הבלוג של bat7 - לגלות את שפת הלבוש שלך

bat7

- עוסקת בחיבורים- מחברת בין המהות הפנימית לנראות החיצונית. מכיוון שאנו חיים על האדמה הזו, המהות הפנימית של כולנו מגולמת בגוף, מכאן חשיבות המראה וההופעה ובחירת פריטי הלבוש שלנו- הם מהווים המשכו של הגוף שלנו. עיסוקי הוא... +עוד

- עוסקת בחיבורים- מחברת בין המהות הפנימית לנראות החיצונית. מכיוון שאנו חיים על האדמה הזו, המהות הפנימית של כולנו מגולמת בגוף, מכאן חשיבות המראה וההופעה ובחירת פריטי הלבוש שלנו- הם מהווים המשכו של הגוף שלנו. עיסוקי הוא חיבור בין המהות הפנימית לנראות החיצונית. אני מלמדת נשים ואנשים כיצד לעשות זאת, כיצד להציג ולהראות בהופעתכן החיצונית את האדם שאתן. איך בחירת פריטי לבוש מדייקת את מי שאתן, מחדדת ומדגישה את היחוד והביטוי האישי של כל אחת ואחד באשר הוא ובכך מעצים ומחזק אתכן. ככל שיש חיבור והתאמה רבה יותר בין המהות הפנימית לזו החיצונית אתן הרמוניות יותר, יפות יותר ושלמות יותר.

עדכונים:

פוסטים: 33

החל מספטמבר 2010

כמי שפרשה מהעולם החרדי לפני כ 11 שנים ואם לשש בנות ובן שכולם חרדים – מחשבות בעקבות ההתאבדות הכואבת של אסתי

29/06/2016

אנחנו מה שקרוי ״היוצאות בשאלה״ חיות בין העולמות. יצאנו מעולם סגור ומסוגר לעולם פתוח מודרני וחילוני. לוקח זמן להסתגל לאורח חיים חילוני, קודי התנהגות, קודי לבוש, שפה, ניואנסים.דוגמא אחת, נשיקות וחיבוקים בין חברים, בהתחלה היה לי מאוד קשה להתרגל לנוהג המקובל הזה.

אני אף פעם לא ממש אהיה שייכת לגמרי לעולם החילוני, חסרים לי חלקים בעולם הזה.
לא ראיתי סרטים, כמעט ולא שמעתי מוסיקה חילונית, לא נחשפתי לסלנג, לא שירתתי בצבא, לא
התנשקתי נשיקה ראשונה.

אני לעולם אהיה קצת נטע זר
אני לעולם אהיה דתיה קצת
אני לעולם אתגעגע ליחד של שבת
אני לעולם אתרגש עד דמעות מזמירות שבת ובית הכנסת, מהשירים של קרליבך
אני לעולם אתגעגע לגפילטעפיש ולט׳שונט ולקוגל
אני תמיד אחפש 2 כיורים חלבי ובשרי למרות שאיני שומרת עוד כשרות
אני לעולם אתגעגע לתום שהיה ולא יהיה עוד וטוב שכך
אני לעולם אחסיר פעימה כשאני משוחחת עם גבר
אני לעולם אזכור שהאוכל לא כשר
אני לעולם אהיה בודדה קצת בשבתות וחגים
אני לעולם אחשוב מה הם שם בעולם החרדי חושבים עלי
אני לעולם לא אבין עד הסוף ניואנסים דקים
אני לעולם אהיה קצת נטע זר בעולם סביבי.

אני יצאתי משם בעיקר כי לא יכולתי לשאת את השקר שחייתי בו, בעיקר כי לא יכולתי לשאת את ההסתרה. כי ראיתי את החברה הזו במערומיה. זו חברה שהמוסר הכפול הוא
באושיות קיומה.
חברה שרוממות אלוהים בפיה ואין באמת יראת אלוהים.
שנים אני טוענת שהמצווה הראשונה בתורה היא - ״מה יגידו״, השכנים…
ואני חושבת שאלוהים אם הוא קיים נמצא בכל מקום ורואה הכול ובוחן כליות ולב.
זו חברה שיותר מהכול היא חברה סגורה ששומרת על עצמה מפני שינויים, שמתנגדת ואינה רוצה
להתפתח ולהתקדם עם החיים.

אני יצאתי משם כי לא מצאתי בו תשובות לחיפוש הדרך שלי.
יצאתי מעולם סגור שהנחה אותי בכל חיי כיצד לנהוג ולהתנהג, מה לחשוב, מה מותר ומה אסור.
בעולם החילוני מצאתי יותר חופש, יותר אפשרויות, יותר יכולת ביטוי לעצמי.
כאדם וכאשה אני מחפשת משמעות בחיים האלה.
בעולם החילוני אין ממש דרך וכיוון, נכון יש יותר חופש ויותר אפשרויות, אבל עדיין אין ממש ערכים
סדורים ודרך ברורה.
ואני מרגישה שאני סוללת את הדרך שלי בעצמי,
לעולם ארגיש שאני חוצבת את הדרך שלי לבד.

לאורך כל השנים לאחר יציאתי אני בקשר רציף עם בנותיי. זהו קשר מורכב ולא פשוט שיש בו הרבה כאב ומחירים כואבים שכולנו משלמות על הבחירה שלי לעזוב את חיי הקודמים.
והבנות שלי אכן משלמות את מחיר יציאתי, ללא כל ספק. אני בקשר עם בנותיי ועצם נוכחותי בחייהן היא ״עצם בגרון״  שלהן. הן צריכות להתמודד לא רק מול גירושין של הוריהן, אלא גם עם אמא שעזבה את הדת ובחרה באורח חיים חילוני, מול חוסר באמא שעזבה את הבית כשחלקן היו יותר צעירות, מול מסרים גלויים וסמויים
מהמשפחה, מול חברה שמצביעה ומרכלת.

ואני שהייתי בקשר עם ילדיי במשך כל השנים האלה מאז שעזבתי לפני יותר מ 11 שנים. קשר שהוא מורכב ולא פשוט, למרות שלא היה ניתוק. והן ללא ספק שילמו ועדיין משלמות מחיר לא פשוט.

צריך גם להבין שהן שומרות על עצמן ועל אורח חייהן, הן שומרות על נפשן. הן לא יכולות לקבל אותי עד הסוף כי זה מאיים עליהן, על אמונתן, על אורח חייהן. אם הן תקבלנה אותי כפי שאני, המשמעות עבורן היא בעצם להודות שמשהו אצלהן ובאמונתן פגום. זהו אורח החיים הדתי חרדי, כך נהוג ומקובל, קשה מאוד
לצאת נגד.
אבל הבנות שלי גם נהיות יותר חזקות מולי, הבנות שלי גם סופגות את מי שאני, גם אם הן לא תודנה בכך הן רואות אותי,
מקשיבות ובוחנות.
והן בוחנות אותי ומקבלות הזדמנות לבחון את חייהן מולי ולהתחזק בדרכן שלהן, ובעיניי זה חשוב
לעין ערוך.

ולסיום, אנא תפסיקו להגיד שאסתי נטשה את הבנות שלה! היא עזבה כדי להציל את חייה.
כך גם אני, אני בטוחה שאם הייתי נשארת שם לבטח הייתי מתה.

אני קניתי את חיי שלי, שילמתי במחירים של חוסר ודאות, של בדידות, של התנתקות.
אני אדם שבור ואני אדם שלם בשבירות שלי.
אני אשה מנותקת מכל מה שהכרתי ואני אשה מחוברת לעצמי.
אני שהייתי אשה שתוקה, איני שותקת עוד!
אני נוכחת בחיי, בהווייתי, בקיומי, אני עצמאית, אני חזקה ואני אשה גאה על מי שאני.

כשאמת קיימת ונוכחת בכל הוויתה היא מאירה ונוצצת כאור גדול. היא נראית ומורגשת ומשפיעה.

עוד מהבלוג של bat7 - לגלות את שפת הלבוש שלך

כן כן

כן אני נמשכת ליופי לתווי היופי המושלם, השלם לעור הפנים המתוח לגוף המושלם כן אני רואה יופי בפנים מעניינות, בפנים אחרות בפנים שהן מבוגרות יותר בפנים שמביעות חיים בפנים שרחוקות מרחק כזה או אחר מכללי היופי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

שחור ולבן ומקום חדש

את המכנסיים המשובצות בשחור לבן ואת החולצה התואמת בשחור לבן, אף היא, קניתי בחנות בציריך. המכנסיים הקצת אחרות קסמו לי וכשהוספתי את...

תצוגה מקדימה

הקסם הזה - בתמונה הזו

הקסם הזה בתמונה הזו, הקטיפה מגעה, הצבע עומק הצבע, השרוול האין שרוול, הכובע התואם, הנעליים המתכתבות  עם צללית  השמלה, התכשיטים  שמשלימים, נוכחותם  כמעט נבלעת בתוך המראה הכללי, רגע של קסם בתוך דפדוף, מגזין    ...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה