אורית גורן - גיבורה ישראלית

האם שוק העבודה יהיה שיוויוני יותר אחרי פסיקת בג"צ בנוגע להפליית השכר של אורית גורן? עו"ד אודליה לוי אטינגר סבורה שיש סיבה לאופטימיות

21/05/2012
עו''ד אודליה לוי אטינגר קבלו עדכונים מעו''ד
  • RSS

אורית גורן עבדה בסניף הום סנטר שברמת גן כיועצת במחלקת כלי עבודה. זמן קצר לאחר תחילת עבודתה גילתה כי חבר לעבודה המבצע עבודה זהה - מרוויח כשליש יותר ממנה. בעוד שאורית השתכרה 3,200 ש"ח עמד שכרו של הגבר על סך של 5,000 ש"ח. אותה עבודה. שכר שונה.

על כך נודע לאורית בהפסקת סיגריה אקראית כשהעזה לשאול את חברה לעבודה כמה הוא מרוויח...משגילתה את הפער בשכר פנתה למנהליה בדרישה כי ישוו את שכרה לשלו, אך אלה סרבו.

אורית שלא הסכימה להשלים עם הקיפוח הזה - התפטרה מעבודתה והגישה תביעה לבית הדין לעבודה מכח חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, וכן מכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בטענה כי הופלתה בשכר על רקע היותה אישה.

בית הדין לעבודה פסק לאורית את הפרשי השכר שלא קיבלה, לפי חוק השכר השווה. עם זאת טענתה לפיה המדובר גם בהפליה ולפיכך בעבירה על חוק שוויון הזדמנויות – נדחתה ע"י ביה"ד הארצי לעבודה לאחר שקבע כי הגם שעובדתית במבחן התוצאה אורית הרויחה כשליש פחות בעבור אותה עבודה, הרי שהיא לא הצליחה להוכיח כי המדובר במדיניות של הפליה שיטתית ומכוונת מצד המעביד ולפיכך לא הוכיחה כי הופלתה לרעה על רקע היותה אישה.

ביה"ד הארצי לעבודה ייחס חשיבות לחופש ההתקשרות והמו"מ בין הצדדים ולעובדה כי השכר שקיבלה אורית הוא השכר שביקשה עם קבלתה לעבודה, דבר שהיווה לדעת ביה"ד הצדקה מספיקה לסתור את טענת ההפליה מצד המעביד. אורית גורן לא הסתפקה בכך ופנתה לשדולת הנשים בבקשה לסייע לה במאבקה לשנות מסקנה זו. שדולת הנשים סברה אף היא שאין להשלים עם קביעה זו לפיה העובדה שאישה דורשת פחות שכר, מהווה הצדקה מספקת בידי המעביד לשלם לה פחות שכר. רק בגלל שהוא יכול.

האחריות היא על המעביד

החובה לקיים סולם שכר הוגן ושוויוני במקום העבודה היא חובה החלה על המעביד, אשר רק הוא יודע כמובן כמה בדיוק הוא משלם לכל עובד ועובדת. עליו לנהוג בשיוויון כלפי כלל העובדים ולא להפלות נשים, כולל פערי שכר שאינם נובעים מאבחנה עניינית, כגון הבדלים בכישורים, בוותק בניסיון וכו'. כושר המיקוח הפחות של חלק מהנשים והנטייה מצערת של רבות מאיתנו לא לדרוש את המגיע לנו או להצטנע בכל הנוגע למקומנו בשוק העבודה – ודאי שאינם יכולים להוות כלי בידי המעביד לשלם לנו פחות כאשר החוק מחייב לשלם שכר שווה.

העתירה (שיוצגה ע"י עו"ד ארנה לין וברק כלב) התקבלה תוך שבג"צ דחה את עמדת הום-סנטר לפיה היתה רשאית לשלם לעובדת שכר נמוך מזה של עמיתה הגבר רק בשל כך שדרשה שכר נמוך יותר. בהקשר זה קבעה הנשיאה (בדימוס) ביניש כי "קבלת העמדה לפיה חופש ההתקשרות עשוי להצדיק את הפערים בשכר עומדת בניגוד מהותי לתכלית אותה ביקש המחוקק להגשים בחוק שכר שווה, שהיא צמצום השפעת כוחות השוק על קביעת שכרן של נשים, נוכח ההפלייה הפסולה בשכר אליה מביאה הסתמכות על כוחות השוק בלבד".

עוד נקבע כי ככל שקיימים פערי שכר משמעותיים יותר בין גברים לנשים במקום עבודה (כמו במקרה זה בו מדובר בפער של 35%), עובר הנטל את המעביד כדי להוכיח כי הפער בשכר נובע משיקולים לגיטימיים או עניינים ולא נובע מאפליה האסורה בחוק.

לראשונה מאז הוקמה נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת (האמונה על אכיפת שוויון ההזדמנויות בשוק העבודה בישראל) צורפה הנציבות לדיון בתיק זה במעמד של "ידיד בית משפט". הנציבות יוצגה ע"י הנציבה הארצית עו"ד ציונה קניג יאיר וע"י עו"ד ג'נט שלום. פסיקת בג"צ אימצה למעשה את עמדת הנציבות בדבר העברת הנטל אל כתפי המעביד להוכיח כי לא הפלה.

פסק הדין החדש הזה יוצר מציאות חדשה בה החובה האקטיבית לדאוג לכך שלא יהיו פערי שכר מגדרייים היא על כתפי המעביד. במציאות חדשה זו עובדת שיש לה יסוד להניח כי היא משתכרת פחות מגבר במקום עבודתה המבצע עבודה זהה או שוות ערך – יכולה וצריכה לדרוש את השוואת השכר והתנאים.

המעביד לא יוכל עוד לסרב לדרישה זו ויצטרך "לעבוד קשה" כדי לשכנע שיש טעם לגיטימי ומוצדק לפערי שכר כאלה. אם אין – יצטרך לא רק להשלים את הפערים אלא אף לפצות את העובדת על כך שהפלה אותה בשל היותה אישה.

>> הכותבת היא חברת הנהלה בשדולת הנשים בישראל, אשר שמה לה למטרה לצמצם את פערי השכר המיגדריים בשוק העבודה בישראל ולאכיפת הזכות לשכר שווה. נשים שהופלו בשכרן מוזמנות ליצור קשר בטלפון 03-6123990.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה