הבלוג של יעל בשור

נשואים לחיים

אני נשואה לחבר הכי טוב שלי, אמא לארבעה, כותבת, קוראת, גולשת, מבשלת ואופה. נהגת מרוצים מקצועית (אני נוהגת, הילדים מרוצים). מטפלת משפחתית וזוגית, מנהלת טיפול, מאמנת בריאות. מלווה משפחות עם ילדים סכרתיים. בעבר ניהלתי פורום... +עוד

אני נשואה לחבר הכי טוב שלי, אמא לארבעה, כותבת, קוראת, גולשת, מבשלת ואופה. נהגת מרוצים מקצועית (אני נוהגת, הילדים מרוצים). מטפלת משפחתית וזוגית, מנהלת טיפול, מאמנת בריאות. מלווה משפחות עם ילדים סכרתיים. בעבר ניהלתי פורום תמיכה במשך חמש שנים.

עדכונים:

פוסטים: 7

החל מאוקטובר 2010

בשבועות האחרונים “ידיעות אחרונות” מפרסמים פרוייקט שנקרא “שולחן משפחתי”. במסגרת הפרוייקט, מעודדים משפחות לאכול ביחד ארוחת ערב, מפרסמים סוגי ארוחות ערב של משפחות, עוקבים אחר משפחות שמעוניינות בכך לגבי הרגלי ארוחת הערב שלהן ועוד.

שיאו של הפרוייקט כנראה ב 8.4.14 כשביום זה מצופה מכל ‘עמישראל’ לשבת לארוחת ערב משפחתית, כל משפחה לעצמה כמובן. הבוקר התפרסמה כתבה שכותרתה “עוצרים את שעון הנוכחות  - המנכ”לים המובילים במשק הצטרפו למיזם שלישי משפחתי”. בכתבה מרואיינים מנכ”לים שונים שמספרים כמה חשובה ארוחת הערב בכלל ובמיוחד בתאריך שנקבע על ידי מובילי הפרוייקט ועל כן המנהלים ידרשו מעובדיהם להגיע בזמן לארוחת הערב ביום זה.

קראתי. ונהיה לי ממש עצוב. עצוב לי שהמנכ”לים מעודדים את העובדים שלהם לצאת פעם בשבוע בזמן לארוחת הערב, עצוב לי שבתאריך הזה במיוחד הם יעצרו את שעון הנוכחות וישלחו את העובדים שלהם בזמן לארוחת הערב. למה עצוב? כי זה בעצם היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. אכן, ב 8.4 יגיעו ההורים לארוחת הערב בשיאו של הפרוייקט. אבל מה קורה בשאר הערבים? למה נושא ארוחת הערב עם המשפחה צריך להיות משהו שצריך להסביר את חשיבותו, להדגיש אותו באופן מיוחד, איך זה קורה שהורה שעובד נניח משעה שמונה בבוקר (והרבה הורים מתחילים אפילו קודם) הנוכחות שלו בבית בשעה שבע בערב אינה דבר מובן מאליו. למה צריך פרוייקט מיוחד בשביל שההורים יהיו בבית בזמן לארוחת הערב עם הילדים שלהם?

השאלות הנשאלות הן כמובן לכל הגורמים המעורבים.

גם להורים שצריכים שיזכירו להם שיש להם משפחות, שצריך שיהיה פרוייקט מיוחד שיפאר את חשיבות הארוחה המשפחתית והנוכחות ההורית בבית עם הילדים.

גם למעסיקים שצריכים שיבהירו להם שיש שעות עבודה אך גם יש שעות מנוחה ופנאי. שהחיים של העובדים אצלם אינם רק עבודה אלא לכל אחד ואחד מהעובדים וגם מהמנהלים יש חיים, משפחה, תחביבים, חברים ולכל הדברים הללו צריך זמן. העבודה היא שואב זמן רציני אבל לדעתי זה עצוב שצריך להזכיר שהעבודה היא לא הכל בחיים.

וכמובן שיש גם את הגורם החברתי- כלכלי- מדיני, הצורך להתפרנס, הפחד מפיטורין, המרדף אחר העושר והסטטוס ועוד.

הייתי שמחה אם פרוייקט שלישי משפחתי היה הרבה פחות פרוייקט והרבה יותר מובן מאליו. שבכלל לא היה צורך להזכיר לנו את חשיבות ארוחת הערב עם הילדים ובני הזוג שלנו. שהיינו יודעים לבד כמה חשובה הישיבה ביחד עם האנשים הקרובים והחשובים לנו ביותר.

עוד מהבלוג של יעל בשור

אנחנו ה"הורים"

הכתבות האחרונות על המרי הציבורי קצת מלחיצות אותי. הגבתי על פוסט פה ושם, קצת ב"פייס" אבל פתאום נמלאתי חרדה אמיתית. כולם כותבים שההורים עוזרים להם. האמת? גם לנו ההורים עוזרים מדי פעם. לא במוצהר, כי הרי אנחנו כבר גדולים, אבל...

תגובות

פורסם לפני 9 years

נשואים לחיים

שם הבלוג שלי לקוח ממיזם שהקמתי לפני כמה שנים. כיועצת משפחתית נתקלתי בזוגות שישבו אצלי בטיפול ובמהלך ויכוח אמרו משפטים שהתחילו במילים "אם הייתי יודע/ת..." המגוון היה רחב: "אם הייתי יודע שאת תמשיכי לעבוד אחרי שיהיו לנו ילדים...

תגובות

פורסם לפני 10 years

שלום עולם!

שלום, ברוכים הבאים לבלוגים של סלונה. שיהיה הרבה בהצלחה, ויש לנו גם כמה טיפים בעמוד הראשי של הבלוגים (הקישור הכי שמאלי בסרגל הניווט)....

תגובות

פורסם לפני 10 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה