הבלוג של Be.Noa

להתבגר ולהתחזק

בת 34. עורכת תוכן, מנהלת פרויקטים בדיגיטל, מלווה בתהליכי שינוי והעצמת מודעות מאמינה גדולה באהבה. מאמינה שהחיים מורכבים מרגעים קטנים והכי חשוב זה להיות נוכח בכל רגע! תהיו שמחים, תצחקו, תבכו,תאהבו, תשירו,תרקדו- תהיו... +עוד

בת 34. עורכת תוכן, מנהלת פרויקטים בדיגיטל, מלווה בתהליכי שינוי והעצמת מודעות מאמינה גדולה באהבה. מאמינה שהחיים מורכבים מרגעים קטנים והכי חשוב זה להיות נוכח בכל רגע! תהיו שמחים, תצחקו, תבכו,תאהבו, תשירו,תרקדו- תהיו עצמכם! just be מוזמנים למצוא אותי גם בפייסבוק- https://www.facebook.com/Be.Noa.Love

עדכונים:

פוסטים: 68

החל מנובמבר 2010

19/11/2011

אני מוצאת את עצמי מתהלכת בין הטיפות. ואולי מתחמקת בין הטיפות, בכל כך הרבה מובנים.
הגשם הזה שלא מפסיק לרדת, משאיר לי הרבה זמן לחשוב- ותשאלו את מי שמכיר אותי טוב, זה משהו שאני עושה רוב הזמן גם ככה.

כל הימים שלי עמוסים במשימות ובעבודה כך שאני לא מוצאת זמן למשימה החשובה מכל- מציאת האהבה שלי , והשקעת הזמן הראוי גם למשימה הזו.
אם לומר את האמת אני גם מבולבלת וגם מבוהלת מהעובדה שבכזו קלות- אני מכניסה את הנושא הזה לרשימת מטלות.
בתוך תוכי אני עוד מאמינה שזה יקרה באופן טבעי. אבל בינתים, החיים מראים אחרת. מראים שגם בשביל זה צריך לעבוד.
ואני לא יודעת היכן למצוא מבין כל מאגרי האנרגיה המוגבלים שיש לנו כבני אדם, את האנרגיה להוסיף למשימה הזו.
השבוע עסקתי בזה הרבה- באובדן אנרגיה, מציאת אנרגיה והיחס שלי לזוגיות.
גיליתי שיש בי פחדים גדולים מאוד מכניסה למערכת יחסים, יחד עם הרצון הגדול.
גיליתי שאני אוהבת מאוד את העובדה שאני האחראית הבלעדית על האופן בו חיי מתנהלים ולמרבה הפלא, גיליתי שאני מרגישה שלהכניס מישהו לחיי אומר לחלוק איתו את האחריות עליהם.
באופן מודע אני לא מרגישה את זה. אבל כנראה שהמחשבה הזו ישנה שם.
אז ממה בעצם אני בורחת? השבוע יצר איתי קשר בחור שהכרתי לפני חצי שנה ורצה לפגוש אותי אז. הוא רוצה לפגוש אותי גם עכשיו.
משהו בי לא פתח את לו את הדלת הזו ולא מצליח לפתוח את הדלת עכשיו. דלתות ליבי חסומות למולו ומסרבות להפתח. אני יודעת שהן לא חלודות כי מדי פעם מתעורר בי איזה רגש שממלא אותי. כאילו להזכיר לי שאני יכולה לאהוב באמת.

אז אולי אני באמת מחכה שזה יקרה קצת מעצמו?  שאלך ברחוב, אראה מישהו שמוצא חן בעיניי וזה ימשיך באופן טבעי?
הימים כל כך קצרים החורף הזה, עד שאני מרגישה שאני רוצה לבלות את הזמן שלי עם אנשים ובמצבים שאני יודעת שיהיה לי בהם טוב.
בגלל זה קשה לי ליזום מפגש עם מישהו שאני לא יודעת אם אהנה. רוצה להיות עם אנשים שאני אוהבת ואוהבים אותי. אני יודעת שזה נשמע מוזר ואולי בתוך תוכי אני מקווה שמישהו שיקרא את זה יצליח להבין ולהזדהות.

בזמן שאני כותבת את המילים האלה, מתנגן ברקע השיר “סיפור רומנטי” של שלמה ארצי. זה בדיוק מה שאני רוצה. סיפור רומנטי.ומרגש. ומסעיר. ומצחיק. סיפור רומנטי שאין לו סוף.
אני מקווה שהחורף הזה יביא איתו סיפור רומנטי.

ואם כבר “סיפור רומנטי” אז הנה כמה מילים מהשיר:
“בגשם של נובמבר את בין כל המסובכים,
נראית לי הדבר הכי הכי פשוט,
השאלה הכי גדולה: לאן כולם הולכים,
ביום כזה גשום?
סיפור רומנטי – כן
סיפור רומנטי – כן
בתוך הגשם של נובמבר

והשיר-  .סיפור רומנטי- שלמה ארצי

עוד מהבלוג של Be.Noa

משהו או מישהי שכדאי שתשמעו

על אפרת לוטנברג שמעתי מחברה, אוהבת מוסיקה והייתי אפילו קוראת לה חוקרת מוזיקה ישראלית. אני לא חושבת שיש הופעה אחת שהיא לא הייתה בה לאחרונה. היא תמיד מעדכנת אותי, בכל מה שחדש. הפעם- הופתעתי. הופתעתי מאוד. הופתעתי ושמעתי...

מה יגרום לנו לעזוב?

יכולתי לתת לזה כותרת אחרת. כמו למה אנחנו כל כך אוהבים את תל אביב שקשה לנו להפרד ממנה ולהשאיר אותה מאחורינו. אני חושבת על זה כבר המון זמן. לעבור למקום אחר. מקום ששכר הדירה יהיה זול יותר. זו אולי ה- סיבה לעזוב. אולי זו הסיבה...

תגובות

פורסם לפני 9 years

יש באמת דבר כזה "הגבר התל אביבי"?

כל פעם שמגיח גבר חדש לחיי וזה לא מסתדר ואיכשהוא נגמר, החברות שלי (היקרות) באות למגננה שלי ויוצאות נגד העיר תל אביב. התגובה הראשונה (טוב, לחלקן השניה), היא אחחח "הגברים בתל אביב"... האם באמת אפשר להאשים בניינים, רחובות,...

תגובות

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה