם.

אני זוכר את הפעם הראשונה שבה הבחנתי בה. יחד עם ח"כ אילן גילאון, היא ביקשה לנצל את היתרון שמעמדה כח"כית מאפשר לה וניסתה להיכנס למוסד שמשכן חוסים הסובלים מפיגור ומבעיות נוספות. במשך דקות ארוכות השומרים בשער לא אפשרו לשניים להיכנס פנימה. רק בהוראה ישירה מלשכת השר הממונה התקבל האישור. צוות הטלוויזיה שליווה אותם לא קיבל אישור דומה והמתין לחברי הכנסת מחוץ לשער. כשלוי אבקסיס יצאה משם היא פרצה בבכי נורא וביקשה ניחומים בזרועותיו של גילאון. הצופים בבית יכלו רק לדמיין מה היא ראתה שם. מצאתי את עצמי אומר ללא קול: הנה אישה עם לב גדול.

לוי אבקסיס, שהפכה לכתובת המועדפת על נזקקים, ניסתה במשך חודשים לסייע למשה סילמן – האיש שהצית את עצמו למוות  - למצוא פתרון דיור, ונתקלה בבירוקרטיה החוסמת של פקידי משרד השיכון. את ניסיונה מול הרשויות היא סיכמה בראיון ל"דה מרקר" במילים "איזה ייאוש". אולי, אם תקבל את תפקיד שרת הרווחה, הייאוש הזה ייעשה, אפילו קצת, יותר נוח.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה