אוטובוס מלא באנשים ריקים

הסטודנטית מרוות אגבאריה עברה חוויה משפילה של תשאול וחיפוש במזוודתה לאחר שנוסעת באוטובוס התלוננה שהיא חשודה בעיניה. עד היום היא נושאת עמה את הטראומה

03/10/2017
רבקל'ה מונדלק קבלו עדכונים מרבקל'ה
  • בדואר
  • RSS

באוגוסט פורסמה ידיעה ב’הארץ’ שסיפרה את סיפורה של סטודנטית ממוצא ערבי מבאר שבע שהורדה מאוטובוס במהלך נסיעה בעקבות תלונה של נוסעת אחרת על כך שהסטודנטית חשודה בעיניה. שוטרים שהגיעו למקום פרקו את מזוודתה ותשאלו אותה מול שאר הנוסעים.

כמו צעירים אחרים ממוצא ערבי, הסטודנטית מרוות אגבאריה, שלומדת שנה רביעית כימיה ובלשנות אנגלית באוניברסיטת בן גוריון, מודעת לגזענות, לחשד ולמתיחות במקומותינו, ועם זאת אין אדם שערוך להתמודד עם סיטואציה אלימה ומשפילה שכזו.

מה שעורר את חשדה של הנוסעת הערנית שמיהרה להזעיק את המשטרה, הוא שהסטודנטית עלתה לאוטובוס באום אל פחם ושלראשה היה כיסוי ראש.

כהרף עין עוצרים את האוטובוס שוטרים חמושים ברובים ומפנים אותו מכל נוסעיו. הנהג שמנסה לדבר על לבם שינהגו בעדינות בסטודנטית מושלך מחוץ לאוטובוס.

הסטודנטית נחקרת על ידי השוטרים החמושים כאחרונת המחבלים, ומשלא נמצא דבר הם מורידים אותה מהאוטובוס ומחטטים לעיני כל הנוסעים במזוודה שלה. מזוודה שמכילה את בגדיה ועוד חפצים אישיים.

לא נמצא אף שוטר הגון שינהל את החקירה באדיבות, יתייחס לבהלה הטבעית של מרוות, וידאג לכך שהחיפוש במזוודה יתבצע בצד ולא לעיני כל הנוסעים.

במשטרה טוענים כי השוטרים רק ביצעו את תפקידם, כרגיל.

אם אלה הנורמות המקובלות במשטרת ישראל אז כולנו צריכים לדאוג מכיוון שבפעם הבאה זה עלול לקרות למישהי אחרת שתעורר חשד מסיבה כלשהי.

צעירה על אוטובוס (צילום: שאטרסטוק)

קשה שלא לתהות אם משטרת ישראל איננה מפעילה לחץ מופרז ואלים על נוסעים תמימים והאם אכן נדרשו שוטרים חמושים ברובים למשימה? ואילו הסטודנטית היתה נושאת מטען על גופה האם זו הדרך לנטרל אותו?

הסטודנטית מאוד נבהלה ופרצה בבכי. האם שני שוטרים שנושאים אקדח לא היו מצליחים להשתלט עליה?

האם יכול להיות שהשוטרים אטומים לחלוטין? ואולי הם שואבים עונג מעצם ההשפלה של הסטודנטית ממוצא ערבי?

האם נערכה מאז בדיקה של משטרת ישראל על התנהלותם הלא ראויה של השוטרים?

עד כה במשטרת ישראל אפילו לא מצאו לנכון להתנצל בפני הסטודנטית.

באוטובוס, שהיה מלא בנוסעים, לא נמצא אף אחד שייחלץ לעזרתה וינסה להגן על הסטודנטית שעוברת התעללות נפשית על ידי שוטרים ובחסות המשטרה.

האם לנשים ממוצא ערבי יש דרך להתגונן מפני איבה ופחד עיוור שרואה בכל דמות ממוצא ערבי מחבלת בפוטנציה?

עבר יותר מחדש מאז אותו אירוע, הסטודנטית מרוות אגבאריה סיפרה לי בשיחת טלפון שחייה חזרו לשגרה כלשהי. היא ממשיכה בלימודיה, בסופי שבוע היא נוסעת לבקר את ההורים באום אל פחם, והיא עושה מאמצים להתגבר על הפרעות אכילה ושינה שלא היו לפני כן. אך משהו באמון הבסיסי שלה בעולם קרס.

כל נסיעה על הקו מועדת לפורענות ודי בנוסע חשדן אחד כדי שהסיוט יחזור על עצמו.

ואכן תוך זמן קצר התרחש מקרה דומה. הסטודנטית עלתה על אוטובוס מלא בחיילים בדרכה הביתה. כל חייל תפס שני מושבים ולבסוף חיילת אחת פנתה לה מקום לידה.

החיילים נעצו בה עיניים, אולי כל אדם ששוטרים חמושים ברובים הסתערו עליו באופן פתאומי היה מרגיש כך, אבל זו לא היתה רק הרגשה. החייל שישב מולה ניגש לנהג וטען שהוא מפחד מפניה.

הסטודנטית הבינה שהדרך היחידה לעבור את הנסיעה בשלום היא להתיידד עם החיילת ולהראות לשאר הנוסעים שהן מדברות וצוחקות ועושות סלפי ביחד.

אין לדעת איך היתה מסתיימת הנסיעה אלמלא התיידדה עם אותה חיילת.

אחרי אותו מקרה אביה התנדב להסיע אותה ללימודים במכוניתו כדי לחסוך ממנה עוגמת נפש. אך הוא אינו יכול להסיע אותה על בסיס קבוע. בפעם הבאה שהיא בחרה באוטובוס האב חיכה איתה בתחנה ועלה לאוטובוס כדי לומר לנוסעים שבתו לא מחבלת ושלא יזמינו לה משטרה.

הסטודנטית כמובן מעריכה את הדאגה של אביה, אך המחזה מבייש וכואב.

אוטובוס ריק (צילום: שאטרסטוק)

בשיר ‘סטטיסטיקה’ של יהודה עמיחי, בנו הקטן אמר:

“הנה אוטובוס מלא באנשים ריקים”.

האוטובוס שמרוות אגבאריה עלתה עליו היה מלא.

אנשים שאיבדו את האמפתיה שלהם, הם אנשים ריקים.

שוטרים שנהגו באופן זה חייבים להיחקר ולתת את הדין. מרוות אגבאריה זכאית להתנצלות ולפיצויים על הנזק הנפשי שנגרם לה.

אף אחד לא יכול להבטיח לנו ביטחון מלא, מי שחושב שהשפלתם של אזרחים תמימים תמנע את הפיגוע הבא טועה ומטעה. רק מודעות לזולת כבן אנוש תקרב אותנו לעולם טוב ובטוח יותר.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה