אוסטיאופורוזיס, לא על צפיפות העצם לבדה

מחלת האוסטיאופורוזיס היא מחלה קשה שפוגעת באיכות חיים של הסובלים ממנה. הערכה מתואמת אישית של הסיכון להופעת שברים חשובה מאוד להתאמת טיפול נכון

10/10/2016
פרופ' צופיה איש-שלום קבלו עדכונים מפרופ' צופיה
  • RSS

אוסטיאופורוזיס היא מחלה שמתאפיינת בירידה בחוזק העצם ונטייה מוגברת לשברים. השברים מתרחשים לאחר חבלה מינימלית, כגון נפילה מגובה , או ללא חבלה כלל. סיכון השברים עולה במידה ניכרת לאחר התרחשות  כל שבר אוסטיאופורוטי. לפי רשם אוסטיאופורוזיס של מכבי שרותי בריאות, בישראל  חיים כ- 500,000 חולי אוסטיאופורוזיס.

שתי מטופלות שפנו לאחרונה למרפאתי מהוות דוגמה חיה לחשיבות האבחון והטיפול הנכון במחלה. דלית (שם בדוי) עורכת דין בת 53,  נכנסה למרפאתי מודאגת מאוד: היא חששה שמצב העצם שלה חמור. האם אכן כך?

דלית היא אישה בריאה ופעילה, המקפידה על פעילות גופנית סדירה של הליכה ופילאטיס. המחזור החודשי פסק אצלה בגיל 50. היא סבלה מגלי חום מעיקים, שגרמו להפרעות שינה ולעצבנות. בנוסף,  בעת הדיונים בבית משפט, ברגעים הרגישים ביותר, פניה האדימו והיא התכסתה זיעה. בהמלצת הגניקולוגית שלה היא החלה ליטול טיפול הורמונלי ששיפר מאוד את איכות חייה.

מטופלת עם אוסטופורוזיס (צילום: שאטרסטוק)

באחד הימים התקשרו אליה ממכון לבדיקות צפיפות עצם והיא הוזמנה לבדיקה שלאחריה אובחנה  כסובלת מאוסטיאופורוזיס.  רופא המשפחה המליץ לה על נטילת תוסף סידן וויטמין D והציע לשקול טיפול תרופתי נוסף באוסטיאופורוזיס.  דלית פנתה למרפאתי להתאמת הטיפול המתאים.

מרים (שם בדוי), בת 76, אישה נמרצת ופעילה הגיעה למרפאתי אחרי שהחליקה בביתה ושברה את  צוואר  הירך. זה השבר השני שלה תוך שנתיים, קודם לכן שברה את עצם הזרוע באזור הכתף בנפילה מגובה עמידה בטיול בטבע.  מרים עברה ניתוח ונמצאת  בשלבי שיקום מתקדמים, טיפול במכון לפיזיותרפיה. מרים בצעה בדיקת צפיפות עצם לפני שנתיים, לאחר השבר בכתף. הבדיקה כלולה בסל הבריאות  בישראל מגיל 60. תוצאת הבדיקה הייתה מעודדת, וסוכמה כ"אוסטיאופניה בינונית" בצוואר הירך בלבד, צפיפות העצם בחוליות הייתה  תקינה. נאמר למרים שעליה לקחת תוסף סידן וויטמין D ואין כל צורך בטיפול תרופתי נוסף. אחייניתה, סטודנטית לרפואה, אמרה לה ששמעה בהרצאה שלאחר  שבר גדל הסיכון להופעת שברים נוספים ושכדאי לקבל טיפול תרופתי למניעת שבר נוסף וכך הגיעה אלי.

מטופלת עם אוסטופורוזיס עושה פיזיותרפיה (צילום: שאטרסטוק)

מכאן נעבור  לבדיקת צפיפות העצם, שכה הדאיגה את דלית ושמרים התייחסה אליה בשאננות. בדיקת צפיפות העצם היא בדיקה כמותית, שמתבצעת באמצעות מכשיר ה- DXA, הבודק את צפיפות המינרלים בעצם באמצעות אלומה של חלקיקי אור (פוטונים) המופנים לעבר האזור הנבדק. מונה, שנמצא מהעבר השני של האזור הנבדק, בודק את כמות הפוטונים שהצליחו לעבור דרך האזור הנבדק. ככל שהעצם צפופה יותר, פחות פוטונים יעברו דרכה.  בדרך כלל נבדקות ארבע חוליות  של עמוד השדרה המותני ואזור הירך הקרבנית (החלק של הירך הקרוב לאגן).

אבחנת האוסטאופורוזיס נקבעת כאשר צפיפות העצם של הנבדק/ת נמוכה בכ-25% מצפיפות העצם הממוצעת של נשים בנות שלושים, ומצב זה אכן קשור בעלייה בסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים  בהמשך החיים. אלא שכמו לכל בדיקה, גם לבדיקה זו ישנן מגבלות, שנובעת ממאפיינים טכניים של המכשור, ממבנה גופו של הנבדק, מנוכחות הסתיידויות ליד החוליות עקב שינויים ניווניים   וממיומנות הטכנאי הבודק. צפיפות עצם נמוכה, אכן קשורה בהגברת סיכון שברים, אך בלמעלה מ50% מהחולים שסבלו משברים אוסטיאופורוטיים , צפיפות העצם הייתה מעל לתחום האוסטיאופורוטי, כלומר טובה יחסית.

חשוב לדעת שצפיפות העצם היא רק אחד מגורמי הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים. היום ידוע שגורמים נוספים, כגון גיל ,שבר קודם, סיפור של שבר צוואר הירך אצל אחד ההורים, מחלות כרוניות, שימוש בתרופות ממשפחת הקורטיזון, עישון ושתיית אלכוהול קשורים בסיכון מוגבר להופעת שברים.

חישוב הסיכון לפי גורמים אלה וצפיפות עצם גם יחד אפשרי באמצעות תוכנה  בשם FRAX, שפותחה על ידי הקרן הבינלאומית לאוסטיאופוריזיס (International Osteoporosis Foundation), על פי נתונים של כל מדינה, והיא זמינה היום חינם באינטרנט.

הצעתי לדלית ולמרים להעריך את הסיכון שלהן להופעת שברים בעשור הקרוב. הסיכון  של דלית יצא נמוך מאוד: 4.3% לכלל השברים ו- 1% לשברי ירך. טיפול תרופתי מפחית סיכון שברים בכ-50% , והיות והיא כבר נוטלת טיפול הורמונלי, שהוכח כשומר על מסת העצם ומפחית סיכון שברים, אין כל סיבה להוסיף לכך טיפול נוסף, מלבד השלמה תזונתית של סידן וויטמין D שדלית כבר נוטלת.

סיכון השברים של מרים היה מאוד גבוה, היות והיא סבלה משברים אוסטיאופורוטיים וגם אמה סבלה משבר צוואר הירך בגיל 70. הסיכון הוערך ב-  35% לכלל השברים ו- 24% לשברי ירך לעשור הקרוב, למרות שלפי צפיפות העצם לבדה  מצבה היה טוב מזה של דלית. מרים סובלת מאוסטיאופורוזיס קשה ועליה לקבל טיפול תרופתי. מרים אמרה שהיא חוששת מהטיפול היות והיא סובלת מצרבת, וגסטרואנטרולוג אמר לה שיש לה בקע בסרעפת ועליה להיזהר בנטילת תרופות. כמו כן היא נמצאת במעקב מומחה למחלות כליה בגלל ירידה בתפקוד כליות, לאחר זיהומים רבים בדרכי השתן שפקדו אותה בילדות בגלל בעיה מולדת שתוקנה בהמשך, אך תפקוד הכליות נפגע. גם הנפרולוג הזהיר אותה משימוש בתרופות שעלולות לפגוע בתפקוד הכלייתי. הסברתי למרים שבסל הבריאות בישראל  נכללות תרופות שעוקפות בעיות אלה. היא יכולה לקבל טיפול בהזרקה ובכך למנוע חשיפה של מערכת העיכול לתרופות, כמו כן אחת התרופות אינה מופרשת דרך הכליות ומותרת בהחלט לאנשים עם ירידה בתפקוד כלייתי. עליה לקבל תרופה זו בהזרקה תת עורית פעמיים בשנה.

מחלת האוסטיאופורוזיס היא מחלה קשה שפוגעת באיכות חיים של הסובלים ממנה. הערכה מתואמת אישית  של הסיכון להופעת שברים חשובה מאוד להתאמת טיפול נכון. בישראל רק כ- 20% מהחולים שסבלו משברים אוסטיאופורוטיים מקבלים טיפול למניעת שברים נוספים.

 פרופ' צופיה איש שלום (צילום: אדוארד קפרוב)

** הכותבת היא מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת. בית חולים אלישע. סיו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם. 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה