הבלוג של bat7 - לגלות את שפת הלבוש שלך

bat7

- עוסקת בחיבורים- מחברת בין המהות הפנימית לנראות החיצונית. מכיוון שאנו חיים על האדמה הזו, המהות הפנימית של כולנו מגולמת בגוף, מכאן חשיבות המראה וההופעה ובחירת פריטי הלבוש שלנו- הם מהווים המשכו של הגוף שלנו. עיסוקי הוא... +עוד

- עוסקת בחיבורים- מחברת בין המהות הפנימית לנראות החיצונית. מכיוון שאנו חיים על האדמה הזו, המהות הפנימית של כולנו מגולמת בגוף, מכאן חשיבות המראה וההופעה ובחירת פריטי הלבוש שלנו- הם מהווים המשכו של הגוף שלנו. עיסוקי הוא חיבור בין המהות הפנימית לנראות החיצונית. אני מלמדת נשים ואנשים כיצד לעשות זאת, כיצד להציג ולהראות בהופעתכן החיצונית את האדם שאתן. איך בחירת פריטי לבוש מדייקת את מי שאתן, מחדדת ומדגישה את היחוד והביטוי האישי של כל אחת ואחד באשר הוא ובכך מעצים ומחזק אתכן. ככל שיש חיבור והתאמה רבה יותר בין המהות הפנימית לזו החיצונית אתן הרמוניות יותר, יפות יותר ושלמות יותר.

עדכונים:

פוסטים: 33

החל מספטמבר 2010

בתחילת התכנית הובא ראיון עם דיצה אקשטיין על חיים בלב מאה שערים. כפי שצויין זהו אורח חיים שקיים בלב ליבה של החברה החרדית בתוך מאה שערים.

לא כול החברה החרדית נראית וחיה כך, יש פלגים אחרים כמו הליטאים שהם מודרניים ופתוחים יותר.
דיצה אקשטיין אומרת זאת בפשטות – ״זה כוכב לכת אחר״.
אני השתייכתי לזרם הליטאי ונישאתי לבחור ישיבה.
למרות היותנו חרדים מודרניים, החזקנו בערכים החזקים שמאדירים ומפארים את ״בן התורה״ הלומד גמרא כפסגת השאיפות והקיום.

מעמד האשה החרדית מתפתח ומשתנה.
שנים אני טוענת שהנשים מחזיקות את החברה החרדית. הן אלו שמחזיקות אותה מבפנים, החוזק והחוסן שלהן עליו מושתתות יסודות החברה.
הבנות מחונכת להינשא לבן תורה, זוהי פסגת שאיפותיהן. זו היתה גם השאיפה שלי כשנישאתי והיא היא שהחזיקה אותי ונתנה לי כוח להמשיך ולשאת בעול החיים כשהייתי בהריון, כשעבדתי, כשילדתי וגידלתי את שבעת ילדיי.

אני אעיד על עצמי ועל הסביבה שחייתי בה וגם על בנותיי החרדיות הנשואות לאברכי כולל- הבעלים עוזרים, הם שותפים במטלות הבית. אורח החיים של תלמיד כולל מאפשר זאת ומכורח הנסיבות כשהאשה יוצאת לעבוד ולפרנס, הרבה פעמים הבעל הוא זה שמכין את הילדים בבוקר ליציאה מהבית, הרבה פעמים הוא זה שאוסף אותם מהגנים ובתי הספר בצהריים ועוד.
אבל ופה נכנס אבל גדול ומשמעותי. האחריות העיקרית בעול של ניהול הבית וגידול הילדים נופל ברוב המקרים תמיד על האשה. הבעל עוזר ומסייע אבל האחריות העיקרית היא שלה.
לרוב, גם בעולם החילוני הבעלים עוזרים במטלות הבית, מי יותר ומי פחות. אבל האחריות היא לרוב וכמעט תמיד אצל האשה. כמה זוגות חילוניים אתם מכירים שיש באמת שוויון בין הגבר לאשה? ואני מתכוונת לשוויון מלא. מלא! שבו שני בני הזוג אחראים יחד על ניהול ומטלות הבית והילדים. לרוב האשה היא שאחראית על כך.
בעניין הזה איני רואה שוני מהותי בין העולמות, זה החרדי לעומת זה החילוני.
בעיניי זוהי עבדות נשית מודרנית. נשים באשר הן משלמות את מחיר הקדמה, הן עובדות ומפרנסות בדיוק כמו הגברים ואז חוזרות לביתן ומנהלות את משק הבית וגידול הילדים. וזה קורה הן בעולם החרדי ואולי אפילו יותר בעולם החילוני.

צילום מסך

 

היציאה לעבודה של הנשים בחברה החרדית שקיימת כבר עשרות שנים חושפת את האשה לעולם החילוני. נשים נחשפות לעולם הזה, רואות ורוצות, גם הן רוצות חיים יותר טובים, בגדים יפים, חופשות בארץ וגם בחו״ל, אולי מכונית.
ויותר מכך, נשים לומדות שהסיפוק מגיע מהחוץ, מיציאה לעבודה, מההערכה והביטחון שהן רוכשות לעצמן מכך שהן עובדות במשרות מוערכות, מחשבים, ניהול, הנהלת חשבונות, עיצוב גרפי ועוד ועוד. כמובן שגם השכר שהן מרוויחות גורם להן להרגיש שוות ומלאות ביטחון.

אני זוכרת שלפני שנים כשביתי הבכורה נרשמה לסמינר חרדי, היתה לי שיחה עם מנהל הסמינר ואמרתי לו שמכורח נסיבות החיים בעולם החרדי, נשים יוצאות לעבוד כדי לפרנס את הבעל בן התורה שלומד בכולל. כך הן לומדות שהסיפוק מגיע מהחוץ, מעבודה מחוץ לבית ולא מהסיפוק המקורי שעליו מדברת התורה ש״כל כבודה בת מלך פנימה״ ואשה אמורה להיות יושבת בית, לנהל אותו ולגדל את ילדיה ולשרת את בעלה.
החיים המודרניים הכניסו את גורם העבודה של נשים, וכך הן לומדות מרגע נישואיהן שהסיפוק מגיע מעבודה מחוץ לבית. אין להן סבלנות להיות בבית ולקיים את תפקידן ״המקורי״.
אני זוכרת היטב את חופשת הלידה בת שלושת החודשים לאחר לידת כל אחד משבעת ילדיי, איך לקראת סיומה כבר הייתי משועממת מהשהייה בבית ומעבודות הבית ורציתי לשוב לעבודתי.
הפוקוס יוצא החוצה. נשים מורגלות לקבל ולצרוך סיפוק מחוץ לבית, זאת בניגוד לרעיון המקורי שאשה תהיה ״יושבת בית״.
אני חושבת שזהו בומרנג שחוזר היום ובגדול בתוך החברה החרדית. אי אפשר להתעלם ממנו. הוא קיים ובגדול, משפיע על אורח החיים החרדי, מכרסם ומשנה אותה מבפנים.

בתכנית נשים מדברות, חלקן בהסתרה, גיטי, תמר טיילור, אביגיל, יעל מזרחי, שרה.
כי הן רוצות לדבר, להיחשף, להשמיע את קולן.

החיים משתנים ונהיים מודרניים יותר.
שרה וחתנה יוצאים יחד לבחור לה פיאה. כשאני נישאתי לפני כשלושים שנה זה לא היה מקובל בכלל. אני קניתי את הפאות שלי עם אמא שלי. וזו רק דוגמא קטנה לכך.

ובעניין ה-פאה, תחושה אישית שלי, לכל אלו שאומרים פאה הרי עשויה משיער ומה ההבדל בינה לבין שיער הראש המקורי…
פיאה היא פיאה היא פיאה. נקודה.
תנסו אתן/ם ללכת עם פיאה יום יום במשך שעות. ככל שתהיה יפה היא עדיין פאה, היא מכבידה על הראש, מציקה ומרגיזה, בטח בימי הקיץ החמים. בזמן שהייתי חרדית- הדבר הראשון שאני עשיתי כשחזרתי הביתה היה להסיר אותה מייד מראשי.

ולסיום, אני תוהה מדוע שימי האשכנזי הליטאי מתחתן עם שרה בת לעדות המזרח.

קישור לתכנית

 

עוד מהבלוג של bat7 - לגלות את שפת הלבוש שלך

כן כן

כן אני נמשכת ליופי לתווי היופי המושלם, השלם לעור הפנים המתוח לגוף המושלם כן אני רואה יופי בפנים מעניינות, בפנים אחרות בפנים שהן מבוגרות יותר בפנים שמביעות חיים בפנים שרחוקות מרחק כזה או אחר מכללי היופי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

שחור ולבן ומקום חדש

את המכנסיים המשובצות בשחור לבן ואת החולצה התואמת בשחור לבן, אף היא, קניתי בחנות בציריך. המכנסיים הקצת אחרות קסמו לי וכשהוספתי את...

תצוגה מקדימה

הקסם הזה - בתמונה הזו

הקסם הזה בתמונה הזו, הקטיפה מגעה, הצבע עומק הצבע, השרוול האין שרוול, הכובע התואם, הנעליים המתכתבות  עם צללית  השמלה, התכשיטים  שמשלימים, נוכחותם  כמעט נבלעת בתוך המראה הכללי, רגע של קסם בתוך דפדוף, מגזין    ...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה