הבלוג של מירב פיקרסקי - להיות סינדרלה

beingcinderella

סיפורים קטנים על עניינים גדולים. לחיות באומץ, להקשיב לאינטואיציה, להחליט מהר ו... נכון, להתנהל בגמישות ולהיות שלמה. הכותבת היא מירב פיקרסקי - קואוצ׳רית מומחית להעלאת הביטחון והערך העצמי. בעלת העסק ״להיות סינדרלה״... +עוד

סיפורים קטנים על עניינים גדולים. לחיות באומץ, להקשיב לאינטואיציה, להחליט מהר ו... נכון, להתנהל בגמישות ולהיות שלמה. הכותבת היא מירב פיקרסקי - קואוצ׳רית מומחית להעלאת הביטחון והערך העצמי. בעלת העסק ״להיות סינדרלה״ beingcinderella.co.il

עדכונים:

פוסטים: 22

עוקבים: 21

החל מנובמבר 2012

מה עובר לי בראש כשאני בוחרת לצאת עכשיו מתחת לפוך, ללבוש טרנינג, לנעול נעלי ריצה, לצאת החוצה ו… לרוץ. ניצחתי את העצמי שחשבתי שאני.

29/01/2013

בשיחת האימון הוא אמר לי ש”הוא מרגיש שיהיה טוב אם תתחילי לרוץ”.
אני עם כל היצירתיות שבי לא הייתי מעלה בדעתי את הרעיון ההזוי הזה. המשפטים הראשונים שעלו לי בראש היו: “אני? לרוץ? נראה לי שהתבלבלת… מה לי ולספורט… מקסימום יוגה, פילאטיס – עדין, רגוע, גוף-נפש…” ומה שעניתי לו היה: “נשמע לי מעניין ונכון, אני אתחיל מחר בבוקר!”.

אני אלבש מכנסי טרנינג נוחות ואנעל נעלי ספורט אולסטאר שחורות שקניתי בגלל הלוק. ההחלטה הראשונה שקיבלתי היתה “אני אתחיל עם מה שיש” כי אדון פרפקציוניזם היה קופץ ומוצא מלא סיבות ללמה לא עכשיו.
הסתכלתי על תוכנית הריצה למתחילים באינטרנט והרגשתי שקט. לא צריך לחשוב, רק לעשות, למלא הוראות.

למחרת השעון צילצל ואמר את דברו. קמתי, התארגנתי ויצאתי. התחלתי עם 5 דקות הליכה ו-8 דקות ריצה. צב היה מנצח אותי אבל אני ניצחתי את העצמי שחשבתי שאני. עשיתי את זה. רצתי.
לפעמים מרשה לעצמי עוד כמה דקות מתחת לפוך, לפעמים שותה קפה לפני. מאפשרת לעצמי להיות גמישה כדי שאוכל לצאת לרוץ בכיף.

אם זה היה רק בשביל הכושר זה לא היה מספיק חזק.
זה לא היה מספיק חזק כדי לנצח את העבר. במעט שרצתי בעבר, לא אהבתי את זה. רצתי “כי צריך”, הריצה שעממה אותי והיה לי קשה.
כשאני רואה לנגד עיני שהצלחה בריצה תביא גם את הרמה המקצועית הבאה שלי – שום דבר לא יעצור אותי!

במיטה, כשעולה מחשבה “אולי לא היום, אולי מחר”, אני ישר מחליפה אותה למחשבות על “מה אני הולכת לעשות היום”. החלטתי שאני חושבת מה שפחות על הריצה. אני פשוט רצה.

ואז בלי לשים לב, החיידק היצירתי התחיל לשנות את התוכנית האימונית. התלהבתי והתחלתי לרוץ יותר מ-3 פעמים בשבוע. מדי פעם הרגשתי מיחוש בברך שמאל. היא לא ממש אהבה את מה שקורה. בהתחלה הבנתי ממנה שהיא רוצה שאקנה נעלי ספורט ראויות (וגם טרנינג סקסי… טוב, את זה אני הוספתי) ושלא אגזים בתדירות. הקשבתי לה. אמנם קטנה ותקועה באמצע, אבל מה לעשות, חשובה…

שמתי לב שכשהתמקדתי באופן שבו אני דורכת עם רגל שמאל על המדרכה, ומשנה את המשקל פנימה כפיצוי על הנטיה החוצה, כדי שלא יכאב, זה עזר קצת למנוע את המיחוש בברך. ועדיין היה לה עוד קצת מה להגיד. הרגשתי שהיא רוצה להגיד לי משהו עמוק וחשוב יותר.
היא לחשה לי “איזון”. איזון בריצה, איזון בחיים, כי כשאין איזון, יש הפרעות בדרך להשגת המטרה (אם לא הייתי מקשיבה לה לאורך זמן היא היתה ממש כואבת ולא הייתי יכולה להמשיך לרוץ, להשיג את המטרה). אמרתי וחזרתי על המילה “איזון” תוך כדי ריצה.
הברך שקטה ואני מבינה שהיא מרוצה. קטנה אך חכמה, נכון?

איזון בריצה שמעלה יותר ויותר גם את המודעות והעשייה המאוזנת בחיי.

תליתי את התוכנית מול העיניים ואני מסמנת לעצמי איפה אני נמצאת בדרך, כשהמטרה היא ריצה של 40 דקות.
מצאתי את התדירות שנכונה לי כרגע, את הקצב שנכון לי, והתוצאה היא שאני נהנת אפילו בזמן הריצה עצמה (ולא רק אחרי…) ומעלה בהדרגה את זמן הריצה בהתאם לתוכנית האימונית.
ואז, עוד פעם, הכל משתנה, ואני בהקשבה למה שיאפשר את האיזון עכשיו.

היום, גם אם הוא יגיד לי להפסיק – אני לא מפסיקה:)

____________________________________________________________________

את מוזמנת להצטרף בחינם ל”מועדון הסינדרלות”, וקסם יומי יופיע אצלך במייל, מחוייך ומעורר השראה.

עוד מהבלוג של מירב פיקרסקי - להיות סינדרלה

תצוגה מקדימה

מלבד לביחד. 10 עובדות

1. רוב חיי חייתי לבד. מאז שאני זוכרת את עצמי אני רוצה זוגיות אבל בלי להתכוון עשיתי דוקטורט בלחיות לבד. גרתי (רשימה חלקית) ביפן, לונדון וניו יורק. החלפתי קריירות. גברים באו והלכו. היה מתעלל נפשי, היה גם נשוי, כמה שמאוד אהבו...

תצוגה מקדימה

מי הזיז את השטיח שלי?

פעם בשבוע המנקה של הבניין עושה את מלאכתו נאמנה. ההוכחה היא מדרגות נקיות ושטיחונים שמוצאים את עצמם תלויים, על המעקה. כל אחד מארבעת השטיחונים מחכה בשקט לחזור למקומו ולייעודו - לשבת לפני הדלת ולקבל את פני בעלי הבית השבים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

טיפ על איך לנצל את תמונת המסך שבנייד לטובתנו

הטלפון החכם הפך להיות אקסטנשן של המוח שלנו. מכיוון שכך הוא נמצא תמיד בהישג יד ואת תמונת המסך אנחנו רואות שוב ושוב ושוב. ״תמונה שווה אלף מילים״ כי היא מעבירה הרבה פרטים למוח ומציתה את הדמיון ואת העולם האסוציאטיבי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה